הקדמה
מפורסמים דברי המכילתא (בחדש פרשה ח): "כיצד נתנו עשרת הדברות? חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה".
וכן כתב הרמב"ן (שמות כ, יב) וביאר: "הנראה במכתב הלוחות שהיו החמש ראשונות בלוח אחד, שהם כבוד הבורא, כמו שהזכרתי, והחמש השניות בלוח אחד, שיהיו חמש כנגד חמש".
לגבי ארבעת הדברות הראשונים "אנכי ד' אלקיך", "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", "לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא", ו"זכור את יום השבת לקדשו" הדבר מובן, אבל מדוע מצות כיבוד אב ואם היא כבוד הבורא? הרי אב ואם הם נבראים!
נאמרו על כך מספר תשובות:
א. הסבר הרמב"ן ומפרשים נוספים
כתב הרמב"ן (שם, יא): "כבד את אביך - הנה השלים כל מה שאנו חייבין בדברי הבורא בעצמו ובכבודו, וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים.
והתחיל מן האב, שהוא לתולדותיו כענין בורא, משתתף ביצירה, כי ד' אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון".
בדברי הרמב"ן כתוב שאכן ארבעת הדברות הראשונים מתיחסים לבורא עצמו, ואילו האב הוא כמובן נברא, אבל ביחס לבן - אביו הוא כעין בורא! שותף עם הקב"ה ביצירת בנו.
עוד כתב הרמב"ן (שם, יב): "והנה עשרת הדברות חמישה בכבוד הבורא, וחמישה לטובת האדם, כי 'כבד את אביך' כבוד הא-ל, כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה, ונשארו חמישה לאדם בצרכו וטובתו".
כלומר: מתוך שהאדם צריך לכבד את הבורא, והאב הוא שותף עם הקב"ה ביצירת בנו, ציוה ד' לכבד גם את אביו ואמו.
כעין זה כתב גם הראב"ע (שם, ב): "כי האבות משתפים עמו ביצירתו, ואם לא יכבדם, כאילו אינו מכבד ד'".
כעין זה כתב גם ה"כלי יקר" (שם, יא) ביתר ביאור: "ומצות כיבוד אב ואם, אף על פי שהוא בין אדם לחברו, מכל מקום מצוה זו נוגעת גם בכבוד המקום ברוך הוא, לפי ששלושה שותפין באדם: הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו, ואם תכבד אב ואם, בעבור שמהם נוצר החומר והגוף הכלה והבלה - קל וחומר בן בנו של קל וחומר שתכבד את אביך שבשמים, אשר נתן בך הנשמה, החלק המעולה הקיים לנצח".
לפי הרמב"ן, הראב"ע וה"כלי יקר", האב והאם הם הבוראים של הבן, ושותפים עם הבורא ביצירתו, ולכן עליו לכבדם, ולכן מצוה זו כתובה בלוח הראשון שעוסק במצוות שהן כבוד הבורא.
ב. הסבר ספר החינוך
הסבר אחר כתב ספר החינוך: "משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יָגעו בו כמה יגיעות בקטנותו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו, יעלה ממנה להכיר טובת הא-ל ברוך הוא, שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו, והעמידו על מתכונתו וּשְלֵמוּת אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו הא-ל יהיה כסוס, כפרד אין הבין, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא".
לפי ספר החינוך מצות כיבוד אב ואם טעמה הוא מצד הכרת הטוב כלפי ההורים, ומתוך הכרת הטוב כלפי ההורים יכיר האדם טובה לד' על כל מה שהוא עושה עמו, ויזהר בעבודתו. לפי זה מובן גם כן מדוע מצוה זו כתובה בלוח הראשון שעוסק במצוות שהן כבוד הבורא.
יש לציין שספר "חובת הלבבות" ביסס את עבודת ד' על היסוד של הכרת הטוב (עיין שם בשער השני ובשער השלישי, ועיין גם בספר "מוסר אביך" למרן הראי"ה פ"ב סעיף ג).
ג. הסבר ספר העיקרים
הסבר שלישי כתב ספר העיקרים (ג, כו): "ואחר כך אמר: 'כבד את אביך ואת אמך', לפי שהוא מן הידוע שאין המלך שבנה המדינה נגלה בכל יום לאנשי המדינה ההיא, ואם יזכרו אנשי הדור ההוא שראו ביאת המלך אל המדינה את קבלת עול מלכותו, ושהמלך בנה המדינה ושהוציאם מעבדות לחרות, הנה הבאים אחריהם, שלא הרגישו בעבדות כלל, ושלא ראו כניסת המלך במדינה, יבואו למרוד, ולחשוב שהמדינה היתה שלהם תמיד, ושאין להם מושל עליהם. ואין דרך לצאת מן השטות הזה אלא בהיותם נכנעים אל האבות, ומקבלים המוסר מהם. כי הם יודיעו את בניהם איך היו עבדים, ושאדון אחד הוציאם לחרות, והוא שבנה המדינה, והשכין אותם בתוכה. ולזה היה מן ההכרח, כדי שלא תשתכח ממשלת המלך מעל המדינה, והטובה שעשה עמהם שהוציאם מעבדות לחרות, שיכנעו הבנים בכל דור ודור אל האבות, ויקבלו דברי מוסרם עליהם. ובעבור זה בא הדבור החמישי שהוא 'כבד את אביך ואת אמך' להזהיר על הקבלה, רוצה לומר שימשך האדם לקבלת האבות, שזה עיקר כולל לכל הדתות, שלא יצוייר מציאותם אם לא יהיה האדם נשמע לקבלת האבות וחכמי הדת".
לפי ספר העיקרים מצות כיבוד אב ואם היא הבסיס להכרת ד', כיון שההורים מעבירים לבניהם את המסורת. כעין זה כתב גם הרש"ר הירש (שמות כ, יב). לפי זה מובן גם כן מדוע מצוה זו כתובה בלוח הראשון שעוסק במצוות שהן כבוד הבורא.
ד. הסבר נוסף על פי ספר העיקרים
נראה שניתן ללמוד מדברי ספר העיקרים סיבה נוספת. ספר העיקרים כתב: "ואין דרך לצאת מן השטות הזה אלא בהיותם נכנעים אל האבות ומקבלים המוסר מהם". על פי זה ניתן לומר שעל ידי ההכנעה להורים ירכשו הבנים בנפשם את תכונת ההכנעה לגדולים מהם, ומתוך כך יכנעו לד'. לפי זה מובן גם כן מדוע מצוה זו כתובה בלוח הראשון שעוסק במצוות שהן כבוד הבורא.
סיכום
נאמרו ארבעה הסברים מדוע מצות כיבוד אב ואם נכתבה בלוח הראשון, שבו כתובות המצוות שבין אדם למקום:
- האב והאם הם הבוראים של הבן, ושותפים לבורא (רמב"ן, ראב"ע ו"כלי יקר").
- על ידי הכרת הטוב כלפי האב והאם ידע הבן להכיר טובה לד' ולקיים מצוותיו (ספר החינוך).
- האב והאם מלמדים את הבן ומעבירים לו את המסורת של ההכרה בד' (ספר העיקרים).
- על ידי ההכנעה כלפי האב והאם ידע הבן להיכנע לד' ולקיים מצוותיו (על פי ספר העיקרים).
יש לציין שההסבר הראשון והשלישי שייכים יותר לתחום השכל, ואילו ההסבר השני והרביעי שייכים יותר לתחום המידות.
יהי רצון שנזכה לקיים את מצות כיבוד אב ואם ואת כל שאר המצוות בהידור.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
