החומר של העולם עצמו בנוי בעיקר מאבנים. כשאנחנו רואים אבן, אנחנו רואים את מעשה ה': את האבן עשה ה' ולא בן אדם. גם כשאנחנו מפסלים את האבן ומתאימים אותה למידה הרצויה לנו, וגם כשאנחנו מצרפים אבנים שונות יחד, ובונים בניין חדש, האבן עצמה לא משתנה, ועדיין רואים את החומר כמו שה' ברא אותו.

כשאנחנו משתמשים באבנים, אנחנו מצרפים את המעשה שלנו למעשה ה', לפי התכונות שנתן ה' לאבן. ורק בכפוף לצורה המקורית של האבן הזו, ולמשקל המקורי שלה, אנחנו יכולים להתאים אותה לצרכינו.

ולכן האבן מסמלת את מעשה ה' בעולם החומרי לפי רצונו.

האנושות התרחקה מהאבן: בני דור הפלגה בחרו לייצר אבנים משלהם "וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹֽמֶר". הם בחרו לעצב עולם חדש לפי רצונם, בלי קשר לרצון ה' ולמעשיו.

וכך גם בהמשך ההסטוריה נמשלו ארבע מלכויות לצלם, מעשה ידי אדם, שעשוי מארבע מיני מתכות, אותם יכול האדם לצקת ולעצב כרצונו.

הראשון שבוחר באבן, כסמל לעשיית רצון ה', הוא יעקב, בדרכו לחרן ללדת את בני ישראל: "וַיַּשְׁכֵּם יַֽעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַֽאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָֽׁהּ".

גם בחזרתו לארץ: "וַיִּקַּח יַֽעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָֽה", ובחזרתו לבית אל: "וַיַּצֵּב יַֽעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן". ולכן יעקב עצמו נקרא 'אבן' "מִידֵי אֲבִיר יַֽעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵֽל".

אבל איפה יראו על עם ישראל עצמו את רצון ה'? הרי אנשים אינם עשויים מאבנים. לכן, כשעם ישראל יוצא ממצרים, הוא מקבל את התורה, את רצון ה' ממנו, בשני לוחות אבנים. כאן יש כבר שתי אבנים, כי יש שני צדדים להתגלות ה' בעולם החומרי דרך בני האדם: צד אחד הוא מצוות בין אדם למקום, כלומר רצון ה' בגלוי, מלמעלה למטה, שמתגלה דרך מעשי בני אדם בעולם החומרי. וצד שני הוא מצוות שבין אדם לחבירו, מלמטה למעלה, כלומר מעשה שנראה מעשה אנושי הגיוני, אבל המקור שלו בא מציווי ורצון ה'.

יחד עם התורה שבכתב, מגיעה אלינו גם התורה שבעל פה, שאותה אמור העם עצמו לפתח, כל אחד לפי תכונתו. בתורה שבכתב רואים את מעשה ה' לגמרי, רק הסיתות וההתאמה למידתנו הם מעשה ידי אדם "פְּסָל לְךָ שְׁנֵֽי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִֽאשֹׁנִים". התורה שבעל פה היא כבר בניית בנין חדש, שבו אנחנו מצרפים אבנים שונות, דעות שונות והבנות שונות, ובונים מהם בנין מאוחד.

הכהן הגדול מסמל את עם ישראל. על שתי כתפיו הוא נושא את משא התורה שבכתב. "וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד... וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה'", אלא שהתורה שבכתב מתגלה דווקא דרך עם ישראל ולכן במקום הדיברות מפותחים עליהם שמות בני ישראל.

על ליבו נושא הכהן את התורה שבעל פה: לכל אחד מהשבטים יש שם אבן ייחודית, בעלת תכונות ומראה שונים משל האחרות. לכל שבט יש רצון ותכונות משלו, שהם מעשה ידי ה', והתורה שבעל פה מתגלה דרכו בגוון מיוחד. אלא שכל האבנים בונות יחד תכשיט אחד. מאחרי הרצון של כולם נמצא שם ה' המפורש: ה'אורים ותומים', ורצון ה' בכל מקרה פרטי מתגלה דרך כולם כשהאותיות של האבנים השונות מצטרפות יחד למשפט.

כשעם ישראל נכנס לארץ בימי יהושע, הוא כבר לא מקים מצבת אבן אחת, אלא שתיים עשרה אבנים: "וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל... וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן".

ההתפרטות הזו חוזרת ומתאחדת במזבח ובבית המקדש, שהם מבנה אחד שנבנה מאבנים רבות. אבנים שרואים בהם במיוחד את מעשה ה' "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּֽעֲשֶׂה לִּי לֹֽא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַֽתְּחַֽלְלֶֽהָ", "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ".

ובימי אליהו "וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ: וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם ה'".

גם בגלות אנחנו ממשיכים לאחד את הנטיות השונות שבעם ישראל, ואת התורה שבעל פה לדבר אחד: "כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ".

עד שלעתיד לבוא, כמבואר בדניאל, תגזר מההר אבן, לא בידי אדם, ותכה את הצלם של ארבע מלכויות על רגליו. ואז יטחנו ויעלמו כל המתכות המרכיבות אותו, והאבן, שהיא מלכות ישראל, תגדל ותהיה להר גדול, ותמלא את כל הארץ. כי אז יראו כולם איך כל מה שיש בעולם, כולל כל ההתפרטויות, הכל מעשה ידי ה'.

[הרחבה ועיון נוסף: שפת אמת תצוה תרנ"ז 'בפסוק ונשא אהרן', אלשיך שמות פרק כח פסוקים ט י, מדבר שור הדרוש התשיעי 'ויעקב אבינו ע"ה', מציאות קטן רל, רש"ר הירש שמות פרק כח פסוק מג ' על כתפו', חידושי אגדות למהר"ל בבא בתרא דף עה עמוד א 'ומה שאמר לעתיד', וחולין דף צא עמוד ב 'וכתיב ויקח'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.