סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
נאמר בשירת הים: "תִפֹּל עליהם אימתה ופחד, בגדֹל זרועך ידמו כאבן, עד יעבֹר עמך ד', עד יעבֹר עם זוּ קנית".
יש לשאול: מה פירוש המלים "עם זו קנית" (טו, טז)?
ראשית יש לציין שהמלה "זו" אין משמעותה כמו "זה" בלשון נקבה, שהרי "עם" הוא לשון זכר, כמו שמופיע עשרות פעמים בתורה הצירוף: "העם הזה". משמעות המלה "זו" היא "אשר"! כן כתב החזקוני כאן, וכן כתבו רש"י בהושע (ז, טז) ובתהלים (קלב, יב), ורד"ק בישעיהו (מב, כד) ובתהלים (ט, טז; י, ב; יז, ט; לא, ה).
מה פירוש המלה "קנית"?
כתב רש"י: "קנית - חבבת משאר אומות, כחפץ הקנוי בדמים יקרים, שחביב על האדם".
במסכת פסחים (פז ע"ב), על הגמרא שאמרה שעם ישראל הוא אחד מארבעה קנינים שקנה ד' בעולמו, כתב רש"י דברים דומים, בתוספת הסבר: "קנינין - חשובין בעיניו לקרותם קנין לו, כאדם שטורח לקנות דבר החביב לו".
על אותו פסוק אמרה המכילתא (מסכת דשירה פרשה ט): "ארבעה נקראו קנין:
ישראל נקראו קנין, שנאמר: 'עם זו קנית' (שמות טו, טז).
שמים וארץ נקראו קנין, שנאמר: 'קונה שמים וארץ' (בראשית יד, יט).
בית המקדש נקרא קנין, שנאמר: 'הר זה קנתה ימינו' (תהלים עח, נד).
התורה נקראת קנין, שנאמר: 'ד' קנני ראשית דרכו' (משלי ח, כב)".
מהי המשמעות שארבעה דברים אלו נקראו "קנין"?
בפרק הקודם הובאו דברי רש"י במסכת פסחים במקבילה לדברי המכילתא, אבל בפירוש "זה ינחמנו" על המכילתא שם הדגיש נקודה נוספת: "ארבעה נקראו קנין - שהם דברים וקנינים חשובים לפני המקום, והם דברים שקנין העולם תלוי בהם.
ישראל קנין אחד - שבשבילם נברא העולם, והם קיום העולם, שעל ידי שקיבלו את התורה העולם מתקיים, הרי שהם עיקר קיום העולם.
שמים וארץ - פירש רש"י בפרקי אבות (פ"ו מי"א) שהם עמודי העולם.
בית המקדש - הוא קיום העולם, שעל ידי הקרבנות מתכפרים עוונות העולם, והשכינה שורה בישראל, וזהו קיומם.
התורה נקראת קנין - שהעולם עומד עליה, כדכתיב: 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' (ירמיהו לג, כה). וכל הבריאה היתה על תנאי עד שקיבלו ישראל את התורה".
יסוד הדברים שכתב בפירוש "זה ינחמנו" נמצא ברש"י בתחילת התורה!
על הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", כתב רש"י: "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתֹה' (ירמיה ב, ג)". דהיינו פירוש הפסוק הוא:
"בשביל התורה [שנקראת ראשית] ברא אלקים את השמים ואת הארץ"! וכן:
"בשביל ישראל [שנקראו ראשית] ברא אלקים את השמים ואת הארץ"!
כלומר: תכלית בריאת העולם היא בשביל ישראל ובשביל התורה!
לכאורה יש לשאול על דברי רש"י: לשם מה נברא העולם? בשביל ישראל או בשביל התורה?
נראה שרש"י עצמו ענה על שאלה זו בהמשך אותה פרשה, ש"בשביל התורה" ו"בשביל ישראל" אינם שני דברים נפרדים, אלא דבר אחד!
על המלים "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (בראשית א, לא) כתב רש"י: "יום הששי - הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר: 'יום הששי' - שכלם תלויים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה". דהיינו שהעולם נברא כדי שישראל יקבלו את התורה!
כן כתב רש"י בקיצור גם בפירושו למסכת סנהדרין (צא סע"ב בד"ה "מששת ימי בראשית") בהסבר הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ": "דכתיב 'בראשית ברא', בשביל התורה שהיא ראשית, וישראל נקראו 'ראשית תבואתֹה' (ירמיהו ב, ג) שעתידין להנחילה, ברא אלקים את השמים ואת הארץ".
המכילתא סיימה: "יבואו ישראל שנקראו קנין,
לארץ ישראל שנקראת קנין,
ויבנו בית המקדש שהוא קנין,
בזכותה של תורה שנקראת קנין" (שם פרשה ט).
על הפסוק "תבִאֵמו ותִטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ד', מקדש, ד', כוננו ידיך" (טו, יז אמרה המכילתא: "ארבעה נקראו נחלה:
בית המקדש נקרא נחלה, שנאמר: 'בהר נחלתך' (שמות טו, יז).
ארץ ישראל נקראת נחלה, שנאמר: 'בארץ אשר ד' אלקיך נֹתן לך נחלה' (דברים טו, ד).
וכן התורה נקראת נחלה, שנאמר: 'וממתנה נחליאל' (במדבר כא, יט).
וכן ישראל קרויין נחלה, שנאמר: 'עמי ונחלתי ישראל' (יואל ד, ב)".
מהי המשמעות שארבעה דברים אלו נקראו "נחלה"?
כתב בפירוש "זה ינחמנו" שם: "ארבעה נקראו נחלה - כדבר הננחל מדור לדור עד עולם. וקא משמע לן שאלו הארבעה דברים הם נחלה עולמית, דברים קיימים לעולם". כלומר שעם ישראל הוא נצחי וישאר קיים לעד.
דברים אלו פשוטים מתוך האמור בפרק הקודם, שכן העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל, ולכן ודאי שישראל יהיו קיימים לעולם!
המכילתא הוסיפה: "אמר הקב"ה:
יבאו ישראל שנקראו נחלה,
לארץ ישראל שנקראת נחלה,
ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה,
בזכות התורה שנקראת נחלה" (שם פרשה י).
במהרה בימינו אמן.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרשת תצוה | הקדמה הגמרא במסכת זבחים (פח ע"ב) ובמסכת ערכין (טז ע"א) אומרת: "מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקדוש...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת בשלח | הקדמה על הפסוק "ויאסֹר את רכבו ואת עמו לקח עמו" (יד, ו) אמרה המכילתא: "ויאסור את רכבו - הוא בידו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת וארא | הקדמה פסוקים רבים כתבה התורה בתיאור עשר המכות. רוב פרשת וארא וחלק גדול מפרשת בא עוסקים בתיאור...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות
פרשת בשלח | הקדמה: הפסוק הראשון ופירוש רש"י עליו נאמר בפרשת בשלח: "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - חומש שמות