מדוע משמש אהרן ביום הכפורים רק בארבעה בגדים?
הקדמה
בפסוק ד' נאמר: "כתנת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגֹר, ובמצנפת בד יצנֹף, בגדי קדש הם, ורחץ במים את בשרו ולבשם".
יש לשאול על כך שתי שאלות:
- מדוע האריכה התורה לפרט את בגדי אהרן? והרי התורה כבר האריכה בכך בפרשת תצוה (שמות פרק כ"ח), ובפרשת פקודי (שם פרק ל"ט), וכן בהלבשת אהרן בפרשת צו (ויקרא ח, ז-ט)!
- מדוע לא נזכרו כאן החשן, האפוד, המעיל והציץ?
כתב על כך רש"י: "כתנת בד וגו' - מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ... אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ".
אם כן לפי רש"י שתי השאלות מיישבות זו את זו: התורה האריכה לפרט את ארבעת בגדי אהרן - כתנת, מכנסים, אבנט ומצנפת - מצד אחד, ומצד שני היא לא הזכירה את החֹשן, האפוד, המעיל והציץ, כיון שאהרן לובש רק את ארבעת הבגדים הנזכרים, ואינו לובש את ארבעת הבגדים הנוספים בשעת כניסתו לקדש הקדשים!
מדוע משמש אהרן רק בארבעה בגדים אלו?
נאמרו על כך מספר הסברים:
א. הסבר רש"י על פי הגמרא
כתב רש"י: "כתנת בד וגו' - מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (ראש השנה כו ע"א), אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ".
כלומר: כדי שלא להזכיר את חטא העגל שהיה מזהב, אין אהרן לובש בגדי זהב בשעה שהוא בא לכפר על בני ישראל בקדש הקדשים.
ב. הסבר הרמב"ן על פי המדרש
הרמב"ן הביא פירוש נוסף: "בויקרא רבה (כא, יא): כשֵירות של מעלן כך שֵירות של מטן. מה שֵירות של מעלן: 'איש אחד בתוכם לבוש בדים' (יחזקאל ט, ב), כך שֵירוּת של מטן: 'כתנת בד קודש'".
כלומר שבגדי הלבן של הכהן הגדול דומים למראה המלאכים במרום.
רבינו בחיי הביא גם הוא את דברי המדרש, והוסיף לו ביאור: "ואמר: 'בגדי קדש הם', ללמד כי כהן גדול המשרת לפני ולפנים בבית המקדש של מטה דוגמא לשֵירוּת הנעשה בבית המקדש של מעלה. ...וזהו שתמצא שאמרו במדרש ויקרא רבה: כשֵירוּת של מעלן כך שֵירוּת של מטן: מה שֵירות של מעלן: 'ואיש אחד בתוכם לבוש בדים' (יחזקאל ט, ב), כך שֵירות של מטן: 'כתנת בד קדש ילבש', עד כאן. ו'לבוש בדים' הוא מיכאל. והתכוון כי לא הוכשר הכהן להיכנס לפני ולפנים בבית הרחמים, כי אם בבגדי בד".
ג. הסבר הירושלמי
הסבר נוסף נאמר בירושלמי (יומא פ"ז דף ה"ג): "מפני מה אינו משמש בבגדי זהב [ביום הכפורים]? מפני הגאוה. אמר רבי סימון: על שם 'אל תתהדר לפני מלך' (משלי כה, ו)". פירש "קרבן העדה": "שלא יתגאה בכניסתו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה".
ד. הסבר רבנו בחיי
רבינו בחיי כתב פירוש נוסף: "ואם תשכיל בלשון בד, תמצאנו כולל כמה כוונות מופלאות, כי ירמוז על ההכנעה והשפלות, וירמוז על היחוד, ובגוון שלו על המחילה". לפי רבנו בחיי בגדי הלבן מורים על הכנעה ושפלות, וכן על המחילה שבני ישראל מצפים לה ביום הכפורים.
מה שכתב רבנו בחיי על ההכנעה והשפלות נראה דומה למה שאמר הירושלמי, שהכהן הגדול אינו משמש ביום הכפורים בבגדי זהב מפני הגאוה, אבל נראה שברבנו בחיי יש תוספת על דברי הירושלמי. שכן הירושלמי אמר שבבגדי זהב ובאבנים היקרות שבחשן ובאפוד יש משום גאוה, ולפי זה היה אפשר שהכהן הגדול יעבוד שלא בבגדי זהב, אלא במערכת בגדים אחרת שאין בה זהב, אבל לאו דווקא בגדי לבן, ואילו רבנו בחיי הדגיש שדווקא הצבע הלבן מורה על ענוה ושפלות.
יש לציין שכעין דברי רבנו בחיי לגבי בגדי הלבן של הכהן הגדול כתב הרמ"א בהלכות יום הכפורים (או"ח סימן תר"י ס"ד): "יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש קיטל שהוא לבן ונקי, וגם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר".
אולי ניתן להוסיף על דברי הרמ"א שהבגד הלבן אמור להזכיר לנו את בגדי הכהן הגדול בכניסתו לקדש הקדשים!
ה. הסבר נוסף במדרש
הסבר נוסף נאמר במדרש (ויקרא רבה כא, יא), בכיוון אחר: "רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר: בשביל לחוס על ממונן של ישראל". פירש הרש"ש: דהא טעונים גניזה לדעת רבי חייא (יומא יב ע"ב). ואף לדעת רבי דוסא אין משתמש בהם ביום הכפורים אחר, כדאיתא ביומא שם, ואבני אפוד היו יקרים מאד, עיין בקדושין (לא ע"א) בעובדא דדמא בן נתינה".
מדוע באמת אסורים בגדי הכהונה בשימוש נוסף? כתב הספורנו (טז, כג): "והניחם שם - כי הקריבם לפני ד' ויקדשו קדושה יתירה, ולא יאות אפילו לכהן גדול אחר שעברה שעת מעלתו".
יהי רצון שנזכה לראות את הכהן הגדול עומד ומקריב בבית המקדש ומכפר עלינו על כל חטאתינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
