לפרק זה שלוש דרכי פירוש:
דרך א - הצלה מצרות לאדם פרטי

דרך ב - הצלת העם מהגלות

דרך ג - הצלה מיצר הרע וסיעתא דשמיא להיות צדיק

מתאים לבקש על גאולת ישראל, ולראות את השגחת ה' גם בצרות.

(א) שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת שיעלו את עם ישראל מהגלות למעלה עליונה[1] אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים שהם משל למלכויות הגדולות שמושלות בנו ועם ישראל שואל מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: ואיך נגאל מהם (ב) והתשובה היא עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם ה֑' שהוא גם הוציא אותנו לגלות שהרי הוא עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וכשעם ישראל חוטאים ומתחברים לארץ, הם נמשלים כעפר הארץ, וכולם רומסים אותם, וכשחוזרים בתשובה הם נמשלים ככוכבים וה' מעלה אותם למעלה עליונה[2]. (ג) וגם בזמן שאנחנו בגלות אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ שעם ישראל לא יכלה על ידי הגויים[3], ובזכות הגלות לא יתמוטט לגיהנום כמו שאר האומות[4] ואפילו שנראה כאילו ה' ישן ולא שומר עלינו[5], באמת אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ: (ד) הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם מחולשה ועייפות[6] וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן גם בצורה מכוונת, אלא שההשגחה בהסתר[7]. וגם בגלות ה' שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: ישירות ולא דרך שרים כמו אצל העמים[8] (ה) אלא שהגלות והצרות באות דווקא כי ה֥' שֹׁמְרֶ֑ךָ שלא נחטא ולכן ה֥' צִ֝לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ: לפעמים צריך דווקא לעשות צל על היכולות שלנו ולהסתיר אותן באופן זמני[9] (ו) כדי ש יוֹמָ֗ם כלומר בזמן ההצלחה של העם בעולם הזה הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה הרגשת הכוח בעולם הזה יכולה לפגוע בצד הרוחני שלנו, כמו שהיה בזמן בית ראשון. ולכן צריך שעם ישראל יהיה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: וכמו הירח לפעמים מלא ולפעמים חסר, כדי שנבנה את הצד הרוחני נכון.[10] (ז) ולכן ה֗' יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל־רָ֑ע שיכול לבוא בגלות כי המטרה לתקן אתכם, אבל גם יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ: שהעם לא יחטא, וזה בעזרת הגלות[11] (ח) ואנחנו יודעים שבאותה מידה ה֗' יִשְׁמָר־צֵאתְךָ֥ לגלות בהשגחה נסתרת כמו וּבוֹאֶ֑ךָ חזרה לארץ שאז יברך אותנו בגלוי[12]. ועל ידי זה תהליך הגאולה הוא תהליך אחד כבר מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: הבא.[13]

[1] מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכא

[א] [קכא, א] שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. דוד אמר שיר למעלות משנתת עלינו מעלה זו אין אנו יורדין, משיושיענו ממלכות עשו שוב אין אנו יורדין עוד לשעבוד מלכות, שנאמר ועלו מושיעים וגו' (עובדיה א כא), אומרים ישראל להקב"ה אנו נאמר לך שירה על אותה מעלה שהעליתנו מן המלכות, לכך נאמר שיר למעלות אשא עיני וגו'.

רד"ק תהלים פרק קכ פסוק א

והגאון רב סעדיה ז"ל פירש שיר המעלות, שהיו נאמרים השירים האלו בתגבורת קול מאד, ובכל שיר מהם היו מעלים הקול. ויש לפרש עוד כי פירוש המעלות, מעלות הגלות, שעתידים ישראל לעלות מהגלות אל ארץ ישראל, ואלה השירים נאמרים על לשון בני הגלות כולם. וזָכַר בהם צרת הגלות, וזָכַר בהם תוחלת הישועה והבטחתה שתהיה על כל פנים.

[2] אגדת בראשית (בובר) פרק לט

וכך הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם, מתחילה הבט נא השמימה וגו' (בראשית טו ה), ובמקום אחר הוא אומר והיה זרעך כעפר הארץ (שם /בראשית/ כח יד), אם ככוכבים למה כעפר הארץ, אלא אמר לו בשעה שבניך עושין רצוני, כשם שהכוכבים עליונים על כל העולם, כך בניך עליונים על הכל, וכשאינן עושין רצוני כשם שהעפר למטה, והכל מדיישין אותו, כן הן, שנאמר כי איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מ"ב =מלכים ב'= יג ז), אמר לו וכך אתה מניחן, אמר לו לאו מעמידן אני, שנאמר התנערי מעפר וגו' (ישעי' נב ב), אמרו לו הדורות הללו רבון כל העולמים הרי הגיע סקו"סים (פי' קץ וזמן), לפיכך אמר דוד שיר למעלות אשא (תהלים קכא א), שאתה מעליני, שנאמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ (שם שם /תהלים קכ"א/).

[3] רד"ק תהלים פרק קכא

(ד) הנה לא ינום. התנומה פחותה מן הַשֵּׁנָה. ואמר לא ינום, כל שכן שלא ישן, כי הוא שומר ישראל בכל עת, אפילו בגלות שומר אותנו שלא יעשו אותנו הגויים כָּלָה, והם שונאים אותנו, והאל יתברך לא יתנם להרע לנו כפי מחשבותם.

[4] מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכא

[ב] [קכא, ג] אל יתן למוט רגלך. מהו אל יתן למוט, בשעה שימוטו הכל לגיהנם אתם אינכם מוטים, וכן אמר הכתוב לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם (דברים לב לה), כשתמוט רגלם של רשעים אותה שעה אינכם מוטים, שנאמר רגלי חסידיו ישמור

[5] תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד א

ואף הוא ביטל את המעוררים. מאי מעוררים? אמר רחבה: בכל יום ויום שהיו עומדים לוים על דוכן ואומרים עורה למה תישן ה', אמר להן: וכי יש שינה לפני המקום? והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל! אלא, בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה, לכך נאמר: עורה למה תישן ה'.

אסתר רבה (וילנא) פרשה ז

יב ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד, אותו שנא' בו (דברים ו') ה' אחד ישן לו מעמו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אין לפני שינה הה"ד (תהלים קכ"א) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ואתה אמרת יש לפני שינה חייך שמתוך שינה אני מתעורר על אותו האיש ומאבדו מן העולם הה"ד (שם /תהלים/ עח) ויקץ כישן ה' ויך צריו אחור,

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכא

[ג] [קכא, ד] הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכי יש שינה למעלה חלילה לא שינה ולא ישיבה יש למעלה, כן אמר הכתוב חזה הוית בחזוי (ליליא) [ראשי על משכבי] ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת (דניאל ד י) וכתיב בגזרת עירין פתגמא (שם שם /דניאל ד'/ יד), הא מכאן שאין שינה למעלה, אלא מה אל ינום שומרך, אלא מן הצרות הבאות על ישראל בעולם הזה כביכול הקדוש ברוך הוא ישן. וכן אסף אמר עורה למה תישן ה' וגו'

[6] מלבי"ם תהלים פרק קכא

(ד) הנה לא ינום, שלא ינום מחמת לאות וחולשה, ויותר מזה כי לא יישן כלל כי לא נמצא אצלו טבע השינה כלל, שבן אדם אף מי שלא ינום מחמת עיפות הלא מוכרח הוא לישן ולהעמיד אז שומר אחר תחתיו:

[7] אמרי אמת ויקרא ימים אחרונים של פסח

איתא בגמ' סוטה (מח א) ואף הוא ביטל את המעוררים וכו' וכי יש שינה לפני המקום והלא כבר נאמר (תהלים קכא ד) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועכו"ם בנחת ושלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה', כשישראל שרויין בצער יש הסתר אולם איתא בספר תהלות ישראל מהמגיד מקאזניץ ז"ל על הפסוק (שם יא ד) ה' וגו' עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם שהעפעפין מעפעפים על העין ולפעמים מכסין אותה ולפעמים נפתחים כי לפעמים ההשגחה היא מוסתרת ולפעמים היא גלויה וזה כדי לבחון את בני האדם, היינו שרק נדמה לאדם שההשגחה מוסתרת אבל באמת שום דבר לא נעלם וכשמגיע זמן שההשגחה מתגלית מתגלין כל הדברים כדאיתא (תענית כט א) מגלגלין זכות ליום זכאי

[8] מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ב

ואתם תהיו לי. כביכול איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני, וכה"א +תהלים קכא ד+ הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

[9] קול שמחה נ"ך תהלים

ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה. (תהלים קכא, ה). דהנה מהשמש יש פעולות טובות וגם פעולות אשר לא טובים. והנה כאשר השי"ת רוצה להגין מהפעולה רעה ח"ו ואם יסלק ממנו כח השמש לגמרי אזי ימנע ממנו כח הפעולה הטובה גם כן. אמנם מונע מהמקבל פעולה רעה ופעולה הטובה במקומה עומדת. וזהו פירוש ה' צלך על יד ימינך שמציל אותו. יומם השמש לא יככה, דהיינו בעת זריחת השמש ולא יזיק ח"ו והבן:

[10] עקידת יצחק שמות שער לז (פרשת בא)

הדבר הראשון הנה זכרו הרמב"ן ז"ל, בשם רבי נחוניא בן הקנה בפרשת וישב והוא כי כמו שהלבנה היא נפרצת ונבנית נפרצת ונבנית כך הוא ענין האומה הזאת ומלכות בית דוד מתחלת היותם עתים נפרצים עתים נבנים עד יבא זמן בניינו לעד שנא' ובניתי לדור ודור כסאך סלה (תהלים פ"ט). והנביא נבא גם כן בסגנון הזה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם (עמוס ט'). וגם על הירח נאמר ג"כ בדרך משל והיה אור הלבנה כאור החמה (ישעי' ל') כלומר שלא תקבל עוד חסרון וכמו שאמר במקום אחר וירחך לא יאסף (שם ס'). לומר שהאומ' הנמשלת אליה ומלכותה תהיה קיימת בממשלתה ואורה לא יסור... הנה שראו הלבנה סימן גדול לכל מדרגותיה בעליותיה וירידותיה והיה סוד כמוס נרמז להם עד הזמן ההוא שלא היה האור שלם תמיד אלא מוסיף וגורע כאור הלבנה. אמנם בשוב י"י את שיבת ציון עלינו יזרח י"י וכבודו עלינו יראה הולך ואור לא יחסר לעולם ולא יהיה לנו עסק בדוגמתה אמר הכתוב (ישעי' כ"ה) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך י"י צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד אמר כי לא יהיה כזמן העבר במלוך המלכים ההם המוסיפים והגורעים בממשלתם כמו הלבנה כי מעתה תחפור ותבוש ולא תהי' לסי' למלכות ישראל לפי שהמלך י"י צבאות בציון ומלכותו נכון וקיים לעד וענין המלכים שיהיו אל האומה לא יהיו אלא כזקנים וסגני מלוכה מופקדים מאתו יתברך לנהוג בהם כבוד אבל הוא יתב' יהיה יושב תמיד על כסא מלכותו. ועל זה הענין נאמר (שם ס') לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף

צרור המור בראשית פרשת תולדות

ולכן אמרו כי עשו לקח השמש לחלקו בטובות העולם הזה. ויעקב הלבנה. וזהו החדש הזה לכם. ולכן אמרו במדרש כי אם ישראל ילכו בדרך ה' יקנו העולם הזה ועולם הבא בעשיית מעשים טובים כדאמרינן ואנכי אפדם בממונם. אבל עשו הרשע אין לו חלק לעולם הבא כמו שהשמש אין ממשלתו אלא ביום. אבל הלבנה לפעמים נראית ביום אף ע"פ שעיקר ממשלתה בלילה. כן ישראל אף על פי שגמולם הוא בעולם הבא ג"כ אוכלים קצת העולם הזה. כאומרו אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו. אף על פי שאינו שלכם. כמו הלבנה שהיא שלכם. וזהו מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה בראשונה. ואחר כך ברה כחמה. כי ג"כ יש לכם חלק באור החמה. ולכן סובלים ישראל הגלות והצער בראשונה לזכות בשכר לבד האחרונה שהוא העיקר. וזהו פי' לכי ומיעטי את עצמך. כפי' המדרש הנעלם לכי ומיעטי את עצמך בגלות. כמו שהלבנה מתמעטת. ועסקו בתורה. ועלי לתת לכם שכר טוב על כל האומות. וזהו הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח. עסקו בתורה ובקרבנות ועלי להשלים חסרונכם במיעוט הירח. עד שיהיה אור הלבנה כאור החמה.

[11] מלבי"ם תהלים פרק קכא

(ז) ה' ישמרך מכל רע, שבזה ישמור את גופך מכל מיני רעות שבעולם, ב] שמירת הנפש מחטא, ה' ישמר את נפשך

[12] חיבור התשובה למאירי - שבר גאון מאמר ב פרק ד

ואמר שבטחונם בשם יהיה סבה שישמור צאתם מהגלות ובואם לארץ ישראל... ויש מפרשים שבזמן מרע"ה היו ישראל בגלות והוא מייעד להם ביאתם לארץ ומתנבא צאתם ממנו לרוב רשעם, ואמר דרך ייעוד טוב שבבואם לארץ בה יתברכו ובצאתם ממנו לא ימיש חסד השם מאתם, ונעים זמירות אמר בעוד שהיו בארץ מתנבא לזמן הגלות ומייעד להם שובם ממנו ומפני זה הקדים היציאה לביאה, ובאה מלת ברכה בדברי מרע"ה על ביאת הארץ שהוא זמן מיוחד לכל טובה, וחלפה במלת שמירה בדברי דוד רוצה בו שהשם ישמרם מהצרות המגיעות בצאתם מהארץ, וזה שמלת ברכה מונחת על שלמות תועלות וריבוי הצלחות תפול על זמן ביאת הארץ, ולא דקדק להחליפם באומרו אח"כ וברוך אתה בצאתך, שמתחיל בברכה יגמור, ודוד המלך גמר ישמור צאתך, כי מלת שמירה מונחת על השמר מפגעי הזמן וקורותיו תפול על זמן יציאת הארץ שהגלות זמן מוכן לפורענות, ייעד בו שהיא ית' ישמרהו מההזיקים הנמשכים ממנו, וזה שאמר יי ישמרך מכל רע ישמור את נפשך יי ישמור צאתך וכו'.

[13] מעשי ה' מעשי מצרים פרק כד (פירוש ההגדה)

אבל אנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה, כלומר שבעולם הזה ובעולם הבא נהלל שמו

פירושי סידור התפילה לרוקח [כו] יהי כבוד עמוד קל

יהי שם ה' מבורך שיתברך לעולם, מעתה ועד עולם בעולם הזה ובעולם הבא

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.