הגודל שבקוטן

פרשת משפטים העוסקת בעיקר בדיני ממונות, ובפרט במצבי סכסוכים בין אדם לרעהו בדינים אלו, ממוקמת מיד לאחר ההתגלות האלוקית המופלאה בהר סיני וקבלת התורה המתוארת בפרשת יתרו. לכאורה אין זה מובן, הייתכן שלאחר ההתעלות הרוחנית העליונה, הזיכוך והקדושה שהגענו אליהם, 'יורדת' התורה לעסוק בעניינים חומריים כלכליים, שפלים וקטנוניים, ובעיקר במאבקים האנושיים המצויים בעניינים אלו?
מבאר הרב קוק (אורות כא) שזהו אחד ההבדלים היסודיים בין תורת ישראל ל'תורות' העמים. אצל אומות העולם הקשר עם אלקים שייך רק לרעיונות עליונים ולאידיאות מופשטות, ללא שום קשר לתיקון מעשי בפרטים החומריים ה'קטנים' שבעולמנו. לשיטתם המזויפת אלקים לא שייך למשפט, לחשבון, לדין, לשיעור ולגבול, למדידה ולקיצבה, שהרי כולו חסד ורחמים. להם אין שולחן-ערוך, 'יש להם' את התנ"ך...
לעומתם, האמת התורנית הגדולה שלנו - עם ישראל, היא שדווקא האלקים המוחלט והאינסופי מסוגל להתגלות גם בפרטי החיים הקטנים והשפלים ביותר, להאירם ולרוממם לגודל האינסופי הטמון בהם. אצלנו החסד מתגלה בדין והבלתי מדוד מתגלה במשפט ובחשבון.
הגודל האלקי האמיתי מתגלה דווקא בירידה אל ה'קוטן', ובחשיפתו של הגודל הנמצא בקוטן, וכלשונו שם: "הדינים דיני תורת אלקים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון... יש נטיפות קודש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה... כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, בקנין ותשוקותיו, העושר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל ממקור הקודש הם נובעים. על כן המשפטים הם קודש קודשים בישראל... המינות (הנצרות כסמל ל'תורות' השקריות של עמי העולם) הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במידת הרחמים והחסד המדומה, הנוטלת את יסוד העולם והורסתו".
יסוד חשוב זה אינו שייך רק לציבוריות הישראלית ולהבדל העקרוני בין עם ישראל לאומות העולם, אלא צריך גם להופיע באופן מעשי בלימוד ובקיום אצל כל יחיד ויחיד, ועל כן כשכל אחד מאתנו חפץ להתפתח באמת מבחינה רוחנית, אל לו 'לברוח' רק אל לימוד הערכים והאידיאלים המופשטים הנקראים "לימוד אמונה" ולהתנתק מלימוד וקיום ההלכה לפרטי פרטיה אלא בדיוק להפך, כפי שכותב הרב (אורות התשובה יג ה): "דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו, הכלולים אצלנו בלימוד 'חושן משפט'... היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק על בסיסו הנאמן, ונוטלת את מחץ הספק והמבוכה מתוך הנשמה על ידי מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים".
אמנם, אל לנו לשכוח שפרשת יתרו קדמה לפרשת משפטים, וזאת על מנת ללמדנו שהשייכות לערכים ולאידיאלים הרוחניים העליונים קודמת לביטוּיַם בחיי המעשה, (מובן שבקיום המצוות מחויבים אנו בכל מצב), משום שהם המהות, התוכן והמשמעות של כל פרטי המעשים ועל כך המשיך (שם) הרב וכתב "אמנם תמיד צריך להכשיר את הלב ואת המוח על ידי יתר חלקי התורה וביחוד על ידי השפעה מוסרית ועיונית חזקה ורחבה בטַל האור של ההגיונות הפנימיים שבהכרות האלקיות האציליות, כדי שתהיה הנשמה מוכשרת להתדבק יפה בצדק האלקי שבחלק המשפטי של תורת חיים ואז יבוא לה מקצוע זה כשמן בעצמותיה לרוממה ולשגבה"!

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.