לפרק זה שלוש דרכי פירוש:
דרך א - בטחון בה' ושמירה לכל אדם
דרך ב - שמירה והצלה על ידי התעלות רוחנית
דרך ג - שמירה והצלה כל אחד לפי מדרגתו
מתאים לבקש השגחה לפי מדרגתו של האדם.
- יש כמה מדרגות השגחה על האדם: הראשונה, יהודי פשוט, שלא עובד את ה' באופן מיוחד, אבל הוא יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן: לחסות בה' ומאמין שה' משגיח ומגן, למרות שאינו יודע על ה' הרבה, ומבחינתו הוא בסתר ובצל. [1] (ב) אֹמַ֗ר לַֽ֭ה' כלומר המשורר אומר לך בשם ה', שהוא מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ: (ג) כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ גם אותך כמוני מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ שהם אויבים, ו מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת: שהם מקרי העולם[2] שנועדו כדי להעניש בהם את הרשעים, וכיון שאתה מעם ישראל ה' יציל אותך מהם.[3] (ד) בְּאֶבְרָת֨וֹ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה כלומר שיגן עליך בכנפיו צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ: כי מי שהולך באמיתו ה' בשבילו כמו מגן מכל הכיוונים.[4] (ה) ולכן לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם: שהם דברים שבאים בסתר, בלי שתשים לב, וכמותם לא תירא (ו) מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ כלומר ממקרים טבעיים שיש בעולם שלא רואים בהם השגחה ונועדו להעניש את האומות, וכן מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם: כלומר ממקרים רעים לא טבעיים שיש בעולם, כדי להעניש את האומות.[5] (ז) ולכן גם כש יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ: (ח) כי המקרים הרעים האלה נועדו לפגוע ברשעים ולא בך ולכן[6] רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה: (ט) אבל יש מדרגת השגחה גבוהה יותר לאנשים: כִּֽי־אַתָּ֣ה ה֣' מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ: שהוא מקומך, ואתה עובד אותו. ואז[7] (י) לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ: הצרות בכלל לא יגיעו מראש (יא) כִּ֣י לא רק שמקרים רעים שמיועדים לרשעים לא יבואו אליך, אלא ממש מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ: בניסים נסתרים.[8] (יב) והמלאכים עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ: (יג) עד כדי כך ש עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין: ולא יזיקו לך. (יד) והמדרגה הזו היא כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אבל יש עוד מדרגה יותר עליונה שבה אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ בניסים גלויים כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי: והוא לא רק עובד את ה' אלא דבק בו לאהוב את ה' בכל לבבו ונפשו.[9] (טו) ואז יִקְרָאֵ֨נִי׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ ה' עצמו יענה אותו ולא דרך מלאכים כי עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה ממש, ולכן לא רק הצלה פשוטה תהיה אלא אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ: בניסים גלויים כמו שמתאים כשה' עמו בצרה.[10] (טז) וגם ייטיב איתו ה' אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי: שיזכה לראות את ישועת ה' את עצמו, בישועת ישראל.[11]
[1] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
