הקדמה

         בשלש פרשיות בתורה נזכר קרבן עולה ויורד: בפרשת ויקרא (ה, א-יג), בפרשת תזריע (יב, א-ח), ובפרשת מצורע (יד, י-לב)[1].

         בפרשת ויקרא, בשמיעת קול, בשבועת ביטוי ובטומאת מקדש וקדשיו, מופיעות שלש דרגות:

1. כבשה או שעירה, לחטאת.
2. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה.
3. מנחה לחטאת.

         בפרשת תזריע, ביולדת, מופיעות שתי דרגות:

1. כבש לעולה, ובן יונה או תֹר, לחטאת.
2. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה.

         בפרשת מצורע, במצורע, מופיעות גם כן שתי דרגות:

1. כבש לעולה, וכבשה לחטאת.
2. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה.

         יש לציין שמצורע מביא גם כבש לאשם, אבל כבש זה, לאשם, בא בין בעשיר בין בעני.

השאלות

         יש לשאול מספר שאלות על קרבנות אלו. נראה שהשאלות העיקריות הן:

על פרשת ויקרא:

1. מדוע מביא העני שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, במקום בהמה אחת לחטאת שמביא העשיר?
2. מדוע במנחה שוב מביא הדל רק מנחה אחת לחטאת, ואינו מביא גם מנחת כליל לעולה, כמו העני שמביא שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת?

על פרשת תזריע:

3. מדוע יולדת עשירה מביאה בחטאת עוף, ולא בהמה?
4. מדוע ביולדת רק העולָה יורדת, ולא החטאת?
5. מדוע ביולדת יש רק שתי דרגות, ולא שלש?

בפרשת מצורע:

6. מדוע במצורע יש רק שתי דרגות, ולא שלש?
7. האם במצורע גם העולָה יורדת מבהמה לעוף, וגם החטאת יורדת מבהמה לעוף, או שמא רק החטאת יורדת לשני עופות, אחד לעולָה ואחד לחטאת, כמו בפרשת ויקרא, והתורה "ויתרה" על העוף הנוסף לעולה?

א. תשובות לשאלות על הקרבנות בפרשת ויקרא

         על השאלה הראשונה ענה הראב"ע, ועל פי דרכו נראה לענות על רוב השאלות!

1. תשובת הראב"ע לשאלה הראשונה

         כתב הראב"ע (ה, ז): "והקרוב אלי שהאחד כנגד האימורים, והשני חטאת כמשפט".

         כלומר: מפני שחטאת העוף נאכלת כולה לכהנים ואין לה אימורים שעולים למזבח, כפי שנתבאר לעיל במאמר "פרשת קרבן עולה ויורד" (פ"ג סעיפים 4-5), לכן ציוותה התורה להביא עוף נוסף לעולה, שעולה למזבח, כנגד אימורי הבהמה שעולים למזבח, שלא ראוי שהכהן יאכל והמזבח יהיה ריקן.

         פירוש זה הובא גם ברמב"ן (שם) בשם ראב"ע, וכתב עליו הרמב"ן: "ויפה פירש", וכן כתבו פירוש זה גם החזקוני, פירוש הטור הארוך, ה"פענח רזא" והאברבנאל[2].

2. תשובה לשאלה השניה

         לפי פירוש זה גם לא קשה השאלה השניה מדוע בדלי דלות מביא החוטא רק מנחת חוטא, ואינו מביא גם מנחת כליל לעולה: מפני שבמנחה הקומץ עולה למזבח, והשאר נאכל לכהנים, בדומה לחטאת בהמה, שהאימורים עולים למזבח והשאר נאכל לכהנים.

ב. תשובות לשאלות על קרבן היולדת

         על פי הסברו של הראב"ע נראה לענות גם על השאלות על קרבן היולדת!

1. תשובה לשאלה השלישית

         על השאלה השלישית מדוע יולדת עשירה מביאה בחטאת עוף, ולא בהמה, ענינו במאמר הקודם שהיולדת לא ממש נשבעת, אלא רק מהרהרת בלבה, ולכן היא לא חטאה כשנזקקה לבעלה, ודי לה בכפרה קלה של עוף לחטאת, ואינה צריכה להביא בהמה לחטאת.

