גבולות!

מדרכו של עולם הוא שכאשר נפגש אדם עם אדיאל גדול רב משמעות, אידיאל שהדרך להשגתו ארוכה ורחוקה, הוא יכול להגיב באחת משתי תגובות הפכיות: האחת - ייאוש מאי יכולתו להשיג את האידיאל הגדול מפני הפער בין הרצוי העתידי השלם, למצוי העכשוי החלקי והמצומצם שבו הוא נמצא. והשנייה - התלהבות יתרה ורצון עז להשיג את האידיאל הגדול, במהירות ובפזיזות, תוך דילוג על השלבים הנצרכים, והכול מתוך אשליה ודמיון, שיגרמו בספו של דבר להרס, שבירה והתרסקות.
זה היה מצבו של עם ישראל לאחר שהגיע להר סיני טרם מתן תורה, כששמעו את האידיאל הגדול שלשמו עתידים הם לקבל את התורה בעוד ימים ספורים. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", היינו, עם שבתכונתו ובסגולתו, וממילא זה תפקידו, לגלות את הערכים האלוקיים לא רק בקודש וברוח, אלא גם בחול ובחומר, ולא רק בחיי הפרט והיחיד אלא גם בחיי עם, ציבור, במדינה וב'פוליטיקה'. ובלשון הרב קוק זצ"ל (עין איה שבת ב פכ"ג עמ' 171) - "מורים ומדריכים עליונים לעולם כולו, וקדושים בחייהם החיצוניים (החומריים) והפנימיים (רוחניים), היחידיים (כפרטים) והלאומיים (כעם)". וביתר פירוט (אורות, מהלך האידיאות פב) - "למען דעת שלא רק יחידים חכמים, מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קודש חיים באור האדיאה האלקית, (אלא) גם עמים שלמים הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, עד המערכות הרחבות הסוציאליות (חברתיות) והאקונומיות (כלכליות)... למילואה של שאיפה זו צריך שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית ברום התרבות האנושית, והאידיאה האלוקית המוחלטת מושלת שמה ומחייה את העם והארץ במאור חייה".
מבאר הרב קוק שדווקא מפני סגולתם ומעלתם של ישראל לגלות אידיאל לאומי קדוש זה, לא היה החשש המרכזי שיתייאשו מן האידיאל הגדול, אלא דווקא להפך, חשש מהתלהבות והתפרצות חסרת גבולות להשיג את האידיאל ללא ההכנות הנצרכות והתהליך הארוך והמסובך הנדרש למימושו באמת. ובלשונו (שם כד עמ' 171-2) - "לא יש לחוש כל כך לרפיון ורשלנות, כמו שיש לחוש להתפרצות עוברת גבולים... העוזבת את כל דרכי ההנהגה ומביאה הריסות ושבירות בעולם". על כן מיד לאחר בשורת האידיאל הגדול, אמר הקב"ה לישראל וציוום על ההגבלה כדי "לעצור בעד שטף המרוצה שלא יעבור גבולות".

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.