הקלטה ודף מקורות | מקורות לתהילים מזמור א על פי גדולי ישראל בחירה חופשית והרגל עין איה ברכות ב פרק...
מתוך סדרת השיעורים:
פירוש על תהילים לפי גדולי ישראל
סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שיעור |
תהילים מזמור א על פי גדולי ישראלהקלטה ודף מקורות | מקורות לתהילים מזמור א על פי... |
הרב עמנואל בן ארצי |
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
למזמור זה שתי דרכי פירוש:
דרך א - בקשת הצלה כשאין לאדם איך להציל את עצמו
דרך ב - תפילה שהתפלל דוד כששאול חיפש אותו במערה
מתאים לבקש הצלה כשאין לאדם איך להציל את עצמו.
(א) מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד דוד השכיל והבין בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה מתחבא משאול שאין לאדם על מה להשען אלא[1] תְפִלָּֽה: (ב) ותחילת התפילה ק֭וֹלִי אֶל־ה֣' אֶזְעָ֑ק כי הזעקה תמיד נשמעת ומפנה מקום לתפילה להתקבל. ואז ק֝וֹלִ֗י אֶל־ה֥' אֶתְחַנָּֽן: בתחנונים ופירוט[2] (ג) ולמרות שה' יודע הכל[3] אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י בפירוט רב[4], וגם צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד: למרות שהוא מכיר אותה, כי זה עוזר לאדם עצמו להכנע לפני ה'[5].
(ד) כי הגעתי למצב שאין לי מה לעשות בכוחי: בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י׀ רוּחִ֗י שכבר עטופה בתוכי מרוב צרות[6]. ואני לא יודע באיזה דרך להנצל, רק וְאַתָּה֘ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י ולכן אתפלל אליך. כי בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ שאני חושב ללכת בה טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי: ואי אפשר להנצל דרכה.[7] (ה) ואין לי עוד יכולת להציל את עצמי. כי הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין׀ וּרְאֵה֘ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר הסתכלתי לימין ושמאל וראיתי[8] שאין לי קרוב או חבר שיציל. ואין לאן לברוח כי אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי וגם לבקש שירחמו עלי אי אפשר כי[9] אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי: (ו) ולכן זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ ה֥' כי אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה היית מַחְסִ֑י עד היום ולכן תעזור לי גם עכשיו. וכי אתה שמת חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים: וראוי שתשמור על חיי.[10] (ז) הַקְשִׁ֤יבָה׀ אֶֽל־רִנָּתִי֘ כלומר אל צעקתי,[11] כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ואין לי יכולת להציל את עצמי בהשתדלות אנושית. [12] ולכן הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי:
(ח) וגם אז המטרה העיקרית היא לא ההצלה, אלא היכולת לשבח אותך עליה. [13] ה֮וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר׀ נַפְשִׁי֘ כדי שאוכל לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ולא רק אני אלא בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי: על ידי ההצלה שלי יתנו לך הצדיקים כתר[14], כשיראו שאתה עוזר לצדיקים.[15]
[1] מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קמב
[א] [קמב, א] משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה. אמר שלמה מגדל עוז שם ה' וגו' (משלי יח י), כשהצדיקים נכנסים לצרה אין מענין עצמן, אלא על הקדוש ברוך הוא וכן אמר הכתוב לדוד בשנותו את טעמו וגו' אברכה את ה' בכל עת וגו' (תהלים לד א ב), וכן כשברח לפני אבשלום לא זמר אלא להקב"ה, וכן כשהיה במדבר יהודה לא הזכיר אלא הקדוש ברוך הוא, ובכל צרה שהיה נכנס היה בוטח בהקב"ה, וכשהיה במערה לא קרא אלא להקב"ה, שנאמר משכיל לדוד בהיותו במערה [קולי אל ה' אזעק וגו']. מהו משכיל לדוד, כשהיה שאול ודוד במערה, ידע וראה שאין אדם עומד לא בממונו ולא בחכמתו ולא בגבורתו, ומהו עומד לו תפלתו, השכיל דוד וידע ואמר שאין טוב לו אלא תפלה, לכך נאמר משכיל לדוד וגו'.
