סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בפרשיות תרומה וויקהל מחלקת התורה את המשכן באופן ברור לשלושה תחומים:
מה שנמצא בתוך בית ה' הוא תחום זהב. זהו המעגל הפנימי ביותר של השכינה. מבנה המשכן עצמו עשוי מעצי שיטים מצופים זהב, וגם הכלים שבתוך המשכן מצופים כולם בזהב – השולחן המנורה, מזבח הזהב, הארון והכרובים.
היסוד של המשכן עצמו הוא תחום הכסף. המעגל השני אותו מגלה ה' למשה הוא נקודת החיבור בין מבנה המשכן עצמו (הקרשים) לבין הקרקע: הקרשים מוצבים על אדני כסף.
אזור הקדושה שמחוץ לבית ה' הוא אזור הנחושת. המעגל השלישי של השכינה כולל את חצר המשכן. מה שמצוי בחצר עשוי מנחושת: המזבח והכיור וכל האדנים של עמודי החצר. האלמנט הפנימי ביותר העשוי נחושת נמצא בדיוק על קו הגבול בין אוהל מועד לבין החצר: חמשת הקרשים שמעמידים את מסך פתח אוהל מועד עומדים על אדני נחושת.
כדי להבין את מהות שלוש המדרגות הללו, חשוב להבין מהי התכונה שמסמל הזהב, מהי תכונת הכסף ומהי תכונת הנחושת.
כך שאם הזהב מסמן את העולם שאינו בהישג ידינו, הכסף כן נמצא בהישג ידינו, אך באופן מצומצם ומבטא ערך עליון יותר מכל שאר הדברים שאנו צוברים. מבחינה מהותית, הכסף מסמל את הערך שבא מן העולם שמעלינו, אך הוא כן מגיע עד אלינו ויוצר רושם בעולם המוכר לנו. לכן הכסף מייצג את התחום העליון ביותר אותו אנו כן מסוגלים לכלול במסגרת חיינו. בניגוד לזהב המסמל את העולם העליון – עולם השכינה, הכסף מסמל במידה רבה את קרני האור של השכינה שיצאו מתוך הקודש פנימה וחדרו אל תחום חיינו.
ובכן המקום הכי פנימי בבית ה' שעדיין קשור לעולמנו ויש לו שייכות אליו הוא קו הגבול של הקודש הפנימי, ובאופן פשוט יותר: קורות המשכן עצמם. המבנה של המשכן עצמו הוא ממהותו מה שמעמיד ומיצב את בית השראת השכינה כאן בעולם החומר. בתור שכזה, הרי שמבנה המשכן נועד להיות נקודת החדירה של השכינה לעולמינו. לכן דוקא גבול זה נבנה על ידי כל אחד ואחד בישראל שעל ידי תרומת שקלו אכן זכה שתהיה לו שייכות במבנה של בית ה'. כלומר ממש לכל אחד מישראל יש חלק בבית ה'. חלק זה מיוצג על ידי הכסף.
לאורך התנ"ך נמצא שהנחושת היא גורם אמצעי בין הכסף והזהב שעניינם מתכות נוצצות ויקרות, ומסמלים את מה שמעבר לשימושיות, לבין ברזל שהוא חומר גלם שימושי שאינו נדיר ואינו נוצץ: הברזל הינו חזק ויעיל בלבד, ללא ברק ויוקרתיות. לכן הוא לא יופיע עם שאר המתכות היקרות, ובמשכן הוא אינו נמצא. ככלל ה' שולל את מציאות הברזל במשכן (כ, כב): "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ". ולכן גם שלמה בנה את בית ה' כך שלא נשמע בו קול כלי ברזל. ומצינו שגם בנחושת משתמשים בתור חומר גלם חזק גרידא בדומה לברזל. לדוגמה: בראשית ד, כב: "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה"; דברים לג, כה: "בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ". וכן מצינו אצל גלית (שמואל א יז, ה-ו): "וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו" וכן בתחילת ירמיהו שם ה' מנבא לו על חומות נחושת). ואכן את הכיור של המשכן עשו מן הנחושת שבאה מכלי שימושי מאד – המראות של הנשים הצובאות.
