עם ישראל התפתח להיות אומה בארבעה שלבים: 1- 12- 70- 60 ריבוא. בשלב הראשון היו האבות שכל אחד מהם היה יחיד בדורו וכלל בעצמו את מהות האומה כולה. בשלב השני ישנם 12 שבטים שהם חלוקת הכוחות היסודית בעם ישראל. בשלב השלישי יש 70 נפש שיורדים למצרים, ובשלב הרביעי 60 ריבוא שיוצאים ממנה והופכים לעם שלם. במהר"ל ועוד מבואר שכל אחד מהמספרים האלו מתאים במדויק לשלב ההתפתחות שבו היו עם ישראל. לכן למשל יוכבד שמשלימה את המספר ל70 נולדה בדיוק 'בין החומות' ברגע שבו נכנסו למצרים.
לכאורה לאחר שהאומה הגיעה לשלב הסופי אין ערך לשלבים הקודמים. אך מתברר שבעם ישראל אין זה כך. המספר 12 נשאר באומה גם בשלבים הבאים בחלוקת השבטים. בפרשתנו מתברר שגם המספר 70 נשאר לדורות במניין ה'זקנים'. כלומר שכל המספרים של שלבי ההתפתחות אינם דבר חולף אלא בנויים תמיד זה ע"ג זה, וגם כשכבר יש אומה שלמה מתפקדים בתוכה קבוצות שמייצגות את השלבים היסודיים שלה. כיוון שאנו 'אומה חיה' כל שלבי החיים שלנו קיימים במקביל, ולכן 'יעקב אבינו לא מת' שהרי 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים' והמציאות של האבות חיה בתוכנו. וכן 12 הנשיאים שעומדים בראש 12 השבטים הם מייצגי השבט כולו וביחד הם כעין בני יעקב עצמם.
חשיבותם של המספרים האלו ניכרת בדברי חז"ל שבהם יש הקפדה על שלמות מניין ה70: "סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה... וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הָיוּ צְרִיכִין לִסְמֹךְ, סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה, וּבוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַשְּׁלִישִׁית". גם על מניין 60 ריבוא מצאנו הקפדה שלא יחסר, כלומר שזהו המספר המינימלי של עם ישראל. (בספר קול התור כתב שמספר כזה של יהודים בארץ ישראל יביא את הגאולה. כלומר שמציאות החיים האמיתית של ישראל היא רק בארץ ולכן יש משמעות לכך שהעם יהיה בשלמותו בארץ. ואכן בהקמת המדינה היו מספר כזה של יהודים בארץ.)
כאמור המספר 70 מופיע במניין ה'זקנים'. בהמשך מתברר שזהו בית הדין העליון של ישראל שנקרא בהמשך הדורות ה'סנהדרין'. מה הקשר בין מניין ה70 נפש שירדו למצרים לבין הסנהדרין? לשם כך צריך לברר- מהו מהותו של המספר 70 בישראל? העובדה שמספר זה מופיע בירידה למצרים מלמדת שזהו המספר שמקשר בין ישראל לעמים. המספר 70 מופיע כבר קודם לכן אצל האומות כאשר בני נח נחלקים ל70 עמים שמבטאים גוונים שונים של דמות האדם השלם. עם ישראל הוא דמות האדם השלם: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם". לכן עם ישראל הוא המרכז- 'הנשמה' של כל העמים והוא כולל בתוכו את כל הגוונים השונים של העמים באופן האידאלי שלהם ובצורה תמציתית-מרוכזת. כך יכול כל עם למצוא את עצמו ואת קישורו לקב"ה דרך עם ישראל.
הדרך האידאלית שבה נוצר הקישור בין ישראל לעמים הוא בהופעת חכמת התורה. לכל עם יש כשרון ייחודי לו שעל ידו יוכל לשכלל את העולם וכך למלא את תפקידו. ה'כשרון' של ישראל הוא התורה: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". חכמת התורה כוללת את כל החכמות וממילא את כל הכשרונות שבכל העמים. הזקנים הם העומדים בראש חכמי התורה של ישראל ולכן דווקא אצלם יש הקבלה למניין העמים. מסיבה זו כל 70 חברי הסנהדרין צריכים להיות בקיאים בכל 70 הלשונות.
בפרשתנו מופיע אם כן שלב נוסף במתן תורה. בשלב הראשון התורה נתונה לישראל בלבד ולכן משה לבדו עולה אל הר סיני. בשלב השני התורה ניתנת לכל האומות דרך 70 הזקנים שעולים גם הם להר סיני אך רק עד גבול מסוים: "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ".
גם בשלב הבא של מסירת התורה נשמר ההבדל בין ישראל לעמים. משה עולה להר סיני כדי לקבל את התורה בשלמותה במשך 40 יום ולילה. כל אותו הזמן נשארים הזקנים עם העם אך אחד בלבד מצטרף אל משה- יהושע משרתו. המשנה מלמדת אותנו שמשה מסר את התורה ליהושע ורק אח"כ מסר הוא לזקנים. יהושע עומד גם הוא כל אותם 40 יום בתחתית ההר, נבדל גם הוא מהעם (ולכן אינו יודע על מעשה העגל). נראה שעמידתו שם לא היתה רק משום כבודו של משה, אלא שגם הוא מקבל את התורה- אמנם במדרגה פחותה- במשך 40 יום ולילה. לכן אומר משה לזקנים: "שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם" בלשון רבים, כלומר שיהושע שותף עמו בקבלת התורה הזו.
ייתכן לומר שיש דמיון בין דברי משה לזקנים כאן לבין דברי אברהם לנעריו: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" כאשר הוא ויצחק עולים להר המוריה. כפי שבעקידת יצחק יש צורך להבדיל בתחילה בין מייסדי האומה הישראלית שמתעלים למדרגה עליונה ורק אח"כ "וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" כך בקבלת התורה עולים להר סיני רק מייסדי התורה בישראל ואחרי שישובו יוכלו להנחילה גם לעולם כולו.
פרשה זו מצטרפת לתחילת פרשת יתרו בה אנו נפגשים בגר צדק הראשון כלומר בחיבור ישראל התורה והאומות. רש"י עפ"י חז"ל מחליף את זמני הפרשיות- את עצת יתרו הוא מאחר לאחר מתן תורה ואת עליית הזקנים הוא מקדים לפניה. נראה שישנם 2 צדדים לשייכותם של האומות לתורה- מצד אחד נשמתן של הגרים כבר עמדה על הר סיני יחד עמנו, ומצד שני הם צריכים לעבור דרך בית הדין של ישראל כדי להתקרב לה' ולהתחבר לתורה בפועל.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
