הקדמה

בתחילת פרשת תרומה מצוה התורה על כלי המשכן, ובהם ארון הברית והמנורה (כה, י-כב; שם, לא-לט).

         בתחילת פרשת תצוה מצוה התורה על הדלקת המנורה בשמן זית זך (כז, כ-כא).

         בארון הברית נמצאים שני לוחות הברית, שהם שורש התורה [עיין ראב"ע ורשב"ם שמות כה, טז, ורש"י שמות מ, כ, וזו גם כוונת רש"י בשמות כה, טז, כמו שביאר ה"משכיל לדוד" שם (ועיין גם רש"י שמות כד, יב)].

         המנורה מסמלת את החכמה, כמו שאמרה הגמרא (בבא בתרא כה ע"ב): "הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום", ופירש רבנו גרשם: "ומנורה בדרום - היינו חכמה, כדכתיב: 'כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו, כג)".

         יש לשאול: מהו היחס בין הארון והמנורה?

מהו היחס בין הארון והמנורה?

         כתב הנצי"ב בתחילת פרשת תצוה: "יש לדעת שאור התורה, שהוא תכלית המשכן, ועיקר המשרה שכינה בישראל, בא בשפע על ידי שני כלי קדש, היינו הארון והמנורה. ונשתנו פעולותיהם: הארון בא לייעוד הדברות שבכתב, וגם לציווי קבלה שבעל פה, ועדיין אין בזה כח הפלפול והחידוש, שיהא אדם יכול לחדש בעצמו דבר הלכה שאינו מקובל. ולזה הכח הנפלא, שנקרא 'תלמוד', ניתן כח המנורה, אשר נכלל בו שבע החכמות וכל הכוחות הנדרשים לפלפולה של תורה. וכל זה נכלל בכפתורים ובפרחים, עד שרבי טרפון בשעה שהיה שומע דבר מתוקן היה אומר: 'כפתור ופרח' (בראשית רבה צא, ט). ושיח רבן של ישראל ללמדנו בא, שמה שתלמיד ותיק מחדש דבר טוב, הוא על ידי הכח שנרמז בכפתורים ובפרחים של המנורה. ועל כן בבית שני, שרבו ישיבות והעמידו תלמידים הרבה להוויות דאביי ורבא, שהוא התלמוד, נתחזק כח המנורה על ידי נס חנוכה, והיינו דאיתא בברכות (נז ע"א): 'הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור התורה'".

         יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה למאור התורה, ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ו"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.