2. תשובה לשאלה הרביעית

         על השאלה הרביעית מדוע ביולדת רק העולָה יורדת, ולא החטאת, נראה לענות שאם החטאת היתה יורדת היא היתה יורדת למנחה, ולמדנו בפרק הקודם שמנחת חוטא באה במקום שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, ולא במקום עוף אחד לחטאת. והסיבה היא שבמנחת חוטא יש קומץ למזבח, כנגד האימורים בבהמה, והשאר לכהנים, כנגד בשר הבהמה שנאכל לכהנים, ולא כמו חטאת העוף שנאכלת כולה לכהנים.

3. תשובה לשאלה החמישית

         על השאלה החמישית מדוע ביולדת יש רק שתי דרגות, ולא שלש, נראה לענות שאם בדלי דלות היתה היולדת מביאה רק מנחה אחת לחטאת, כנגד שני העופות, כמו בפרשת ויקרא, אז לא היינו חוזרים לאותו יחס שהיה בקרבן עשירה. כיון שעשירה הביאה כבש לעולה, ועוף לחטאת, כלומר: כמות גדולה עלתה למזבח, ורק כמות קטנה ניתנה לכהנים, ואילו במנחה רק הקומץ עולה למזבח, והשאר נאכל לכהנים. כלומר: ירדנו מהיחס של כמות גדולה למזבח וכמות קטנה לכהנים, ליחס של כמות קטנה למזבח וכמות גדולה לכהנים.

אמנם בעניה שמביאה שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, גם כן ירדנו מהיחס של כמות גדולה למזבח וכמות קטנה לכהנים, אבל לפחות נשמר היחס של חצי למזבח וחצי לכהנים. אבל במנחה עולה למזבח רק הקומץ, שהוא מעט מאד, פחות מחצי למזבח! 

         מה תאמר: שהיולדת תביא שתי מנחות - אחת לעולה אחת לחטאת?

כבר למדנו שמנחת חוטא באה במקום שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, ולא במקום עוף אחד לחטאת.

או במלים אחרות: גם אז לא היה נשמר היחס של כבש לעולה ועוף לחטאת, שמביאה היולדת העשירה, אבל מהכיוון השני. כיון שמהעוף לא עולה מאומה למזבח, ואילו בשתי המנחות - משתיהן יש חלק שעולה למזבח: העולה - כולה למזבח, והשניה, החטאת - הקומץ למזבח.

ג. תשובות לשאלות על קרבן המצורע

1. תשובה לשאלה השישית

         על פי המבואר בתשובה לשאלה החמישית מדוע ביולדת יש רק שתי דרגות, ולא שלש, נראה לענות גם על השאלה השישית מדוע במצורע יש רק שתי דרגות, ולא שלש. שאם בדלי דלות היה המצורע מביא רק מנחה אחת לחטאת, כנגד שני העופות, כמו בפרשת ויקרא, אז לא היינו חוזרים לאותו יחס שהיה בקרבן עשיר. כיון שעשיר הביא כבש לעולה, וכבשה לחטאת, כלומר: כמות גדולה עלתה למזבח, ורק כמות קטנה, פחות מחצי, ניתנה לכהנים, ואילו במנחה רק הקומץ עולה למזבח, והשאר נאכל לכהנים. כלומר: ירדנו מהיחס של כמות גדולה למזבח וכמות קטנה לכהנים, ליחס של כמות קטנה למזבח וכמות גדולה לכהנים.

אמנם בעני שמביא שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, גם כן ירדנו מהיחס של כמות גדולה למזבח וכמות קטנה לכהנים, אבל לפחות נשמר היחס של חצי למזבח וחצי לכהנים. אבל במנחה עולה למזבח רק הקומץ, שהוא מעט מאד, פחות מחצי למזבח! 

         מה תאמר: שהמצורע יביא שתי מנחות - אחת לעולה אחת לחטאת?

כבר למדנו שמנחת חוטא באה במקום שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, ולא במקום עוף אחד לחטאת.

2. תשובה לשאלה השביעית

         על השאלה השביעית האם במצורע גם העולָה יורדת מבהמה לעוף, וגם החטאת יורדת מבהמה לעוף, או שמא רק החטאת יורדת לשני עופות, אחד לעולָה ואחד לחטאת, כמו בפרשת ויקרא, והתורה "ויתרה" על העוף הנוסף לעולה, שמעתי ממורי ורבי הרב צבי פריינד שליט"א בשם ה"שפת אמת", שדייק מהפסוקים שהחטאת היא שירדה לשני עופות, אחד לעולָה ואחד לחטאת, כמו בפרשת ויקרא, והתורה "ויתרה" על העוף הנוסף לעולה.