אך בניגוד לברזל, הנחושת היא פלאית במובן הזה שהיא אחד מן החומרים היקרים והנוצצים. בכמה וכמה מקומות, ובראש ובראשונה במשכן עצמו, היא כן נמנית עם החומרים הנהדרים והיקרים המבטאים את הנשגבות והעליונות.
אם כן, הנחושת דומה מצד אחד לכסף והזהב שמייצגים עולם שמעבר לעולם הזה הפשוט, ומצד שני היא חומר גלם חזק ויעיל וקשה שהוא חלק בלתי נפרד מן העולם הזה השפל. לאור זאת נוכל להבין שהנחושת מסמלת תחום בו כבר נוצר חיבור בין העולמות – תחום שהוא שייך גם לעולם הזה וגם לעולם העליון.
וזוהי הסיבה שהנחושת מצויה בחצר המשכן: הכיור והמזבח ואדני החצר. חצר המשכן היא המקום שכבר כן שייך לעולם כאן למטה. מזבח הנחושת זהו המקום במשכן שאליו האדם מביא את הקרבן שלו, אותו הוא הביא מביתו. הכיור גם הוא אינו חלק מבית ה' באופן הרגיל, אלא הוא האמצעי שמכשיר לקראת העבודה בבית ה'.
לאור החלוקה המדויקת בין זהב, כסף ונחושת, אנו מבינים במבט חדש מדוע בתחילת פרשת פקודי התורה מפרטת מה עשו עם כמויות הכסף והנחושת שהובאו למשכן, אך היא לא מפרטת מה עשו עם הזהב. נוכחנו כי הזהב מתכונתו עומד מעל ומעבר לעולם הזה. לישראל יש מגע כלשהו עם הכסף והנחושת של המשכן, אך אין להם כל מגע עם עולם הזהב. משום כך התורה מדגישה שיש למעשה נתק בין הזהב שהעם נתן לבין מה שנעשה ממנו: כאשר הפכו את הזהב לכלים, הרי שהוא התנשא כל כך עד שיצא לחלוטין מן השייכות של בני ישראל אליו.
ההבדל בין הזהב לבין הכסף והנחושת מאירה באור חדש גם את חטא העגל. ה' ציוה את משה על כך שהזהב יהיה רק בתחום הפנימי של המשכן, בתוך אוהל מועד שאין לו מגע עם בני ישראל. אולם בחטא העגל ישראל רצו להיות בקשר ישיר גם עם הזהב. לכן הם עשו עגל מזהב. לאור זאת מובן מדוע דוקא אהרון הוא שהוביל את העגל. הרי באופן פלאי – לכהן הגדול יש באופן קבוע בגדי זהב. כלומר הוא עצמו מתעלה עד כדי כך, עד שהוא הופך להיות חלק מן התחום הפנימי של בית ה'. לכן על פי המבט הנשגב של אהרון, יש שייכות ומגע בין עם ישראל לבין הזהב. יתכן כי מתוך מבט זה הוא סבר כי ניתן לאפשר לכל בני ישראל ליצור מגע גם עם התחום העליון ביותר. אהרון כמובן לא כיוון לכך שהדמות שתיווצר תוביל לחטא ולעיוותים, אך עצם עשיית הדמות מזהב היא חידוש גדול כפי שכתבנו.
[1] מצינו שגם בהקשר של נהרות גן עדן נזכר הזהב שמסמן את כל המתואר שם בתור חלק מעולם נשגב ועליון.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת פקודי | החל מפרשת תרומה, הקב"ה ציוה את משה לבנות את המשכן ואת כליו. שאלה מרכזית העולה בהקשר זה היא מי...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
פרשת שמות | שנאת המצרים את העברים כשעוסקים בשיעבוד בני ישראל במצרים, התבנית הפשוטה העולה על הדעת היא של עם...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
פרשת בשלח | פחד ישראל הופך לפחד פלשתים פרשת בשלח פותחת באויבים ומסיימת באויבים. היא פותחת במעקף שעושים ישראל...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות
פרשת וארא | רש"י: "ראו כי רעה נגד פניכם - כתרגומו. ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה...
מתוך סדרת השיעורים:
דבר תורה לשולחן השבת - שמות