פרשתנו פותחת במינוי שנראה מוכר ובכל זאת הוא בלתי צפוי: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן". מדוע עבודה זו היא דווקא 'ביד איתמר'? הרמב"ן מביא את דעת רש"י וראב"ע שהפסוק מדבר על המשכן וכליו שנזכרו לעיל בפרשת ויקהל ואיתמר אחראי על הלויים שנושאים אותם, אך הוא מקשה על שיטתם: "ולמה יזכיר פקודת איתמר ולא יזכיר פקודת אלעזר שהיא הנכבדת?".

לחיזוק קושייתו יש להוסיף שגם אם הציווי על מינוי הלויים קדם להקמת המשכן, קשה לומר שחלוקת האחריות על עבודת הלויים בין אלעזר ואיתמר קדם גם הוא, שהרי בהקמת המשכן נוצר שינוי גדול במשפחת הכהונה כאשר מתו נדב ואביהוא! מלכתחילה היו בני אהרון ארבעה וחלוקת האחריות ביניהם היתה כנראה אחרת, ובייחוד שנדב ואביהוא הם הבנים הגדולים ומסתבר שהם היו אמורים לקבל את התפקידים החשובים יותר. בפרשת פקודי נדב ואביהוא עוד חיים, ואם כן איך ייתכן שאיתמר הצעיר מכולם הוא היחיד שמוזכר כאן כבעל תפקיד כלשהו?

הרמב"ן מבאר את הפסוק בקשר להמשך הפרשה: "יאמר כי כסף פקודי העדה מאת ככר שנעשה בו האדנים והווים לעמודים וצפוייהם וחשוקיהם, ונחשת התנופה שהוא שבעים ככר שעשה בה מזבח הנחשת והמכבר וכל כליו ואדני החצרות והיתדות הכל נתן משה במספר במשקל ביד איתמר". כלומר שאיתמר היה הגזבר שאחראי על החומרים למשכן, ולכן הוזכר כאשר מונים את הכמויות של כל חומר. אמנם בהמשך מבאר הרמב"ן שגם אלעזר היה גזבר על חלק מהדברים ושמו לא הוזכר כאן כיוון שאצלו הכמות לא היה מדויקת, אך בפירוש דעת זקנים משמע שאיתמר היה גזבר ולא אלעזר: "אע"פ שמשה רבינו ממונה על הכל הוצרך למנות איתמר עמו לפי שאין עושין שררה על הצבור בפחות משנים".

לדבריהם מובן גם מדוע מכל בני אהרון דווקא איתמר הצעיר מוזכר כאן. הגזברות היא אחריות יותר 'טכנית', וסביר שצעיר הבנים יקבל אותה ולא את התפקידים שקרובים יותר לקודש. נראה שלאחר שמתו נדב ואביהוא עברו כל התפקידים החשובים אל אלעזר הגדול יותר ולכן הוא התמנה ל"נְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי" ובהמשך לכהן גדול, הוא היה אחראי על בני קהת נושאי הכלים החשובים וכן על כל הדברים המיוחדים: "שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה", ועדיין נותרה לאיתמר אחריות משמעותית על בני גרשון ומררי נושאי המשכן עצמו.

אמנם 'קידומו' של איתמר לא הסתיים בכך. בסיום תקופת השופטים זכה עלי מבני איתמר בכהונה הגדולה, והחליף את בני אלעזר בתפקיד. שני השלבים האלו רמוזים בדברי הנביא לעלי: "אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם". המדרש מבאר את הכפילות 'אמור אמרתי'- שני פעמים פסקתי גדולה לבני איתמר, בבני גרשון ובבני מררי נאמר ביד איתמר בן אהרן הכהן, ועלי מבני איתמר היה'.

מדוע הוחלפו בני אלעזר בבני איתמר? רש"י שם מבאר: "מתחלה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן... ובימי פילגש שפקרו ישראל ברוב המצות, ומי גרם להם, פנחס וכיוצא בו, שהיה להם לסבב מעיר אל עיר ולהוכיחם, נטלתי הכהונה גדולה מהם ונתתיה לך, שמבני איתמר אתה". אלא שאם 'קידומם' של בני איתמר היא רק בגלל כשלונם של בני אלעזר היה מסתבר לומר שהחלפה זו אינה נצחית שהרי אלעזר הגדול יותר הוא הראוי באופן טבעי לכהונה הגדולה. מדוע אם כן נאמר לעלי שזכייתו בכהונה אמורה להיות 'עד עולם'?

רש"י עונה על כך על פי העקרון שמובא בגמרא: "שכשפוסקין לו גדולה לאדם, פוסקין לו ולדורותיו עד עולם". אלא שעקרון זה נאמר בגמרא לגבי שאול המלך הראשון שזכה בתפקיד בזכות מעלתו, ואילו זכייתו של עלי נוצרה לכאורה רק בגלל החסרון שהיה אצל פנחס?

נראה שאין זה רק בגלל החסרון של פנחס, אלא שלאלעזר ולאיתמר יש מעלות שונות שמהם באות שתי דרכי הנהגה של הכהונה הגדולה, שכל אחת מהם ראויה בפני עצמה להיות הדרך הנצחית. בתחילה נבחר אלעזר כיוון שהוא הגדול יותר, אולם אחרי שדרכם של בני אלעזר נכשלה היה מקום לדרכם של בני איתמר להופיע. למעשה נכשלה גם דרך זו מהר מאוד, ובסוף ימי עלי כבר התברר שהכהונה עתידה לחזור לבני אלעזר.

האם ניתן לזהות את מעלתו של איתמר לעומת אלעזר? בפירוש דעת זקנים שהובא לעיל התבאר שאיתמר היה הגזבר על עשיית המשכן יחד עם משה. העובדה שמשה עוסק בגזברות מלמדת שיש מעלה מיוחדת דווקא בתפקיד זה. ייתכן שמעלתו של הגזבר הוא בהדגשה של שותפות כל העם במשכן. הכהנים הם מצד אחד 'שלוחי דרחמנא' ומצד שני 'שלוחי דידן'. הגזבר שמקבל את הנדבה ישירות מהעם קרוב יותר לצד של 'שלוחי דידן', ולכן יכול יותר להשפיע ולקרב את העם אל הקודש.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.