כהן מדין - תרגם אונקלוס: רבא דמדין

וכן תרגם בשאר המקומות שנזכר "כהן מדין" (שמות ב טז ושם ג א), וכן "פוטי פרע כהן און" (בראשית מא מה) תרגם "פוטיפרע רבא דאון". אבל "והוא כהן לא-ל עליון" שנאמר על מלכי צדק מלך שלם (בראשית יד יח) תרגם " והוא משמיש קדם אל עלאה". ושאר הפעמים שנזכר כהן במקרא תרגם "כהין" (ויקרא כב יב ועוד. וע"ע להלן) או "כהנא" (כמעט כל המקומות). ועוד מצינו שתרגם "הכהנים" האמור במצרים (בראשית מז כב) "כומריא".

בביאור השינויים בין המקומות, בפשטות נראה שדעת אונקלוס היא ש"כהן" בלשון התורה, אינו תמיד האדם המיווחד לעבודה במקדש וכדו', אלא לפעמים משמעותו מלשון שררה (עי' רש"י בראשית מז כב), ותרגם בכל מקום כפי המתאים. וצריך לומר שבארמית יש חילוק בין המונחים - שר נקרא בארמית "רב" (כגון בראשית לט כא). "כהן" לעבודה זרה נקרא כומר. אדם ממשפחת הכהונה של עם ישראל נקרא מעין שמו בעברית "כהין". וכשהוזכר "כהן" לעבודת ה' שאינו ממשפחת הכהונה קרא לו אונקלוס "משמיש" על פי תפקידו בתור משרת לה'. [וצע"ע מה שתרגם להלן בפרשתנו (יט ו) ממלכת כהנים" - "מלכין כהנין"].

ההבדל בין "כהין" ל"כהנא" הוא בכך שכהן האמור סתם בלי יידוע מתורגם "כהין", אבל "הכהן" האמור בה"א הידיעה מתורגם "כהנא" כי היידוע בארמית נעשה ע"י תוספת אל"ף בסוף המילה. לפעמים גם כשבפסוק נכתב "כהן" סתם, בתרגום כתוב "כהנא", על פי דרכו להוסיף אותיות שימוש, גם במקומות שהמקרא נוקט בכתיבה קצרה ללא אותיות שימוש. [אגב: יש מהדורות שבהן במקום "כהין", כתוב בתרגום עצמו "כהן" הכ"ף מנוקדת בקמץ והה"א בצירי, לעומת זאת במהדורות שכתוב "כהין" הה"א מנוקדת בחירק, אמנם בתרגום יונתן יש לפעמים שכתוב כהין והכ"ף מנוקדת בצירה וצ"ע].

לפי האמור הבין אונקלוס ש"כהן מדין" האמור ביתרו, משמעותו שיתרו היה בעל שררה ולא שהיה כומר לעבודה זרה. בדבר זה יש מחלוקת תנאים (במדרשים השונים על הפסווק שלנו, כגון במכילתא:) "כהן מדין. רבי יהושע אומר כומר היה, כענין שנאמר ויהונתן בן גרשום בן מנשה ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. רבי אלעזר המודעי אומר שר היה, כענין שנאמר ובני דוד כהנים היו". ויש קושי בכך שאונקלוס נקט כשיטת ר' אלעזר המודעי החלוק על ר' יהושע שהיה רבו [כמבואר במסכת מגילה ג.]. ובספר פרשגן כתב שאונקלוס תרגם כר' אלעזר המודעי לכבוד משה כדי שלא לתאר את חותנו ככומר. וצ"ע.

עוד יש לציין לדברי ראב"ע ורמב"ן (בבראשית מא מה) שכותבים שכהן תמיד הוא מלשון שירות ולא מלשון שררה (וחולקים על רש"י הנ"ל). ויתכן שאין התרגום חולק עליהם כי שר הוא אמנם אדם חשוב [ולכן בארמית נקרא "רב" - גדול] אבל הוא משרת של המלך [ולכן נקרא "כהן" שמשמעותו משרת].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.