סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשתנו נמשך תהליך הציווי על בניית המשכן. לאחר שבפרשה הקודמת התורה פירטה את הלכות בניין המשכן וכליו, פרשה זו מתמקדת בהלכות האנשים העובדים בו. בפרשה הקודמת כמעט ואין אזכור של העובדים במשכן; גם באותם אזכורים מעטים שקיימים, נעלמת זהות העובדים הללו. עם תום ציווי עשיית השולחן בפרשה הקודמת מצווה ה' את משה שהוא יתן לחם פנים לפני ה' – "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" (כה, ל) – ואכן בשבעת הימים הראשונים של חנוכת המשכן משה הוא שהניח את לחם הפנים – אולם לא מוזכר שם מיהם העובדים העתידים לעשות זאת באופן קבוע. עם תום ציווי המנורה מצווה ה' (שם, לז): "וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ" – כאן כבר נזכר שיש עובד אחר מלבד משה, אך עדיין לא נזכר מי הוא זה.
מאחר וייעד הקב"ה בפרשה הקודמת שבניין המשכן נועד להשכין את שמו בתוך בני ישראל – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ניתן היה בפשטות לחשוב כי כל בני ישראל יוכלו ליטול חלק בעבודת המשכן. אולם בפרשה זו מגלה הקב"ה כי סדר השראת השכינה על כל עם ישראל הוא אחר. הקב"ה מודיע כי ישנם אנשים מסויימים מתוך עם ישראל שהם יהיו הכהנים במשכן – יהיו אלו אהרון ובניו לדורות עולם. בחלק נרחב של הפרשה קובע הקב"ה לכהנים הנבחרים, בגדים מיוחדים אשר עליהם ללבוש במהלך עבודתם במשכן, ובחלק האחרון של הפרשה מתאר הקב"ה בפרטי פרטים מעמד שלם של שבעה ימים, אשר בו ייכנסו הכהנים לתפקידם.
ציווי הבחירה באהרון ובניו נכתב בפסוק השלישי של הפרשה (כח, א): "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן". לבחירה מיוחדת זו מתייחסים הפסוקים בחומש דברים (יח, ה): "כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים" ובדברי הימים א (כג, יג): "בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם". בספר ירמיהו (לג, יח-כ), מודיע הקב"ה כי הוא כרת ברית עולם עם זרע אהרון: "וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל הַיָּמִים: וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר: כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם. גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי".
המלבי"ם (כח, א) מבאר שבחירתם נובעת באופן ישיר מהתאמת אהרון להיות שליח האומה כולה. הוא מבאר שמדובר בסוד הנפשות הידוע לפני הקב"ה: "'ואתה הקרב אליך' – באשר ראה ה' לבחור באיש אחד אשר יהיה אמצעי בין ה' ובין ישראל, להיות מבני היכלו פנימה ושליח העם כולו בעבודת ה' וההוראה, ומצא את אהרן מוכן מצד סגולת נפשו להמעלה הגדולה הזאת הוא וזרעו אחריו, כי כל הנפשות לו הנה ובידו פלס ומאזני משקל לדעת תוכן כל נפש ומעלתה, ומעתה יהיה אהרן האמצעי בין ה' ובין עמו בהעלאת העבודה וריח ניחוח העולה מעבודת ה' מלמטה למעלה כמו שמשה היה אמצעי להוריד את התורה מלמעלה למטה, ובזה יקרב אל משה ויעמוד עמו בשוה".
הראב"ע (כח, א ולעיל ו, כג) מפרש גם הוא כי הדבר נעוץ הקשר של אהרון לאומה כולה. לדבריו, סוד יש בדבר שדווקא אהרון וזרעו יכפרו על כלל ישראל. הוא מבאר שזרע אהרון נבחר מחמת היותו המתאים ביותר לכפר על כלל בני ישראל, מחמת הקשר של אהרון לזרע נחשון נשיא יהודה, שהרי אהרון נשא את אלישבע אחות נחשון, הרי שיש בו ובזרעו את כבוד נחשון נשיא יהודה, העומד בראש עם ישראל[1].
