הקדמה
נאמר בפרשתנו: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרֹן את התֹף בידה, ותצאן כל הנשים אחריה בתֻפּים ובמחֹלֹת" (שמות טו, כ).
יש לשאול שתי שאלות על תיאוריה של מרים:
- מדוע נאמר עליה: "מרים הנביאה"?
- מדוע נאמר עליה: "אחות אהרן" ולא: "אחות משה"?
על התיאור הראשון יש לומר שכיון שכאן זהו המקום הראשון שבו נזכרת מרים בשמה[1], משבחת אותה התורה, ואומרת עליה שהיא נביאה. אבל מדוע היא נזכרת כ"אחות אהרן" ולא כ"אחות משה"?
נאמרו על כך חמישה הסברים במפרשים.
א. הסברי רש"י
כתב רש"י: "ותקח מרים הנביאה - היכן נתנבאה? כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה: 'עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל', כדאיתא בסוטה (יב ע"ב - יג ע"א)".
לפי רש"י התורה מיחסת את מרים לאהרן כדי ללמדנו שהיא התנבאה כאשר היתה קטנה מאד - עוד לפני שמשה רבנו נולד!!!
עוד כתב רש"י: "דבר אחר: אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו".
כוונת רש"י היא למה שנאמר בסוף פרשת בהעלתך: "ויאמר אהרן אל משה: בי אדנִי, אל נא תשת עלינו חטאת, אשר נואלנו ואשר חטאנו. אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויֵאָכֵל חצי בשרו" (יב, יא-יב).
לפי פירוש זה למדנו שמי שמוסר נפשו על חברו זוכה שחברו נקרא על שמו!
ב. הסבר הרשב"ם
הסבר אחר כתב הרשב"ם: "אחות אהרן - על שם הבכור קורא [אותה] אחות [אהרן], כמו שפירשתי אצל 'אחות נביות' (בראשית כח, ט) ו'אחות לוטן' (בראשית לו, כב)".
בסוף פרשת תולדות פירש הרשב"ם (בראשית כח, ט): "אחות נביות - לפי שהיה ראשון שבבני ישמעאל, קורא אותה 'אחות נביות'. וכן 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן', לפי שאהרן נולד קודם משה קורא לה אחות אהרן. אבל במקום שהזכיר משה ואהרן בפסוק אחד קורא אותה 'אחותם', כדכתיב: 'ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם'. וכן 'ואחות לוטן תמנע', לפי שהיה ראשון כדכתיב: 'לוטן ושובל וצבעון וענה'.
בפרשת וישלח פירש הרשב"ם (בראשית לו, כב): "ואחות לוטן תמנע - לפי שהיה גדול שבאחיו קורא לה 'אחות לוטן'. וכן 'אחות נביות'. וכן 'מרים הנביאה אחות אהרן'".
כלומר: דרך התורה ליחס את האחות לאחיה הגדול.
גם הרמב"ן הביא פירוש דומה: "ויתכן שדרך הכתובים ליחס אל גדול האחים, וכן 'ובני כלב אחי ירחמאל' (דהי"א ב מב), שהיה גדול מאחיו, שנאמר: 'את ירחמאל ואת רם ואת כלובי' (שם ב, ט)".
הסבר הרשב"ם לכינוי "נביאה"
עוד כתב הרשב"ם: "הנביאה - [נביא] קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם".
כעין זה פירש החזקוני: "מרים הנביאה - בעלת דברי השבח, כמו: 'ואהרן אחיך יהיה נביאך' (שמות ז, א)".
שם פירש רש"י: "יהיה נביאך - כתרגומו: 'מתורגמנך', וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת 'ניב שפתים' (ישעיה נז, יט), 'ינוב חכמה' (משלי י, לא), 'ויכל מהתנבות' דשמואל (א י, יג)".
לפי זה כינתה התורה את מרים הנביאה לא כמו ההבנה הפשוטה שהיא זכתה להתגלות נבואית, וכמו שפירש רש"י, אלא על שם שאמרה דברי שבח!
יש לציין שלכאורה דברים אלו של הרשב"ם מתאימים יותר להקשר הפרשה מאשר הסבר רש"י, כיון שהפרשה עוסקת בשירת מרים, והתורה מציינת שהיא אמרה דברי שבח. ואילו לפי רש"י התורה מציינת את שבחה של מרים, אבל אין קשר ישיר בין השבח לבין ענין הפרשה.
ג. הסבר עומק דברי רש"י
יש להסביר שגם לפי רש"י יש קשר ישיר בין השבח לבין ענין הפרשה!
כתב האלשיך הקדוש כאן: "הנה אמרו רבותינו ז"ל (סוטה יב ע"ב) על פסוק 'ותתצב אחותו מרחוק', כי עד שלא נולד משה אמרה מרים לאביה ולאמה כי בן תלד אמה, שיושיע את ישראל. והנה לא נתקיימה הישועה בעצם עד היום ההוא, שנאמר: 'ויושע ד' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים'... וזהו אומרו: 'הנביאה, אחות אהרן', שהוא, על מה שהתנבאה עודנה אחות אהרן ולא אחות משה".
כלומר: הנבואה של מרים היתה: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל". היכן התקיימה נבואה זו? אמנם נכון שבני ישראל יצאו ממצרים, כבר בט"ו בניסן, ואז לכאורה כבר התקיימה הנבואה. אבל כשהמצרים רדפו אחרי בני ישראל - לולא קריעת ים סוף היו כל ישראל נהרגים חס ושלום בחרב המצרים, או חוזרים לעבוד במצרים[2], וזו כמובן אינה ישועה! רק בקריעת ים סוף נושעו ישראל, כמו שנאמר: "ויושע ד' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים", ורק אז התקיימה נבואתה של מרים, ולכן נאמר כאן: "מרים הנביאה, אחות אהרן"!
ד. הסבר הראב"ע ומפרשים נוספים
הסבר אחר כתב רבי אברהם אבן עזרא, בפירושו הקצר: "הנביאה אחות אהרן - יש אומרים שהיא אחותו בנבואה".
כעין זה כתב גם האברבנאל: "סיפרה תורה שֶמִרְיָם, שהיתה אשה נביאה אחות אהרן, רוצה לומר שבמדרגת הנבואה היתה כאהרן אחיה, לא כמשה. שגם היא, כאשר שמעה דברי משה וישראל בשירתם, אמרה גם היא שירה לנשים, דוגמת מה שאמרו ישראל: 'שירו לד' כי גָאֹה גָאָה, סוס ורוכבו רמה בים".
כעין זה כתב גם ה"כלי יקר": "ומה שאמר 'אחות אהרן', לפי שהיתה שוה לו בנבואה, אבל לא למשה, כי כן משמע סוף פרשת בהעלותך בפסוק 'לא כן עבדי משה' (במדבר יב, ז), כי שם הושוו אהרן ומרים בנבואה, וכן פירש מהר"י אברבנאל".
ה. הסבר הרמב"ן
הסבר אחר כתב הרמב"ן: "אחות אהרן - הנכון בעיני כי מפני שהוזכרו בשירה משה ומרים, ולא הוזכר אהרן, רצה הכתוב להזכירו, ואמר: 'אחות אהרן' דרך כבוד לו, שהוא אחיה הגדול, ואחותו הנביאה מתיחסת אליו, שגם הוא נביא וקדוש ד'".
כעין זה כתב גם האברבנאל: "ויראה שנאמר כאן 'אחות אהרן', לפי שבשירה הזאת נזכר משה ומרים, והיה גנאי לאהרן שלא נזכר בה, לכן הזכירו בערך מרים שהיתה אחותו". וכן כתבו גם רבנו בחיי וה"תולדות יצחק".
סיכום
נאמרו חמישה הסברים מדוע יחסה התורה את מרים לאהרן ולא למשה.
- שהתנבאה בגיל צעיר, כשהיתה רק אחות אהרן, ולא אחות משה.
- לפי שאהרן מסר נפשו עליה היא נקראה על שמו.
- דרך התורה ליחס את האחות לאחיה הגדול.
- שמדרגת נבואתה היתה דומה למדרגת נבואתו של אהרן, ולא למדרגת נבואתו של משה.
- כדי שלא יעדר שמו של אהרן מהפרשה המופלאה של שירת הים.
למדנו מהסברים אלה לימודים חשובים על מעלתה של מרים, ועל מעלתו של אהרן, ועל הכבוד שצריך לתת לגדולי ישראל.
יהי רצון שנזכה תמיד לדעת את מעלת גדולי ישראל, ולהתיחס אליהם בכבוד הראוי להם.
[1] בפרשת שמות לא נזכר שמה של מרים כלל, אלא רק כינוייה: "אחותו" ו"העלמה" (ב, ד-ח).
[2] עיין ב"אור החיים" הקדוש שמות ו, ו ובספורנו יג, יח ובהערת הרב קופרמן שם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