[2] תורת המנחה פרשת חיי שרה / דרשה יא עמוד 76
ענין הזמירות בתפילה
והנה אמת והנה נכון כי כן אמרו בעלי הקבלה האמתית כי הקולות והנגינות מפנין ענני שמים ועבי שחקים להעלות התחנות והבקשות שם, כי יש באויר דבר מפסיק ומעכב מלעלות צרכי השפלים למרום עליון.
ועל כן היה דוד מזמר ומנגן בשירותיו ובמהלליו, כדי לפנות דרך לעלות תפלותיו ותחנותיו לפני בעל הרחמים. וזהו שקרא למאמריו זמירות, והוא מלשון (ויקרא כה ד) וכרמך לא תזמור. ועל כן תמצא בקצת משירותיו צעקה ואחריה תחנה כגון (תהלים קמב) קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן, אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, והרבה כיוצא בזה, מקדים הצעקה לתחינה ולאמירה. אם כן יש תועלת גדולה בצעקה ובקולות על המת.
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים לראש השנה
[ט] בראש השנה ובכל עשרת ימי תשובה אומרים הקפיטל שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני. ולהבין הלשון שמעה בקולי הלא אמרו חז"ל (ברכות כ"ד ב) המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה. וכמו שמצינו שהתל אליהו בנביאי הבעל ואמר להם קראו בקול גדול וגו' כי אצל ה' יתברך אין חילוק אם אפילו מתפלל בלחש כי הוא עונה לחש. אמנם המכוון הוא על קול צעקה היוצא ממעמקי הלב עד שאינו יכול לפרוט בשפתיו אפילו בחיתוך הדיבור רק שצועק בקול פשוט מכאב לבו. ותפילה כזו מקובלת ביותר כמו שנאמר (תהלים ק"ב, א') תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו שתפילת העני עוטפת שאר התפילות מפני שלפני ה' ישפוך שיחו היינו כמי שמשיח צערו ודאגתו לפני אוהבו כדי להפיג הצער מלבו. וכלשון הזה נמצא באנשי כנסת הגדולה שנאמר (נחמיה ט', ד') ויזעקו בקול גדול וגו' ואמרו ז"ל (סנהדרין ס"ד א) שאמרו בייא בייא וכו' היינו צעקת קול פשוט מעומק כאב הלב על גודל הצער של התגרות היצר הרע. וזה הפירוש תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני לקול דייקא לא להתחנונים כי לתפילה נצרך עת רצון ולא בכל עתים נענה. אבל הקול צעקה היוצא מאנקת מעמקי הלב זה נשמע תמיד מצד מדת הרחמנות שלפניו יתברך שנקרא האב הרחמן.
[3] רד"ק תהלים פרק קמב
צרתי לפניו אגיד, אעפ"י שידועה לו, אגידנה לפניו בתפלתי:
[4] מצודת דוד תהלים פרק קמב
אשפוך - ר"ל ארבה לספר התלאות הבאות עלי:
[5] יוסף תהילות תהלים פרק קמב
(ג) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. יש להבין דנראה לפניו שני יתר ואפ' כי כבר ידוע דכל חלקי הצרה ידועים אליו ית' כביכול. וא"כ בסיפור הצרה וחלקיה ס"ד דכונתו דמלאכי השרת יליצו טוב בשמעם תוקף הצרה. לז"א צרתי לפניו אגיד לפניו דוקא ואין כונתי דמה"ש יליצו טוב. אלא מה שאגיד לפניו צרתי בסעיפיה ושריגיה היינו כי בזה אכנע יותר ויועיל לכפרה והוא ירחם עלי:
[6] מצודת דוד תהלים פרק קמב
(ד) בהתעטף - בעת תתעטף רוחי בעבור רוב הצרות ואתה הלא ידעת נתיבתי אשר אלך בעת ההיא כי לא אלך לעשות למי מהם מאומה רע ועכ"ז באורח זו אשר אהלך כפוף ומעונה טמנו עלי פח ללכדני עם כי לא הלכתי להרע להם:
הכתב והקבלה במדבר פרק טו
להתעטף בציצית, שתקנו לנו מתקני הברכות אף שאין צריכה עטיפה באמת, כמו שהעיר ב"י באו"ח סי' ח', ואפילו בטלית קטן שאין בו עטוף, עיקר נוסח הברכה להתעטף בציצית, וכל מה שאמרו בזה אין הדעת מתישבת בו, למה שנו מתקני הברכות ממה שכתוב בתורה בפרשת ציצית לשון כסוי אל לשון עטיפה, אמנם לפי המבואר לכוונה הפנימית תקנו לשון מתעטף, לבאר בו התכלית האמתי המכוון במצות ציצית, כי מצינו לשון עטיפה על ההכנעה, כי אחר שאמר (ישעי' נ"ז) שהוא ית' שוכן את דכה ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולב נדכאים אמר, כי רוח מלפני יעטוף, שפירושו כשרוח האדם נעטפת ונכנע לפני כמ"ש רש"י שם, ולכן ישמשו הכתובים לשון עטוף גם על השרוי בצער, כמו בהתעטף עלי רוחי (תהלים קמ"ב), כי האדם בצערו הוא נכנע ודעתו כפופה בו כאלו מעוטף קצת הגוף בקצתו, ורוח בקרבו גם הוא כאלו מתעטף וכפוף עד שאין לו מקום להתרחב, ולזה בחרו מתקני הברכות לשון להתעטף, שכולל שתי ענינים, כסוי הגוף, כמו ועמקים יעטפו בר (תהלים ס"ה), שמכוסים בתבואה שתרגומו ומישריא יתחפון עבורא, וכלל ג"כ הכנעת האדם בקרבו כעבד לפני אדון כל הארץ.
[7] מלבי"ם תהלים פרק קמב
(ד) בהתעטף והגם כי רוחי נתעטף עלי כמי שהגיע לתכלית החולשה שרוחו מעוטף תוך הגויה, והכחות מתאספים פנימה אל הלב, וכן אין מי שיוציאני מכאן, כי אין מי יודע הנתיב שבו אוכל להתעלם מרודפי בל יכירו בי, אבל אתה ידעת נתיבתי, ובאר כי האויבים הקיפוהו מכל הצדדים, באורח זו אהלך שהיה רוצה ללכת לצד מזרח, אבל בארח זו טמנו פח לי:
[8] רד"ק תהלים פרק קמב
(ה) הבט ימין וראה, שניהם מקור: הבט וראה, ואינם ציווי. רוצה לומר, כשאביט ימין ושמאל, אין מי שיכירני ויחוס עלי ועל טלטולי. אבד מנוס ממני, כי כשאחשוב בזה המקום אלך, ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי, אין לי מקום שאנוס שם, כי בכל מקום שאלך מבקש אותי. וזָכַר ימין, ולא זָכַר שמאל, דרך קצרה, כמנהג המקרא, כי מהאחד יובן האחר, כמו (יהושע יג, ח): עִמּוֹ הראובני והגדי לקחו נחלתם, פירוש עם חצי שבט מנשה האחר, ולפי שזכר לתשעת השבטים שבט מנשה סמך ולא זָכַר חצי האחר ואמר עמו כאילו זכרוֹ, וכן רבים במקרא על זה הדרך, בחסרון המלין במקום שיתבונן הענין מהנזכר למעלה, כמו שכתבנו בספר מכלול.