האברבנאל (תחילת פרק כח) מפרש שמבחינת המעלה האישית, אהרון הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בישראל, מלבד משה. לדבריו, כך אומר ה' למשה: "הלא ידעת שבמדרגת השלמות והנבואה אין בכל ישראל אדם קרוב אליך כאהרן אחיך לצאת ולבוא במקדש. כי הנה במעמד הקדוש [=מעמד הר סיני] לא נתקרב אליך אדם כמוהו, שנאמר: 'ועלית אתה ואהרן והכהנים והעם אל יהרסו' וגו'. וכיון שהוא הקרוב אליך יותר במדרגת הנבואה והשלמות – תנה עליו [=תן לו את הכהונה] - 'ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו לכהנו לי'. כי תודיע לכל ישראל כי באהרן ובניו בחרתי לעבודת המקדש ...".
במקומות אחרים בדברי חז"ל ובמפרשים, מצינו כי לא מלכתחילה נבחר אהרון לתפקיד זה, אלא כתוצאה מאירועים מסויימים –
האור החיים הקדוש (כח, א) מפרש שמתחילה, ייעד ה' את משה ומשפחתו להיות הכהנים[2], אלא שלאחר מכן מינה את אהרון במקומו: "כי הכהונה למשה היתה למנה אלא לצד שמאן ללכת בדבר ה' אחר כמה פעמים חרה ה' בו והסירו מגבירת הכהונה באומרו (שמות ד יד) 'הלא אהרן אחיך הלוי' פירוש שהיה לוי ועכשיו נעשה כהן עד כאן. לזה אמר לו בשעת מעשה 'ואתה'. פירוש לא לצד שאני מצוך לבד, אלא גם אתה מצד עצמך הקרב את אהרן במקומך, ותעשה הדבר כאלו אתה חפץ בו, כי זה לך במקום קרבן לכפרה על אשר העזת פניך לפני ה', ואומרו אליך לכפרתך, בהקריב את אהרן, ויתן לו גדולתו, אין לך קרבן גדול מזה".
במדרש שמות רבה (לז, ב) מפרשים חז"ל שאהרון זכה לכהונה משום שבחטא העגל הוא ניסה לעכב את בני ישראל מלחטוא (עיין שם).
כפי שהתבאר בדברי הראב"ע והמלבי"ם, עבודת הכוהנים במשכן אינה עניינם הפרטי, אלא הם עושים אותה כשליחי עם ישראל כולו. ר' צדוק הכהן מלובלין מבאר בספרו פרי צדיק (פרשת תרומה, א) מבאר שגם קדושת הכהנים אינה קיימת אלא מכח קדושת עם ישראל: "וכן קדושת הכהנים בא מצד ישראל ועל דרך שאמרו (ערכין יז): 'פרנס לפי דורו...'. וכן הוא אומר: 'ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו'. מהיכן? 'מתוך בני ישראל' וכו'. דייקא [=יש לדייק מכאן ש]מתוך קדושת ישראל הופיעה הקדושה על אהרן ובניו וכמו שנאמר (דברי הימים - א כג, יג): 'ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים הוא ובניו' וגו'. דעל ידי שישראל הם קדושים כמו שנאמר בכמה פסוקים נבדלו אהרן ובניו להיות קודש קדשים...". כלומר, מעלתם הגבוהה של הכוהנים, נובעת מפני היותם חלק מהאומה הישראלית כולה. בתור שכאלה הם זוכים למעלת קדושה יתירה, להיות שליחים של האומה, ולקשר את כל העם אל הקב"ה.
בהתאם לכך, מתברר בסוף הפרשה שעבודת הכהנים אינה משפיעה עליהם בלבד, אלא מביאה להשראת השכינה על עם ישראל בכללו – "עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם: וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (כט, מב-מו).
[1] נראה שעל פי הראב"ע ברור היה כי הכהונה תצא ממשפחת בני לוי המיוחסת, ומתוכה לקחו דווקא את מי שהתקשר למשפחת ההנהגה של עם ישראל.
[2]יש להביא לכך סיוע מן האמור לעיל, שבעניין השולחן אמר ה' למשה שהוא יקריב את לחם הפנים לפניו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת כי תשא | הקב"ה מצוה את משה לפקוד את בני ישראל. אך הוא אינו מנסח זאת בלשון של ציווי, אלא בתור תיאור מקרה...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
פרשת משפטים | פרשת משפטים מעמידה את חוקי היסוד של המשפט בישראל: ארבע אבות נזיקין, דיני העבדות, רציחה, חבלה,...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
בפסוקי ציווי המשכן יש דגש גדול על המושג 'פנים'. במשכן יש כמה וכמה סדרים אשר התורה מצוה שהם יבטאו בחינה של...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
פרשת יתרו | החומש השני נקרא בישראל חומש 'שמות'. בטור על פרשת שמות עמדנו על כך ששם זה ניתן לחומש משום שבמרכזו...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות