איסור כלאי החי, כלאי הצומח וכלאי הבגד המופיעים בפרשתנו, נראה כחוק וקביעה אלוקית ללא טעם אנושי מובן, כנאמר (ויקרא יט יט) - "את חוקותי תשמרו-בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך", וכדבריו של רש'י (במקום) - "חוקים - אלו גזירות מלך שאין טעם לדבר".
אך מהתבוננות נוספת, כינויו של איסור זה, 'כלאיים', נראה לכאורה תמוה, כי הרי פעולת הכלאה-הרכבה אסורה זו, מחדשת ויוצרת ריבוי שלא היה עד כה בעולם, ומדוע נקראת היא 'כלאיים' - מלשון כלא הכולא-סוגר, מגביל ומצמצם, ההפך הגמור לכאורה מפעולת ריבויו?
מבאר הרב הירש (במקומות רבים, כגון: בראשית א יא-יג, ויקרא יט יט) שהכלל היסודי, על פיו ברא הקב"ה את העולם הוא - "החוק האלוקי של למינהו", המברר שלציווי האלוקי "פרו ורבו", המטיל על האדם את האחריות להפרות את העולם באיכות (לשון 'פרי'), ולהרבותו בכמות (לשון 'ריבוי'), יש גבולות ומסגרות - 'למינהו', המתוחמות בהלכות כלאיים לפרטיהן המדויקים. הלכות ה'כולאות' כל מין במינו על מנת לגלות את תכונותיו הייחודיות, ללא ערבוב ובלבול עד כדי איבוד ייחודיות זו, ועל כן, אוסרות לערבב 'מין בשאינו מינו', הלכות מהן אין לחרוג ואותן אין לפרוץ!
וכך כתב (שם בשני המקומות):"החוק האלוקי של 'למינהו', שולט לעינינו בכל העולם האורגני, ואליו מתייחס החוק האלוקי שניתן לישראל. לאחר מכן-'את חוקותי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים..' אותו חוק אלוקי השולט בכל העולם האורגני, הופך ל'כלאים' - כל מין בשאינו מינו...כלאים' הם שתי בריות שיש ביניהן ניגוד טבעי, עד שהן נמנעות זו מזו בטבען... שני המינים 'כלואים' זה בפני זה, אינם מתחברים ואינם מזדווגים, אלא כל מין שומר את כוחותיו רק למינהו. ורק שרירות לב האדם כופה עליהם חיבור בלתי טבעי... האדם עשאם 'כלאים' - זיווג אותם בניגוד לטבעם. התורה לא רק אסרה עלינו הפרעה של ממש לחוק זה על ידי איסור כלאי בהמה והרכבת האילן, אלא הוסיפה על אלה איסורים אחרים - את איסור כלאי זרעים וכלאי הכרם, את איסור החרישה בשור וחמור, את איסור שעטנז ואיסור בשר וחלב, וכך בכל יחסינו עם העולם האורגני, בשעת זריעה ונטיעה, בשעת עבודה בבהמה, בשעה שנתלבש בחומרים מהחי והצומח, ואף בעת אכילת המזון - שומה עלינו לשמור על סדר שיזכיר לנו תמיד את החוק של 'למינהו"...
הדגשת חשיבותו של עיקרון יסודי זה, נצרכת תמיד בכל הדורות והזמנים, ובפרט בדורותינו, בהם השכל האנושי והיכולות הטכנולוגיות מביאות את האדם להישגים אדירים ומשמעותיים, אך תמיד עלינו לזכור את גבולות כוחנו, ואת המסגרות התוחמות אותנו, אשר בתוכם שם הקב"ה אותנו, מסגרות וגבולות הבאים לידי ביטוי ביסוד הרוחני של איסור כלאיים, והשלכותיו המעשיות לפרטי פרטיהן...

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.