וזה שאין ספק שעם שכלל האומה הזאת הנבחרת קוראים בשם ה' ומתיחסים אליו ויושבים בצל כנפיו לא השוו כלם בהגדיל כח ה' והוסיף גבורתו בענין ההשגחה ההיא. יש מהם בשם ישראל יכנה להאמין כי יש אלדים שופטים בארץ אשר בא לחסות תחת כנפיו אמנם לא ישתדל בענין העבודה והאהבה. והרי הוא כבן כפר היודע שיש מלך מושל על המלכות ולא יחוש לדעת מי זה ואיפה הוא. וזה לא יספיק לשישתנו בעדו סדרי הבריאה לא בדבר גדול ולא בדבר קטן וגם לא שיברא חדשה בארץ לדעתו והנה לא הוסיף זה על איש מטובי העכ"ום רק מה שאינו מעותד להספה עם הרעים כמותו כי בין עם גדול וקדש הוא יושב: ויש אשר יקרא בשם יעקב לבקש את אלהיו ולדרוש מקום מושבו אבל עדין לא ידע את המלך ולא בא בביתו. כבן כרך היודע מקום מושב המלך ומעמדו והוא יוצא ובא להפיק צרכיו מקטני עושי מלאכתו. שזה כבר יספיק זכותו לחזק ההשגחה ההיא אצלו להצילו קצת מרגשת הרעות הטבעיות על דרך הנסים הנסתרים הנעשים יום יום מבלי שיתפרסם שדוד הטבע והפוכו כמו שיספיק האיש ההוא להדיח מעליו קצת מתואנות בית המלכות ועלילותיו אבל אם יתחזקו עליו לא יוכל להמלט: ויש אשר יאמר לה' אני בכל לבבו ובכל נפשו ויכתוב ידו לו לעבוד עבודתו לאהבה ולדבקה בו. והוא כבן בית למלך שמכירו ויודעו ועושה מלאכתו כי זה האיש המלך חפץ ביקרו ובבוא אליו שום פגע הוא בכבודו משתדל בהצלתו וחוקי המלכות ונמוסיו לא יעכבו על ידו כי את הכל יבטל אצלו ואין מוחה בידו וזה משפט האיש הזה האלהי עם אלהיו אשר על ידו יתפרסם כח השם וגבורתו ומערכות עליות ותחתיות לא יתיצבו נגדו הוא הדבר אשר ביארו משה אדוננו עליו השלום באותו מזמור שיר של פגעים המיוחס אליו על עבודת המשכן (במדבר רבו' פ' י"ב) אשר פוקד על ידו אשר על המלאכה ההיא סיים במזמור הקודם הנקרא בשמו בפירוש תפלה למשה ואמר ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו (תלים צ'). והכוונה כי לפי שהיתה מלאכת המשכן ומעשהו צורת העולם ותבניתו לפי זאת ההנהגה החכמה כמו שאמרנו זה כמה התפלל שיהא נועם השגחתו זאת עלינו שיעור שיסכים עמנו מעשה ידינו במלאכה ההיא והוא אומרו ומעשה ידינו כוננה עלינו. אמנם מעשי ידינו בעבודתך והתהלך לפניך כוננהו וחזק ידינו בו כי הוא העקר לחזק כח ההשגחה או החריצה. ואחר שאמר זה התחיל בחלוקי ההשגחה על הדרך שזכרנו ואמר. יושב בסתר עליון וגו' והיתה תחלת דבריו עם הכת הראשונה מאלו המסתופפים בצלו יתעלה ומתלוננים בסתרו ואמר להם כאשר ידבר איש אל רעהו אתה היושב בסתר עליון ובצל שדי מתלונן עם שאין לך הכרה בבית המלך יותר מזה אומר לך בשם ה' מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו
[2] של"ה פרשת משפטים תורה אור
כשתבטח בו יצילך מהאויבים מפח יקוש, ויצילך מפגעי הזמן, וזהו 'מדבר הוות'.
[3] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
כי הוא יצילך באמונתך זו לבד מפח יקוש מדבר הוות והם הרעות הגדולות אשר עשאם האלהים לענוש בהם רשעי האומות כאשר תתמלא סאתם כמו שאמרנו ראשונה שיהיה זה לפעמים וכמו שאמר (תהלים י"א) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם. כי באברתו זאת אשר אתה מתלונן בצלה יסך לך ותחת כנפיו תחסה ואמתתו זאת שנפלאת עליה היא צנה וסוחרה להגין בעדך מרעות כאלה
[4] פירושי סידור התפילה לרוקח [כ] יושב בסתר עמוד צט
באברתו יסך לך באבר כנפיו יסוכך עליך, ותחת כנפיו תחסה כלומר שיגן עליך. צינה וסוחרה אמיתו מי שהולך באמיתו יהיה לו צינה שמעטרת אותו. וסוחרה, זהו יותר מקיפתו ממגן.
