משה פותח את הציווי על עשיית המשכן בציווי על איסור עשיית מלאכה בשבת: "הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". איסור המלאכה בשבת אינו עומד רק כניגוד למלאכת המשכן, אלא גם נובע ממנו: "הא דתנן אבות מלאכות (שאסורות בשבת) ארבעים חסר אחת כנגד מי? אמר להו רבי חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן". התורה לא פירטה מהם המלאכות האסורות בשבת, וחז"ל למדו שהמשכן הוא זה שמגדיר את האיסור- כל מלאכה שהיתה במשכן אסורה בשבת ומלאכה אחרת מותרת.

הגדרה כזו לא קשורה לאיכות המלאכה, שהרי ייתכן שיש מלאכה חשובה ומשמעותית שלא נעשתה במשכן (אמנם להלכה מסתבר שכל מלאכה כזו תהיה אסורה כתולדה של אחת המלאכות שהיו במשכן). נראה שעקרון זה מתייחס למטרת המלאכה. המלאכות הם היצירה שהאדם יוצר בעולם. התורה מעמידה כתכלית כל פעולת היצירה של האדם את המשכן- בית ה'. המשכן שהוא ה'בית' והמקום המיוחד להשראת השכינה הוא דוגמא לעולם כולו. כל פעולתנו בעולם צריכה להיות מכוונת להפוך את העולם ל'ביתו' של ה' ולהשרות את השכינה בארץ. מלאכה שאינה לתכלית זו אין לה חשיבות אמיתית.

על פי זה מתבאר מספרם של מלאכות שבת שמנוסח בלשון חז"ל 'ארבעים חסר אחת'. המשמעות הפשוטה היא שבאמת ישנם ארבעים מלאכות, אלא שאחת המלאכות נחסרה ממניין זה. היכן נמצא מניין הארבעים בשלמותו? הציווי על המשכן מגיע: "למחרת יום הכפורים כשירד (משה) מן ההר", כלומר מיד בסיום מעמד הר סיני על כל שלביו. המספר 40 חוזר במעמד זה 3 פעמים שהרי משה עולה להר "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" לקבל לוחות ראשונים, לאחר חטא העגל: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה", ולבסוף: "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" לקבל לוחות שניים.

אם כן המספר ארבעים שייך לשלמות אלוקית שמופיעה במתן תורה. שלמות זו חוזרת ובאה לידי ביטוי במשכן, כדברי הרמב"ן: "וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר". יצירת המשכן בשלמותו כמקום השראת השכינה נעשית ע"י 40 מלאכות, אלא שתכלית זו לא יכולה להיעשות בשלמות ע"י האדם, ולכן נותרו בידינו רק 'ארבעים חסר אחת'.

מהי המלאכה החסרה? בהכרח מלאכה זו תופיע ברגע השראת השכינה עצמו, שהרי מיד כשנשלמות 40 המלאכות השראת השכינה מתאפשרת. רגע זה מופיע בפרשת שמיני: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם". אם כן המלאכה החסרה היא מלאכת 'מבעיר'- הדלקת האש מן השמים במזבח.

לכאורה אי אפשר לומר כך שהרי מלאכת 'מבעיר' נכללת בתוך ה'ארבעים חסר אחת' שהיו במשכן? על כך עונה פרשתנו כשהיא מוסיפה לאיסור המלאכה הכללי בשבת את איסור ההבערה: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", ומכאן עולה אותה שאלה- הרי מלאכה זו כבר כלולה באיסור המלאכה הכללי שנאמר בפסוק הקודם? מכאן למדו חז"ל שמלאכת הבערה היא יוצאת מן הכלל: "הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לְחַלֵּק יָצָאת". כלומר שלמלאכת ההבערה יש 2 חלקים שאחד מהם בכלל המלאכות הרגילות ואחד לא. שני הצדדים האלו מופיעים במשכן: "אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט". מלאכת ההבערה היא הקצה העליון של מלאכת האדם ההדיוט, והקצה התחתון של 'מלאכת שמים' שבה הקב"ה מתגלה אלינו באופן קבוע בצורה מוחשית: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה".

במה מיוחדת תכונתה של ההבערה מכל שאר המלאכות? שאר המלאכות הם שימוש בכוח לשם יצירה כלשהי ואילו הבערה היא יצירת אש כלומר יצירת הכח עצמו, ולכן היא יסוד לכל שאר המלאכות. יתר על כן, בדברי הרב קוק יש משמעת שאיסור הבערה אינו דווקא באש אלא בכל יצירת אנרגיה שפועלת בדומה לאש (ולכן החשיב חשמל כאש).

נראה שהשם 'מלאכה' נגזר מ'מלאך'. מלאך אינו יצור פיזי אלא הוא 'כח' כלשהו (כדברי הרמב"ם במו"נ ועוד). מלאך מתפרש גם כ'שליח', כלומר שזהו כוח שמכוון למטרה מסוימת. המלאכים שאינם בעלי בחירה חופשית עושים תמיד את רצון ה', כלומר שהכוח שלהם מכוון לשליחותו של ה', אך המלאכות שנעשות ע"י אדם בעל בחירה עלולות להיות מכוונות למטרות אחרות. במצב כזה המלאכות מחולקות זו מזו כיוון שלכל מלאכה יש מטרה אחרת, ואין מטרה כוללת שמאחדת את כל המלאכות. נראה שלזה רומז רבי נתן ש'הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאת', כלומר שאם האדם עושה מלאכה שלא לשם התכלית הכוללת של השראת השכינה בעולם פעולתו מנותקת מ'מלאכת שמים' שמורידה לעולם את האש של מעלה, ובמצב כזה כל מלאכה שהוא עושה מחולקת ועומדת בפני עצמה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.