         גם דיוק זה בנוי על דברי הראב"ע.

         בפרשת מצורע עשיר אומרת התורה: "ועשה הכהן את החטאת, וכִפר על המִטַהר מטֻמאתו, ואחר ישחט את הָעֹלה. והֶעֱלה הכהן את הָעֹלה ואת המנחה המזבחה, וכִפר עליו הכהן וטָהֵר" (יד, יט-כ). פעמיים כתובה כאן לשון כפרה: האחת אחרי הקרבת החטאת, והשניה אחרי הקרבת העולה.

         בפרשת מצורע עני אומרת התורה: "ועשה את האחד מן התֹרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו. את אשר תשיג ידו, את האחד חטאת ואת האחד עֹלה על המנחה, וכפר הכהן על המטהר לפני ד'" (שם, ל-לא). רק פעם אחת כתובה כאן לשון כפרה: אחרי הקרבת החטאת והעולה. מדוע?

         על פי הסבר הראב"ע מובן: כיון שעולת העוף היא חלק מהחטאת, הרי שיש כאן בעצם רק קרבן חטאת, ואין כאן קרבן עולה, ולכן רק פעם אחת כתובה כאן לשון כפרה: אחרי הקרבת החטאת והעולה, ששתיהן יחד מהוים קרבן חטאת.

אבל אם עולת העוף היתה כנגד עולת הבהמה, הרי שהיה צריך להיות כתוב פעמיים לשון כפרה: אחת אחרי הקרבת החטאת, ואחת אחרי הקרבת העולה.

סיכום

א. העני מביא שני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת, במקום בהמה אחת לחטאת שמביא העשיר, כיון שבחטאת העוף אין למזבח אלא דמה, ולא ראוי שהכהן יאכל והמזבח יהיה ריקן.

ב. הדל מביא רק מנחה אחת לחטאת, ואינו מביא גם מנחת כליל לעולה, כיון שהקומץ עולה למזבח, ואין צורך גם במנחת כליל לעולה.

ג. יולדת עשירה מביאה בחטאת עוף, ולא בהמה כיון שהיא לא ממש נשבעת, אלא רק מהרהרת בלבה, ולכן היא לא חטאה כשנזקקה לבעלה, ודי לה בכפרה קלה של עוף לחטאת, ואינה צריכה להביא בהמה לחטאת.

ד. ביולדת רק העולָה יורדת, ולא החטאת, כיון שמנחת חוטא באה כנגד שני עופות, ולא כנגד עוף אחד.

ה. ביולדת יש רק שתי דרגות, ולא שלש, כיון שאם היתה דרגה שלישית של מנחה היה מעט למזבח, שלא כמו בעשירה ועניה.

ו. במצורע יש רק שתי דרגות, ולא שלש, כיון שאם היתה דרגה שלישית של מנחה היה מעט למזבח, שלא כמו בעשיר ועני.

ז. במצורע החטאת יורדת לשני עופות, אחד לעולָה ואחד לחטאת, כמו בפרשת ויקרא, והתורה "ויתרה" על העוף הנוסף לעולה.

         יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נקריב את כל קרבנות חובותינו, כולל קרבן יולדת, ואף פעם לא נחטא, ולא נצטרך להביא לא קרבן חוטא, ולא קרבן מצורע.

[1] עיין בפירוש ה"תפארת ישראל" למשניות במסכת שבועות (פ"א אות טו): "חמישה מביאין קרבן עולה ויורד וסימנך: ש'ב'ט'י'ם', ש'מיעת קול (היינו שבועת העדות שכפר), ב'טוי שפתים (בנשבע להרע או להיטיב ועבר), ט'ומאת מקדש וקדשיו, י'ולדת, מ'צורע אחר שנטהר".

[2] ועיין ב"שירת דוד" כאן שהביא מהקדמת הספר "מקור ברוך" את הסיפור ברבי מאיר שמחה, בעל ה"אור שמח" וה"משך חכמה", שהסביר את הסוגיא בחולין (כב ע"א) על פי דברי הראב"ע הללו, והראו לו בחלום שכיוון אל האמת.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.