[9] עקידת יצחק בראשית שער כו (פרשת וישלח)
יאמר כי אחר שנותו את טעמו ועשותו כל מה שבידו דרש את הש"י על הצלתו ואז ענה אותו והצילו מכל מגורותיו מה שלא היה ראוי שיעשה כן אם לא ימלא את ידו בהשלמתו כל מה שבחקו לעשות והוא עצמו מה שביארו בהיותו במערה בכל דברי תפלתו ובפרט בסוף דבריו הבט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני וכו' זעקתי אליך ה' אמרתי וכו' (שם קמ"ב). אמר שכבר פנה לבו הנה והנה להעזר בשום השתדלות מהמעשים האינושיים ולא מצא לא על צד ההמלט אצל שום אוהב ורע כי אין לו מכיר ולא להמלט את נפשו כי אבד מנוס ולא על דרך הפיוס והבקשה כי אין דורש לנפשו
[10] מלבי"ם תהלים פרק קמב
(ו) זעקתי, לכן זעקתי אליך ה' וזה נגד מ"ש קולי אל ה' אזעק, ונגד מ"ש קולי אל ה' אתחנן, באר התחנונים שאמרתי אתה מחסי כי התחנונים הוא בקשת מתנת חנם שלא מצד הזכות, ובא בטענות, א] יען אתה מחסי תמיד, וראוי שתעזרני גם עתה כי לא תשתנה, ב] מצד שאתה חלקי בארץ החיים, אחר שנתת חלקי בחיים ראוי שתשמור חיי,
[11] רד"ק תהלים פרק קמב
(ז) הקשיבה אל רנתי, אל צעקתי, כמו (מ"א כב, לו): ויעבור הרנה במחנה.
[12] עקידת יצחק בראשית שער כו (פרשת וישלח)
וכאשר כלתה אליו איפשרות ההשתדלות מה נשאר לו רק צעקתו ותפלתו. ולזה אמר (שם) הקשיבה אל רנתי וכו'. הוציאה ממסגר נפשי וכו'.
[13] מראה יחזקאל בראשית פרשת חיי שרה
והוא שאמר [תהלים קמב ח] הוציאה ממסגר נפשי, לא בשביל עצמי, רק להודות את שמך, כי נפשי היתה משתוקקת מאוד לזמר שירות ותשבחות וכדמשמע בזה"ק שע"כ אמר בסוף תהילים כל הנשמה תהלל שלא היה יכול להספיק ולרוות צמאונו בכל הק"ן מזמורים שאמר עד שסיים כל הנשמה תהלל,
מראה יחזקאל דברים פרשת נצבים
וכך אמר דוד המע"ה [תהלים קמב ח] הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך כו', ר"ל שבקש שהקב"ה יעשה עמו ניסים בכדי שיהיה יותר בעל ניסים ובעל בטחון ויודה לכבוד שם קדשו,
[14] מלבי"ם תהלים פרק קמב
(ח) הוציאה, ואחר שספר צרת הגוף בקש על מה שנוגע אל הנפש, שהיא סגורה במסגר במערה ואין ביכלתה לעבוד את ה', ועז"א הוציאה ממסגר נפשי למען אוכל להודות את שמך, ואמר שעי"כ תרויח נפשי האלהית בשתים, א] להודות בעצמי, ב] מה שעל ידי יודו גם אחרים, כי בי ועל ידי יכתירו צדיקים, יתנו אל ה' כתר ההודאה והשבח, ע"י שתגמול עלי, שהגמול הוא עפ"י האהבה:
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קמב
(ח) יכתירו. יוצא יכתירו את ה', כמו כי רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א') לפירושי:
[15] רש"י תהלים פרק קמב
בי יכתירו צדיקים - בשבילי יכתירוך צדיקים ויודו לשמך שאתה סומך את יראיך:
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
תהלים מפורש לפי גדולי ישראל | למזמור זה שתי דרכי פירוש: דרך א - בקשת הצלה כשאין לאדם איך להציל את עצמו דרך...
מתוך סדרת השיעורים:
פירוש על תהילים לפי גדולי ישראל
תהלים מפורש לפי גדולי ישראל | לפרק זה שלוש דרכי פירוש:דרך א - הצלה מצרות לאדם פרטי דרך ב - הצלת העם...
מתוך סדרת השיעורים:
פירוש על תהילים לפי גדולי ישראל
תהלים מפורש לפי גדולי ישראל | לפרק זה שלוש דרכי פירוש:דרך א - הצלה מצרות לאומיות דרך ב - לעשרת ימי תשובה...
מתוך סדרת השיעורים:
פירוש על תהילים לפי גדולי ישראל
תהלים מפורש על פי גדולי ישראל | לפרק זה שלוש דרכי פירוש:דרך א - בטחון בה' ושמירה לכל אדם דרך ב - שמירה והצלה...
מתוך סדרת השיעורים:
פירוש על תהילים לפי גדולי ישראל