למזמור זה שתי דרכי פירוש:

דרך א - בקשת הצלה כשאין לאדם איך להציל את עצמו

דרך ב - תפילה שהתפלל דוד כששאול חיפש אותו במערה

תפילה שהתפלל דוד כששאול חיפש אותו במערה.

(א) מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד דוד היה משכיל כל כך עד שגם בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה בסכנת מוות, ואנשיו רוצים שיהרוג את שאול,^[1] הוא היה דבק ב^[2] תְפִלָּֽה: (ב) במערה אי אפשר לצעוק, וגם אין זמן להאריך בתפילה. אבל אל ה', כמו ש ק֭וֹלִי אֶל־ה֣' אֶזְעָ֑ק בקול, כך ה' מקבל את התפילה כש ק֝וֹלִ֗י אֶל־ה֥' אֶתְחַנָּֽן: בלחש. (ג) ושומע גם כש אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י במהירות כמו אם צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד: באריכות.^[3] (ד) בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י׀ רוּחִ֗י כשאני בתכלית החולשה וְאַתָּה֘ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י שאני הולך בדרך מצוותיך. ו בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ גם עכשיו, שאני לא פוגע בשאול כי הוא משיח ה' למרות ש^[4] טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי: ומצד ההגיון היה צריך להרוג אותו. (ה) הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין׀ וּרְאֵה֘ כשאני מסתכל לימין ולשמאל אני רואה וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר שירחם עלי. ו אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי כי בכל מקום שאברח שאול יחפש אותי ו אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי: שגם קרובי לא יכולים לעזור כשהמלך רודף אחרי.^[5] (ו) ולכן זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ ה֥' כי אָ֭מַרְתִּי רק אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י מפני שאול. והוא מנסה לגרש אותי מהארץ, ואתה תשים חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים: היא ארץ ישראל[6] (ז) הַקְשִׁ֤יבָה׀ אֶֽל־רִנָּתִי֘ כלומר אל צעקתי כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ואין לי כוח להציל את עצמי. ולכן הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי: שהרי הם מלך והרבה חיילים, וחזקים יותר ממני. ^[7] (ח) ה֮וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר׀ המערה את נַפְשִׁי֘ במטרה לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ כי אני יודע שרק אתה הצלת אותי. וכשיראו את זה אחרים בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כלומר יעשו אותי כתר לראשם ויתפארו בי כשיראו דרכי איך אתה מתנהג עם הצדיקים^[8] כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי: ותגמול לי טוב על מה שנתתי לשאול ללכת ולא פגעתי בו.^[9]

[1] אלשיך תהלים פרק קמב

(א) משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה וכו'. הנה מצטער, ומה גם מאימת מות כדוד במערה, לא יוכל להתפלל מרוב טירדא, אמר, כי מחמת היות תואר משכיל לדוד, שהיה דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל - א יח יד), נמשך היות לו במערה תפלה, כי היה נכון לבו ולא נבהל בצערו. או יאמר ענין רבי חנינא בן דוסא שאמר אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל (ברכות לד ב). על דרך זה יאמר, משכיל ומצליח היה לדוד, ראותו שעם היותו במערה היה לו תפלה, שיכול לומר תפלה שגורה בפיו עם אימת חרב אויביו אצלו, וזהו בהיותו במערה תפלה:

[2] הכתב והקבלה בראשית פרק יב

והיה ברכה. ושני המתרגמים אונקלוס ויב"ע תרגמו והיה ברכה ותהי מברך, כונתם כמו שבכמה מקומות משמש בשם המקרה במקום תאר כמו ואני תפלה. בהיותו במערה תפלה, ועולתה קפצה פיה, שלהמדרשים הם חסרים, איש תפלה. איש עולתה, ובאמת א"צ לזה. שהמקרה המתדבקת ומתעצמת עם עצם נושאה עד שלא תפרד ממנו בשום פעם אז גוברת עליו בענין גם בשם, וטעם אני תפלה. כ"כ אני דבוק בתפלה עד שכל הקנאים הפוגעים בי אינם מזיזים אותי ממקומי ומעניני לבלי התפלל. ומצד זה ההתעצמות תאר א"ע בשם תפלה במקום תאר מתפלל, לתדירות תפלתו, ועל כוונה זו אמרו רבותינו הקדוש ברוך הוא נקרא משפט לא שופט (עמ"ש בעיון תפלה, המלך המשפט, ובראשית ד' ז' חטאת רובץ) כן אמר כאן ברכה במקום מברך. להורות שהברכה תתדבק ותתעצם בך עד שלא תפרד ממך בשום פעם.

