אל משה - תרגם אונקלוס: למשה
מילת השימוש "אל" תורגמה באות השימוש ל-. אבל אחר כך "אל פרעה" מתורגם "לות פרעה" ולא "לפרעה". סיבת הדבר היא שב"ויאמר ה' אל משה" הכוונה שהפנייה של דברי ה' הייתה אל משה, ו"אל" שמציין את הנמען מתורגם "ל-". לעומת זאת ב"בא אל פרעה" אין הכוונה לציין את פרעה בתור המטרה של הביאה, אלא לומר למשה לאן לבוא, ו"אל" שמציין את המקום או הדבר שאליו באים מתורגם "לות".
כי - תרגם אונקלוס: ארי
וכן מתרגם ברוב המקרים, אבל לפעמים מתרגם "ברם" (בראשית יח טו) או "אלהין" (שם יט ב), וכן "דילמא" (שמות כ כב). וטעם הדבר מבואר בדברי רש"י (בראשית יח טו ועוד) "שאמרו רבותינו כי משמש בארבע לשונות אי, דילמא, אלא, דהא". ונראה שכש"כי" משמש במובנים של "אי" (אם) או "דהא" (שהרי) הוא מתורגם "ארי", ובמובנים של "דילמא" (שמא) או "אלא" התרגום שונה. ובד"כ כשהתרגום לא מתרגם "כי" ב"ארי", רש"י מבאר זאת ומסביר את משמעות הפסוק כפי שלימד אותנו התרגום.
ראינו עכשיו תופעה של מילת שימוש אחת בעברית שמתורגמת באופנים שונים בארמית לפי ההקשר, בהמשך הפסוק יש דוגמא לתופעה הפוכה של מילות שימוש שונות שמתורגמות בארמית לאותה מילה -
למען - תרגם אונקלוס: בדיל
וכן מתרגם "למען" במקומות נוספים, וכמו כן מתרגם "בעבור" - "בדיל". כגון (לעיל ט טז) "ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ", מתורגם: "וברם בדיל דא קיימתך בדיל לאחזיותך ית חילי ובדיל דיהון משתען גבורת שמי בכל ארעא". [ולפעמים גם מילים אחרות מתורגמות במילה "בדיל", עי' בראשית ו ג, ועוד].
מלבד העניין של תרגום מילים שונות באותה מילה, אנחנו נפגשים כאן ב"חידוש" נוסף של אונקלוס. באופן פשוט המילה "למען" מורכבת מהמילה "מען" עם תוספת למ"ד לפניה, וכך המילה הארמית "בדיל" מורכבת מ"דיל" ותוספת בי"ת לפניה. וא"כ מלבד השינוי במילה עצמה בין הארמית לעברית, יש כאן שינוי בתפקידי אותיות השימוש.
יש דוגמא נוספת בפסוק לשינוי באותיות השימוש במילה "ויאמר" שתרגומה "ואמר", כפי שהערנו בעבר שבלשון התורה הוא"ו משמשת גם בתור וא"ו ההיפוך, ואילו בארמית היא רק לחיבור.
כל מה שנכתב כאן הוא רק כדי לעורר את תשומת הלב להבדלים אלו, אך אין כאן המקום לסקור את השיטתיות בהבדלים אלו. וגם לעמוד על שורשי סיבות הדברים נבצר מכוחי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
