לאחר שבפרשות תרומה, תצוה ותחילת פרשת כי תשא, פורטו תבניות המשכן וכליו, בגדי הכהונה, שמן המשחה וקטורת הסמים, אומר ד' למשה בפרשת כי תשא, שבצלאל, יחד עם אהליאב וחכמי לב מבני ישראל, הם שיעשו את כל אלו. ומפרט ד' למשה את שמות כל הדברים שיעשו: "אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל... וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן..." (שמות לא, ז-יא).
בתוך רשימה מפורטת זו, ישנו דבר אחד מפתיע, שלא נזכר עד כאן. לאחר פירוט המשכן וכליו בפסוקים ז-ט, נאמר בפסוק י: "וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד, וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן".
והדבר דורש ביאור: קודם כל, מה הם בגדי שרד אלו? ומדוע הם נקראים כך? ועל גבי זה, מדוע הם לא נזכרו עד עכשיו?
כהקדמה והשלמה לפסוק זה, יש להעיר, שבגדי שרד אלו נזכרים עוד שלוש פעמים בהמשך החומש. פעם אחת בפרשת ויקהל, כאשר משה קורא לכל חכמי לב שבישראל לבוא לעשות עם בצלאל ואהליאב את כל הנ"ל (לה, יט). הפעם השניה היא בפרשת פקודי, לפני תיאור עשיית בגדי הכהונה, שם נאמר: "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (לט, א). הפעם השלישית היא בפרשת פקודי בתיאור עשיית בני ישראל את הכל כדבר משה (לט, מא). בכל המקומות הללו, נאמר על בגדי השרד שהם "לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ".
שתי דרכים עיקריות במפרשים בביאור בגדי שרד אלו.
- רש"י, ראב"ע ומפרשים נוספים, מסבירים שבגדי השרד היו כיסויים ששימשו לכיסוי כלי המשכן בזמן הסעת המשכן ממקום למקום. כיסויים אלו מפורטים בפרשת במדבר, שם נאמר שהכניסו את הכלים לבגדים מיוחדים לפני הנסיעה במדבר: "וּפָרְשׂוּ {על הארון} בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה" (ד, ו); "וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת" (שם, ז); "וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם {על כלי השולחן} בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי" (שם, ח); "וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם" (שם, ט); " וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת " (שם, יא); "וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת" (שם, יב); "וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן" (ד, יג); ועוד... חלק מהכיסויים היו מתכלת (כיסויי כלי הזהב - הארון, השולחן, המנורה ומזבח הזהב), חלק מארגמן (מזבח הנחושת) וחלק מתולעת שני (כלי השולחן). רש"י מביא ראיה לפירושו, ממה שנאמר בפרשת פקודי, שעשו את בגדי השרד מהתכלת והארגמן ותולעת השני, וזו לשונו בפרשתנו: 'ונראין דברי, שנאמר (שמות לט א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש' [ובפרשת פקודי כתב: 'שש לא נאמר כאן, ומכאן אני אומר, שאין בגדי שרד הללו בגדי כהונה, שבבגדי כהונה היה שש, אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי הקדש בשעת סלוק מסעות, שלא היה בהם שש'.]
מדוע בגדים אלו נקראים בגדי שרד?
רש"י מבאר בשני אופנים:
'יש מפרשים לשון עבודה ושירות, כתרגומו לבושי שמושא, ואין לו דמיון במקרא.' הרש"ר הירש מעיר על הדמיון של המילים 'שרד' ו'שרת', שרומז לכך שמשמעותן דומה, ומתאים למשמעות זו שעולה מתרגום אונקלוס. יש להוסיף לכך את העובדה שבפרשות ויקהל ופקודי נאמר בכל הפעמים שבגדי השרד היו לשרת בקדש, וזה מחזק הבנה זו.
אח"כ מביא רש"י פירוש נוסף:
'ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים ['סרדי'], ותרגום של מכבר ['סרדא'], שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לצידי"ץ בלעז [רשת]'.
יש להעיר, שישנו שורש ש'ר'ד', שמצינו במקומות רבים בתנ"ך, שמציין דבר מועט שנשאר מתוך דבר גדול, ומסתבר מאד שיש קשר בינו לבין בגדי השרד, ורש"י לא מבאר מהו.
- ניתן להציע, שמשמעות השירות שמביא רש"י, נקראת 'שרד' משום שלעומת בגדי הקדש של הכהן הגדול, שהם מלאי משמעות עצמית – השימוש של בגדים אלו פחות ביותר, משמש רק לכסות את כלי הקודש בזמן המסעות.
