בפרשות שלנו עם ישראל בונה משכן לקב"ה. ולא מובן בכלל איך יתכן שיהיה לקב"ה מקום מסוים בעולם שבו הוא נמצא? הרי הקב"ה ברא את כל העולם ו"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו". ובפירוש אומר ה' בסוף ספר ישעיהו "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי", ושלמה בחנוכת בית המקדש אומר "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי", ואם כן איך יתכן שאנחנו בונים בית לה'?

ושאלה נוספת: הפרשות שלנו מסודרות סביב התרומה שעם ישראל נתנו למשכן. למה חשוב כל כך שהמשכן יבנה דווקא מתרומות? זה הרי לא כל כך מכובד. ולמרות שגם בבית המקדש העם תרם קצת, אבל שם העיקר היה מהשלל של הכיבושים של דוד, כלומר המלכות בנתה את הבית מתקציב ממשלתי, ולא מתרומות של אנשים פרטיים.

באמת אין מקום מסויים בעולם שהקב"ה נמצא דווקא בו, אבל יש עם מסויים שהקב"ה נמצא דווקא בו. לבני האדם יש בחירה חופשית, וכל העמים לא נותנים בתוכם מקום לקב"ה, ולא מקיימים את תורתו. עם ישראל בוחר לתת בליבו מקום לקב"ה, ומקיים את התורה. ולכן האנושות היא כביכול מקום פנוי שהקב"ה לא מופיע בו בגלוי. ובתוכה יש מקום לקב"ה בעם ישראל.

המשכן אינו הבית של הקב"ה, אלא הבית של הקב"ה ועם ישראל יחד. מקום המפגש בין הקב"ה לכנסת ישראל, שמתבטא בשני הכרובים שעל הארון. ולכן המשכן אינו קבוע במקום מסויים, אלא נודד עם בני ישראל, כי הקב"ה לא נמצא אז במקום מסויים אלא בעם מסויים. וכמו שאומר המדרש, גם כשעם ישראל יוצא לגלות, השכינה הולכת איתם לשם.

ולכן נאמר "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָֽׁכַנְתִּי בְּתוֹכָֽם", כלומר השכינה היא בתוך העם, וזו מטרת המקדש. ולכן נבנה המשכן מנדבת העם, כי המשכן הוא ביטוי של הרצון הטוב שיש לכל אחד מישראל לתת בתוכו מקום לקב"ה. וגם מי שלא מצא בתוכו רצון לנדבה למשכן, נתן לכל הפחות מחצית השקל, שממנה נעשו האדנים שהם היסודות של המשכן.

אלא שכשעם ישראל מגיע אל המקום שלו, שהוא לא כל העולם, אלא ארץ ישראל דווקא, ומגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אז יש גם מדרגה נוספת של מקדש. והשכינה שורה במקום מסוים דווקא. ומה שמגדיר את המקום הזה, הוא המלך שמאגד יחד את כל עם ישראל לדבר אחד. ולכן כשיש מלך, שמלכותו נצחית, בנחלה של השבט שלו נבנה המקדש.

וכך אומר ה' לדוד "כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן: בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים... וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו... וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ: הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם".

ולכן נבנה המקדש מהשלל של אויבי ישראל שכבש דוד, כי המקדש הוא ביטוי של הממלכה, ושל המנוחה מכל האויבים מסביב. ובכל זאת היתה גם במקדש תרומה מכל ישראל, כי מדרגת המשכן כמובן נמצאת גם היא במקדש, וגם במקדש ה' שוכן בתוך בני ישראל, שהם עצמם שוכנים במקום קבוע.

[הרחבה ועיון נוסף: מדרש תנחומא: אמור כד, נשא יט 'בא וראה בשעה', חפץ חיים - שם עולם חלק ב פרק ה 'ועוד יש בנתינת התורה', שפת אמת תרומה: תר"מ, תרל"ד 'ושכנתי בתוכם', שם משמואל תצוה וזכור תרע"ב 'בש"ס מגילה'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.