מדוע נכתבה פרשת מזבח הקטורת בנפרד משאר הכלים?
הקדמה
בפרשת תרומה מצווה התורה על עשיית כלי המשכן, ומפרטת את הכלים. אבל למרבה הפלא לא מופיע שם הציווי על עשיית מזבח הקטורת! ציווי זה מופיע רק בסוף פרשת תצוה, אחרי הציוויים על הכנת בגדי הכהונה, סדר שהעת ימי המלואים ופרשת קרבן התמיד!
בהמשך הפרשיות העוסקות במשכן ובכליו - כי תשא ויקהל ופקודי - מופיע תמיד מזבח הקטורת במקומו: אחרי הארון השולחן והמנורה, ולפני מזבח העולה - שבע פעמים! (שמות ל, כו-כח; לא, א-ט; לה, ד-טז; לז, א - לח, ז; לט, לג-לט; מ, א-ו; מ, יז-כט).
נשאלת אם כן השאלה: מדוע הפרשה הראשונה המצוה על מזבח הקטורת, איננה במקומה הטבעי - בפרשת תרומה, אלא רק בסוף פרשת תצוה?
שאלה זו כבר נשאלה על ידי הראשונים.
שאל הראב"ע (שמות כה, כב): "יש לתמוה: למה לא הזכיר מזבח הקטורת?!".
הרמב"ן (ל, א) הרחיב יותר: "הנה מזבח הקטרת מן הכלים הפנימיים, היה ראוי שיזכירנו עם השולחן והמנורה שהוא מונח עמהם! וכן הזכירם במעשה, בפרשת ויקהל"!
ארבע תשובות לשאלה
נאמרו ארבעה הסברים עיקריים על שאלה זו:
א. מזבח הקטורת שונה בתפקידו מכל כלי המשכן, ולכן הוא לא נכתב בין שאר הכלים.
הסבר זה מתפצל לשני הסברים:
- כלי המשכן הם להשראת השכינה, ואילו מזבח הקטורת אינו להשראת השכינה, אלא לתוספת כבוד (ספורנו).
- כלי המשכן הם להשראת השכינה, ואילו מזבח הקטורת אינו להשראת השכינה, אלא לכפרה (הגר"א).
ב. כלי המשכן מעכבים את עבודת המשכן, ומזבח הקטורת אינו מעכב את ההקטרה (אחרונים).
ג. כיון שמזבח הקטורת מברר שאהרן ובניו הם הכהנים ולא אנשים אחרים, לכן נכתבה פרשת מזבח הקטורת בסוף פרשת תצוה, שכולה עוסקת בקידוש אהרן ובניו לעבודת הכהונה ("קדושת לוי").
ד. כיון שמזבח הקטורת הוא המובחר שבכלי המשכן מלבד הארון, לכן הוא נכתב בסוף הציוויים על המשכן, שאחרון אחרון חביב ("צרור המור")[1].
[1] עיין בהרחבה במאמר "מדוע נכתבה פרשת מזבח הקטורת בנפרד משאר הכלים?" בספרי "הדר התורה" שמות פרשת תצוה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
