הר סיני ותלות חיינו בחוקים
חיבור בין פרשיות מסוימות מן הסתם איננו מקרה. פרשת בהר מביאה אותנו לאידיאלים לאומיים שאפתניים ומרוממים מאוד. יום השבת אינו יום הישרדות בתוך מרוץ קיומי, אלא הוא תפיסת עולם מהפכנית המשנה את כל היחס שלנו לחיים. פרופורציה אחרת. העיקר והתכלית בחיים זה הרוח, הנשמה, הקודש. לשם זה אנחנו חיים. ובעם ישראל זה כך, גם בחברה וגם בהיסטוריה הלאומית הארוכה יותר. וזה מה שצריך להתהוות על ידי מצוות שמיטה ויובל. עם ודורות של שבת. חיים לאומיים אחרים לחלוטין. ממלכת כהנים וגוי קדוש. עם מלא טוּב, עדינות ומוסריות. זו שאיפתנו. והמקור לכל זה: סיני בקודש! זה העניין של שמיטה להר סיני. ובפרשת בחוקותי מתברר שזה 'על החיים ועל המוות'. אין לנו דרך אחרת. אם בחוקותיי תלכו... נתעלה ונתברך, ואם לא נלך עם חוקי התורה שהם לנו כחוקי טבע... נקרוס, נתרסק ונסבול, וכל התוכחה הנוראה שנכתבה. המבנה הזה בא לומר שהחיים שלנו כל כך כרוכים עם האידיאל הזה. זה משהו עצמי, שבאמת אין לנו חיים בלעדיו. זה לא מאיים, זה בעיקר מרומם ומשמח.
אם בחוקותיי תלכו... נזכה ונתרומם לגובה האלוקי העליון של סיני, בחיינו האישיים, הציבוריים וההיסטוריים. חזק חזק ונתחזק!
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