- גם לפי הפירוש השני של רש"י, ניתן לבאר שבגד 'רשת' נקרא כך כיוון שלעומת בגד 'צפוף' ומלא, מה שנשאר אצלו זה 'שריד' מהבגד, חוטים שיוצרים איזשהו אריג אחד אמנם, אך הוא חסר את כל המילוי שביניהם, ולכן הוא נקרא 'בגד שרד'. (הרמב"ן מקשה על פירוש זה, שאין זה מכובד לכסות את כלי המקדש בכיסוי 'רשת' שניתן לראות דרכו.)
- הראב"ע (כמפורש בפירושו הקצר, וניתן להבין שזו גם כוונתו בפירוש הארוך) מפרש גם הוא שבגדי השרד אלו 'בגדי הנסיעה' בהם כיסו את הכלים, אך הוא מציע שאולי זו גם משמעות הכינוי 'שרד', נסיעה, בדומה במקצת למילה שריד. נראה שהראב"ע מפרש ש'שריד' הוא מי שיוצא מתוך דבר אחר, ולכן מציע לפרש שבגדי השרד הם בגדי נסיעה.
- הרמב"ן הבין בראב"ע פירוש אחר, והוא ששריד הוא לשון יחיד, ובגדי השרד נקראו כך משום שהיו עשויים מחומר אחד בלבד כל אחד.
- החזקוני מבאר באופן אחר, שהסיבה שנקראו בגדי שרד, בגלל שהכינו אותם ממה שנשאר מהמלאכות האחרות.
נראה שלפי דרך זו, הסיבה שעשיית בגדים אלו לא פורטה לפני כן, היא דווקא בגלל שהם הרבה פחות חשובים, הן מצד צורת עשייתם, שאולי לא צריכה דיוק רב במידות וכדו' (כפי שמציע הרמב"ן לדרך זו, 'ואולי לא היתה בהם קפידא ויעשו אותם כרצונם בגדי שרד ממין אחד לבדו'), והן מצד נחיצותם, ששימשו רק לכיסוי הכלים בזמן מעבר.
- הגמ' (יומא עב ע"א-ע"ב) דורשת שם זה ביחס לבגדי הכהונה, ש'אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט', ובאר רש"י שם 'שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל'. בעקבות זאת, הרמב"ן ומפרשים נוספים מבארים שבגדי השרד הוא כינוי של בגדי הכהונה, ומבאר בדרך הפשט את הסיבה שהם נקראים בשם זה, שכן 'שריד' הוא לשון יחוד, דבר מיוחד, ונקראו כך בגדי הכה"ג כיוון שהיו מיוחדים לו בלבד.
הרמב"ן מתייחס לדוחק תחבירי שיש בפירוש זה, והוא שבפרשתנו נאמר לאחר בגדי השרד "ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן", והו' מורה בפשטות שמדובר בבגדים אחרים! הרמב"ן מבאר שו' זו באה להדגיש את המעלה הכפולה של בגדי הכה"ג, שהם בגדי קודש, מיועדים לשרת בקודש, ושהם מיוחדים דווקא לו מכל העם.
- בדרך שלישית הולך ה'חתם סופר', ומבאר שבגדי השרד אלו בגדים אחרים: היו אלה בגדים שמיוחדים לכהנים, לזמנים בהם לא היו עובדים במשכן, ובגדים אלו היו מציינים אותם משאר העם, ועל כן הם נקראים 'בגדי שרד', משום שהם מבדילים אותם משאר העם. זאת כעין מה שמצינו שתלמידי חכמים נקראים 'שרידים' מסיבה זו (כדברי הגמ' בסנהדרין צב ע"א, 'אין שריד אלא תלמיד חכם, שנאמר ובשרידים אשר ה' קרא'), והיו מצוינים משאר העם בבגדיהם (שבת קמה ע"ב).
נראה שבכיוון זה הלך גם אחד הקדמונים, הלא הוא ר' חיים פלטיאל, שמבאר שבגדים אלו היו בלי השש, כיוון שהשש הוא פשתן, שיצר כלאיים בבגדי הכהונה, שאף שהדבר הותר כמובן, דזו היתה מצוותם - היה לכהנים בגדים ללא כלאיים לעבודות שאינן צריכות להעשות בבגדי כהונה. על פי הסבר זה הוא מבאר שזו גם הסיבה שקראו לבגדים אלו בגדי שרד – כי היו 'משרידין מין אחד כגון שש המשזר דלא היו עושין (ב)תוכו'.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
