הקדמה

הדבר הבולט ביותר בפרשתנו הוא הביטוי החוזר ונשנה: "כאשר צוה ד' את משה".

         ארבע עשרה פעם מופיע הביטוי בפרשה: שבע פעמים בפרק ל"ט, ביחס לעשיית בגדי הכהונה, ועוד שבע פעמים בפרק מ', ביחס להקמת המשכן, הנחת הכלים במשכן והעבודה ביום הקמתו.

         בנוסף לכך מופיעים עוד ארבע פעמים ביטויים דומים:

"ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ד' את משה כן עשו" (לט, לב).

"ככל אשר צוה ד' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה" (לט, מב). 

"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ד' כן עשו, ויברך אתם משה" (לט, מג).

"ויעש משה ככל אשר צוה ד' אתו כן עשה" (מ, טז).

וכבר בתחילת הפרשה, בפסוק השני נאמר:

"ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ד' את משה" (לח, כב).

         ריבוי הביטויים הללו בולט במיוחד על סמך השוואה לפרשת ויקהל, שבה, אף על פי שמפורטת עשיית המשכן וכל אחד מכליו, לא נזכר אף לא פעם אחת אף לא אחד מהביטויים הנ"ל או ביטוי דומה לו!

         נשאלת השאלה: מדוע בפרשת פקודי נזכר הביטוי "כאשר צוה ד' את משה" פעמים רבות כל כך, ומדוע הוא איננו נזכר כלל בפרשת ויקהל?

         שאלה זו כבר שאל הרמב"ן ובעקבותיו מפרשים רבים, וענו עליה תשובות רבות. במאמר זה נביא רק חלק מהתשובות, שמהן יש ללמוד לקחים חשובים לדורות.

א. הסבר הרמב"ן

         הרמב"ן הסביר שהתורה לא כתבה לגבי המשכן וכליו "כאשר צוה ד' את משה" מפני שבצלאל אכן לא עשה את המשכן וכליו בסדר שאמר משה.

         מדברי הרמב"ן יש ללמוד על חשיבות ידיעת המטרה והתכלית לפני העיסוק באמצעים ובכלים.

ב. הסבר ה"שירת דוד"

         ה"שירת דוד" הסביר שהתורה לא כתבה לגבי המשכן וכליו "כאשר צוה ד' את משה" מפני שאת המשכן וכליו סיים בצלאל לבנות, ובמה שסיים בצלאל מספיק לכתוב פעם אחת שהוא עשה כאשר צוה ד' את משה. אבל בבגדי הכהונה, שסיימו אומנים רבים, ציינה התורה פעמים רבות שכל אחד מהאומנים עשה "כאשר צוה ד' את משה".

         מדברי ה"שירת דוד" יש ללמוד עד כמה אין הקב"ה מקפח שכרו של כל מי שעושה מעשה טוב.

ג. הסבר ה"אזנים לתורה"

         ה"אזנים לתורה" הסביר שהתורה כתבה לגבי בגדי הכהונה "כאשר צוה ד' את משה" כדי לתקן את חסרון שמו של משה מפרשת תצוה, שבה נצטוו על בגדי הכהונה.

         מדברי ה"אזנים לתורה" יש ללמוד שכאשר אדם מוסר נפשו על עם ישראל ובתחילה נראה שהוא מפסיד, בסופו של דבר הוא ירויח יותר ממה שהוא הפסיד.

ד. הסבר הנצי"ב

         הנצי"ב הסביר שהתורה כתבה לגבי הקמת המשכן וכליו "כאשר צוה ד' את משה" כדי ללמדנו שכוונתו של משה היתה לשם קיום המצוה בלבד, ולא הייתה לו שום כוונה להגדיל את כבוד עצמו וכבוד אחיו.

         מדברי הנצי"ב יש ללמוד שאדם צריך לעשות מעשיו לשם שמים, ולא לשם תועלתו האישית או תועלת בני משפחתו.

ה. הסבר הרב דניאל שילה

         הרב דניאל שילה הסביר שאף על פי שמשה ידע שאהרן ובניו יהיו הכהנים במשכן, ולא משה ובניו, אף על פי כן הוא לא הצטער, אלא עשה כאשר ציוה ד' אותו.

         מדברי הרב דניאל שילה יש ללמוד שאדם צריך לשמוח בטובתו ובגדולתו של חברו, ולא לקנא בו.

         יהי רצון שנעשה כל מעשינו לשם שמים ולשם רוממות קרן ישראל, ונשמח במעלת חברינו, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.