מדוע הקדים ד' את שתי המזוזות למשקוף ומדוע הקדים משה את המשקוף לשתי המזוזות?

הקדמה

בפרשת "החדש" (שמות יב, א-כ), שבה נצטווה משה על ידי הקב"ה על מצוות הפסח, נאמר: "ולקחו מן הדם, ונתנו על שתי המזוזֹת, ועל המשקוף" (שם, ז). בפסוק זה הוקדמו המזוזות למשקוף.

לעומת זאת בפרשת "משכו" (שם, כא-כח), שבה משה מצוה את בני ישראל, הקדים משה את המשקוף לשתי המזוזות בשני פסוקים: "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזֹת מן הדם אשר בסף" (שם, כב), "ועבר ד' לִנְגֹף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזֹת" (שם, כג).

נשאלת השאלה: הרי ד' הקדים את המזוזות למשקוף, ומדוע שינה משה מֵהַסֵדֶר שקבע ד', והקדים את המשקוף לשתי המזוזות?

על שאלה זו נאמרו מספר תשובות. במאמר קצר זה נביא תשובה אחת הלכתית, ותשובה נוספת רעיונית, שהיא מתקשרת לעוד שני ענינים שמופיעים בפרשתנו.

א. הסבר "בעל הטורים"

כתב "בעל הטורים" (בפסוק כ"ב): "לומר שאם שינה הסדר - יצא".

כלומר: סדר נתינת הדם אינו מעכב, וניתן להקדים את המשקוף למזוזות, או את המזוזות למשקוף.

וכן כתב החזקוני (בפסוק כב), ומקורו במכילתא בפרשת בא מסכת דפסחא פרשה יא.

ב. הסבר ה"מושב זקנים"

הסבר אחר כתב ה"מושב זקנים" (בפסוק כב): "הטעם ששינה משה ממאמר הקב"ה, שהוא אמר לו: 'ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף', ומשה רבנו עליו השלום הפך, ואמר: 'והגעתם אל המשקוף, ואל שתי המזוזות', מפני שד' יתברך אמר כך, מפני ששתי המזוזות רומזות למשה ואהרן, והמשקוף רומז לקב"ה, שהוא עליון, ורצונו לומר: תעשו כך, שבזכותכם ובזכותי יגאלו, והורה הקב"ה בזה ענוותנותו, שהקדימם מקודם. ואמר משה: חלילה שנקדים זכותנו, והפך".

כעין זה כתב גם ה"כלי יקר": "...הקדים הקב"ה המזוזות למשקוף, לומר שהשפע עולה מלמטה, כי הצדיקים מוסיפין כח בגבורה של מעלה. אמנם מפני הכבוד הקדים משה המשקוף למזוזות, לומר שהשפע יורד מלמעלה למטה, כי זה דרך כבוד אל ד' יתברך".

בהמשך דבריו כתב ה"כלי יקר" שתי אפשרויות בהסבר הצדיקים הרמוזים בשתי המזוזות: האחת דומה לדברי ה"מושב זקנים" שהמזוזות רומזות למשה ולאהרן, והשניה שהמזוזות רומזות לאבות ולאמהות.

למדנו מכאן את ענוותנותו של ד' ואת ענוותנותו של משה.

ג. הסבר רבי לוי יצחק מברדיטשב ל"חג המצות", ול"חג הפסח"

הסבר זה של ה"מושב זקנים" וה"כלי יקר" דומה למה שאמר רבי לוי יצחק מברדיטשב: מדוע בתורה נקרא החג בשם "חג המצות", ואילו אנו קוראים לחג בשם "חג הפסח"?

הקב"ה קרא לחג בשם "חג המצות" לשבחם של ישראל, שיצאו ממצרים אל המדבר בלא צידה, ואכלו רק מצות, ואילו עם ישראל קורא לחג בשם "חג הפסח" לשבחו של הקב"ה, כדי לציין את נס ההצלה שהציל הקב"ה את בכורות בני ישראל בנגפו את מצרים ("תוספות חדשים" למשניות פסחים פ"א מ"א, בהסבר השני).

ד. התפילין שלנו והתפילין של הקב"ה

יסוד הדברים הללו של ה"מושב זקנים" ושל רבי לוי יצחק מברדיטשב נאמר במסכת ברכות (ו ע"א) ביחס לתפילין, וכך נאמר שם:

"אמר ר' אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין?

שנאמר: 'נשבע ד' בִּימִינוֹ ובזרוע עוזו' (ישעיהו סב, ח), 'בִּימִינוֹ' - זו תורה, שנאמר: 'מימינו אש דת למו' (דברים לג, ב), 'ובזרוע עוזו' - אלו תפילין, שנאמר: 'ד' עוז לעמו יתן' (תהלים כט, יא).

ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב: 'וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, ויראו ממך' (דברים כח, י), ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: 'אלו תפילין שבראש'.

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? [- תפילין אלו של הקב"ה מה כתוב בהם?]

אמר ליה: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' (דהי"א יז, כא).

ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל? [- האם משתבח הקב"ה בשבחם של ישראל?]

אין [- כן], דכתיב: 'את ד' האמרת היום', וכתיב: 'וד' האמירך היום' (דברים כו, יז-יח).

אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל, ד' אלקינו, ד' אחד' (דברים ו, ד), ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ' (דהי"א יז, כא).

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי מאי? [- פרשה זו כתובה בבית אחד, מה כתוב בשאר הבתים?]

אמר ליה: 'כי מי גוי גדול' (דברים ד, ז), 'ומי גוי גדול' (דברים ד, ח), 'אשריך ישראל' (דברים לג, כט), 'או הנסה אלקים' (דברים ד, לד), 'ולתתך עליון' (דברים כו, יט).

אי הכי נפישי להו טובי בתי! [- אם כך יש יותר מדי בתים, שכן יש כאן שש פרשיות, ולא ארבע!]

אלא: 'כי מי גוי גדול' 'ומי גוי גדול', דדמיין להדדי - בחד ביתא, [- שדומים זה לזה - בבית אחד,]

'אשריך ישראל' 'ומי כעמך ישראל' - בחד ביתא [- בבית אחד],

'או הנסה אלקים' בחד ביתא [- בבית אחד],

'ולתתך עליון' בחד ביתא [- בבית אחד],

וכולהו כתיבי באדרעיה [- וכולם כתובים בזרועו]".

רואים מגמרא זו עד כמה אוהב הקב"ה את עם ישראל ומשתבח בשבחם של ישראל!

כידוע, בתפילין שלנו כתוב: "שמע ישראל, ד' אלקינו, ד' אחד", וכן כתוב בהן שד' הוציאנו ממצרים. נמצאנו למדים שבתפילין שלנו כתוב שבחו של ד', ואילו בתפילין של הקב"ה כתוב שבחם של ישראל.

כך, כאמור, הסביר רבי לוי יצחק מברדיטשב את השמות "חג הפסח" ו"חג המצות", וכך הסבירו ה"מושב זקנים" וה"כלי יקר" את הקדמת המשקוף למזוזות על ידי משה, ואת הקדמת המזוזות למשקוף על ידי ד'.

יהי רצון שנעסוק כל הזמן בשבחו של הקב"ה, והקב"ה  יעסוק כל הזמן בשבחנו ויגאלנו גאולה שלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.