פרשיות רבות בתורה נפתחות בפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר". אך הפרשיה הראשונה בחומש ויקרא, נפתחת בפסוק שונה מעט, ואחד הדברים שנוספים בו הוא המקום שבו מדבר ד' עם משה: "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". אהל מועד הוא המקום בו דיבר ד' עם משה.

    מה משמעות המילה 'מועד' בצירוף 'אהל מועד'?

את המילה 'מועד' אנחנו מכירים כבר מפרשת בראשית, שם נאמר על המאורות "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד). ברור מפשט הפסוק הזה, וכן אומרים המפרשים שם, שהמועדים הם זמנים מסוימים, שקביעתם נקבעת על פי  המאורות שמבדילים בין הימים השונים.

זו גם משמעות המילה 'מועד' במקומות רבים נוספים שבהם היא נזכרת, כגון ביחס ללידת יצחק, שם היא נאמרת ג' פעמים, 'במועד' או 'למועד'. וכן נאמר ב'פרשיות המועדות' כמה פעמים. אך כאן אנחנו עוסקים במקום שנקרא 'אוהל מועד', ולא בזמן, ואם כן מה משמעות המילה 'מועד' כאן?

  שורש המילה 'מועד' הוא י'ע'ד', כאשר בהטיות שונות האות ו' מחליפה את האות י', כמו במילה 'התוועדות'. משמעות שורש זה היא הצטרפות שני דברים יחד, האות מ' שנוספת לשורש בתחילתו ויוצרת את המילה 'מועד', מציינת קביעות. קביעות זו יכולה להיות בזמן ויכולה להיות במקום, ולכן המילה 'מועד' יכולה לציין גם זמן מסוים וגם מקום מסוים שבו נועד אדם אחד עם משהו או מישהו אחר.    

בפסוקים רבים מבואר שאוהל מועד הוא המקום שבו ד' נועד עם משה ולעם ישראל. אך עדיין יש להתבונן מה בדיוק משמעות המילה 'מועד':

  בפרשת תצוה נאמר "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל..." (שמות כט, מג). ומבאר רש"י שם: 'אתועד עמם בדבור, כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם'. ואם כן, נראה ש'אהל מועד' נקרא כך משום שהוא המקום שבו נועד ה' עם בני ישראל. יש להוסיף, שבכמה מקומות בית המקדש נקרא בשם זה, כגון "שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ" (תהלים עד, ד); "שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ" (איכה ב, ו). וכך מבארים מפרשים רבים את השם 'אוהל מועד'.

  אך בפרשת תרומה, על הפסוק "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם..." (שמות כה, כב), מבאר רש"י: 'כשאקבע מועד לך לדבר עמך, אותו מקום אקבע למועד שאבא שם לדבר אליך'. מלשון רש"י כאן, משמע שהמילה 'מועד' לא מציינת מקום אלא זמן, שאותו יקבע ד' לדבר עם משה, ולפי זה 'אהל מועד' נקרא כך משום שהוא המקום שבו ידבר ד' עם משה בזמנים המסוימים שד' יקבע. גם אונקלוס מתרגם את 'אהל מועד': 'משכן זמנא', ומשמע מדבריו שהמילה 'מועד' מציינת זמן מסוים.

  'הכתב והקבלה' מבאר שהמשכן נקרא כך כיוון שהוא זמני במהותו, וזאת לעומת בית המקדש שעתיד להיות קבוע, כדברי שלמה המלך בתפילתו "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (מ"א ח, יג).

נסיים בהערה חשובה, שממנה תוצאות לכל פרשיות המשכן, מפרשת תרומה ועד חומש במדבר:

המשכן ואוהל מועד, הם לכאורה אותו מקום. אך במקומות מסוימים נאמר 'משכן', ובאחרים נאמר 'אהל מועד'. נציין כמה הבחנות בולטות:

• בפרשת 'תרומה', נזכר רק משכן, ואילו בפרשות 'תצוה' ו'כי תשא', נזכר רק אהל מועד!
• בפרשות 'ויקהל' ו'פקודי' נזכרים גם המשכן וגם אהל מועד.
• בפרשת 'פקודי' מתחדש צירוף של שניהם יחד, 'משכן אהל מועד', שנזכר ארבע פעמים!
• בחומש ויקרא, כמעט לא נזכר 'המשכן', ואילו 'אהל מועד' נזכר למעלה מארבעים פעמים!

לענ"ד, הכיוון המתבקש להבנת ההבחנות הללו, נעוץ בכך שהמשכן הוא השם המבטא את היותו  מקום השראת השכינה, ואילו אוהל מועד מבטא כאמור את היותו מקום שבו ד' נועד למשה ולבני ישראל.

[מקורות להרחבה: שמות לג, ז; 'הכתב והקבלה' שמות כז, כא; רש"ר הירש שמות יב, א; 'העמק דבר' שמות כה, כב; 'העמק דבר' שמות מ, לד]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.