[3] אלשיך תהלים פרק קמב

(ב) קולי אל ה' אזעק וכו'. הנה אם היה צועק במערה בתפלתו, ישמע שאול ואנשיו ויהרג, על כן היה צריך להתפלל בלחש הרבה. על כן [אמר] לְמַה שקרוב אתה ה', כאשר קולי אל ה' כאשר אזעק, במקום שאני יכול לזעוק, כך קולי יהיה אל ה' כאשר אתחנן, שהוא בלחש בדרך תחינה במקום זה. וכן, כך הוא הקיצור בעת רעה וחפזון בזה, כמו אריכות תפלה בזמן נחת. והוא כי לשון הגדה הוא באריכות, ככתוב אצלינו על פסוק בת מי את הגידי נא לי וכו' (בראשית כד כג), כי הלא היה לה להשיב בת בתואל, ולמה האריכה לספר מי היתה זקנתה ואבי זקנתה באמור בן מלכה אשר ילדה לנחור, אך העבד כדי לדעת קורבת אברהם אמר "הגידי לי, כלומר באריכות לדעת שלשלת הקורבה עד נחור אחי אברהם, הנה כי לשון הגדה היא אריכות הענין. ובזה יאמר, הנה במערה היא עת חפזון אימת חרב אויבים, לא עת האריך, אך אצלך ה', כך הוא אם (ג) אשפוך לפניו שיחי כמו רגע בקיצור, כשופך הזה שמהפך החבית על פיה ומריק ברגע, כמו אם צרתי לפניו אגיד בארוכה:

[4] אלשיך תהלים פרק קמב

ואתה ידעת נתיבתי שעל כן החייתני, ואותו הנתיב מצותיך ידעת שאלך בו גם באורח זו אהלך, בהיותי בורח אני מתנהג בחסידות נתיבך, שלא הרגתי את שאול במערה עם היות שבאים להרגני, כי טמנו פח לי והבא להרגני אין לו דמים (עי' שמות כב א):

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קמב

[ד] [קמב, ד] בהתעטף עלי רוחי וגו'. מהו אהלך, כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא אומרים לי כל גבורי שלח ידך אליו, ולבי אומר לי, כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה (ש"א =שמואל א'= כו ט), לכך נאמר בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי וגו'.

[5] רד"ק תהלים פרק קמב

(ה) הבט ימין וראה, שניהם מקור: הבט וראה, ואינם ציווי. רוצה לומר, כשאביט ימין ושמאל, אין מי שיכירני ויחוס עלי ועל טלטולי. אבד מנוס ממני, כי כשאחשוב בזה המקום אלך, ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי, אין לי מקום שאנוס שם, כי בכל מקום שאלך מבקש אותי. וזָכַר ימין, ולא זָכַר שמאל, דרך קצרה, כמנהג המקרא, כי מהאחד יובן האחר, כמו (יהושע יג, ח): עִמּוֹ הראובני והגדי לקחו נחלתם, פירוש עם חצי שבט מנשה האחר, ולפי שזכר לתשעת השבטים שבט מנשה סמך ולא זָכַר חצי האחר ואמר עמו כאילו זכרוֹ, וכן רבים במקרא על זה הדרך, בחסרון המלין במקום שיתבונן הענין מהנזכר למעלה, כמו שכתבנו בספר מכלול. אין דורש לנפשי, מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי שמבקש שאול לקחתה, כי מיד מלך לא אמצא גואל, אם אתה לא תגאלני, לפיכך:

[6] מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

[כג] [ויאמר אלהים אל יעקב וגו']. זש"ה זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים (תהלים קמב ו), מי אמר הפסוק הזה, דוד אמרו, חלקי בארץ החיים הוא קורא ארץ ישראל ארץ החיים, למה אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר הקפר מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחילה לימות המשיח, לפיכך הוא קורא אותה ארץ החיים, אמר דוד מתאוה אני לישב בתוכה, ואין שאול מניחני, אלא כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (ש"א =שמואל א'= כו יט), לפיכך זעקתי אליך ה', ועל ידי שעשיתי כך נעשיתי מלך על ישראל.

[7] רד"ק תהלים פרק קמב

(ז) הקשיבה אל רנתי, אל צעקתי, כמו (מ"א כב, לו): ויעבור הרנה במחנה. כי אמצו ממני, אין אני יכול למלך ולעמו שרודפים אחרי:

[8] רד"ק תהלים פרק קמב

(ח) הוציאה ממסגר נפשי, לפי שהיה נסגר במערה. להודות את שמך, כי אתה לבדך הצלתני. בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי, ותצילני. יתפארו בי הצדיקים ויעשוני כתר לראשם, כי יאמרו: הלא דוד לפי שבטח באל יתברך לבדו הצילהו, והוא יחיד, או במעט עם מהמלך ועמו:

[9] יוסף תהילות תהלים פרק קמב

ואפשר לומר הוציאה ממסגר נפשי וכו' כי תגמול עלי הכונה שנפל שאול בידי במערה והייתי יכול להורגו כמו שאמרו אנשי וחסתי עליו להיותו משיחך. כן תגמול עלי להצילני מאויבי שלא יוכלו לי וז"ש כי תגמול עלי לשלם גמולי ולהצילני מדה כנגד מדה כי בחסדך משחני שמואל הנביא ע"ה:

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.