[5] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
על כן לא תירא מפחד לילה ומחץ יעוף יומם. ואמר כן לפי שיריית החץ המעופף יומם הוא סתר ומחבוא לעושה הרעה ביום כמו האופל בלילה. ושתי הרעות האלה הם משל למה שאמר בסמוך (שם צ"א) מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים כי הם רעות משונות שלוחי ההשגחה הן שיהיו טבעיות או חוץ מהטבע להעניש הרשעים המלאים חמת השם.
[6] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
כי הם רעות משונות שלוחי ההשגחה הן שיהיו טבעיות או חוץ מהטבע להעניש הרשעים המלאים חמת השם. והוא מה שביאר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה. וכבר עלה זה במדרגה ללוט שנאמר לו (בראשית י"ט) המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמוד בכל הככר:
[7] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
אמנם גלה את אזנו שאם יעלה ממדרגה זו אל מדרגה עליונה ממנה כבר יהיו ענינו יותר מעולה מזה. וזה מה שאמר לו (תהלים שם) כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעוניך לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך ירצה אבל אתה כאשר תהיה מהכת השניה השמים מעוניהם בה' מחסי יותר עליון שמת מעוניך כי לא להתלונן לבד מהמון הרעות הנזכרות בראשונה אבל תוסיף על זה כי לא תאונה אליך רעה מהרעות המתרגשות לבוא בעולם. ונגע מנגעיהם לא יקרב באהליך
[8] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך על כפי' ישאונך פן תגוף באבן רגליך על שחל ופתן תדרוך תרמוס כפיר ותנין. ואמר כן לרבותא גדולה כי אע"פי שתדרוך או תרמוס מינים מתחלפים מהמזיקים ההפכיים והשונאים זה לזה שאז תצא כאש חמתם עם כל זה לא יזיקו לך כי כן יצוה למלאכיו שמרוהו שמרוהו עזרוהו עזרוהו כי בי חשק ואפלטהו. אמנם זה האופן מהצלה לא יהיה מהעניני' המפורסמים כמו שיקרה לפעמים שיפול האדם מן הגג ואינו נזוק ואינו מתפרסם אם היה נס או מקרה שקרה כאשר יקרה לפעמים שתפול חבית של חרס או זכוכית ולא תשבר וכן יקרה פגוש דוב שכול באיש ולא יזיקנו ולא נדע אם היה ענין מושגח או כמו שיקרה בטלה או גדי ולא ישסענו כי הוא שבע ולא שת לבו אליו.
[9] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
אמנם יאמר לו עוד כי דברי השם עם אותם המלאכים אשר אמר להם להצילו מהרעות ההם ונתן טעם לצואתו באומרו (תהלים שם) כי בי חשק ואפלטהו יהיו עוד לאמר להם אשגבהו כי ידע שמי. ירצה על זה אני מצוה אתכם כי לא תספיק מדרגתו לעשות עניניו בלי אמצעיים אבל כאשר יהיה ממדרגה עליונה ממנה והוא ידע שמי והיא הקרובה המיוחסת אל הכת השלישית אשר אמרנו אני בעצמו אשגבהו וכמו שאמר (משלי י"ח) מגדל עוז שם י"י בו ירוץ צדיק ונשגב וכאשר יקראני אנכי אענהו
[10] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
ולא עוד אלא שעמו אנכי בצרה שחוייב בזה שאחלצהו ואכבדהו כשתהיה הצלתו ביד רמה ובפרסום גדול כנגד טבעו של עולם כמו אלו שזכרנו הנה וכיוצא.
[11] עקידת יצחק שמות שער נו (פרשת פקודי)
ולא עוד אלא שהיטיב עמו בהשביעו ארך ימים ושנות חיים ואראהו בישועתי רצוני בישועת עצמי שכיון שאנכי בצרה צריך אני להושיע עצמי ועל ידי אגלה כח ידי וזרועי הנכבש' בעיני ההמון והוא עצמו מה שכוונו המשורר באותו מזמור שסמכוהו מסדרי התפלות אליו בתקון שבת באומרו. מזמור שירו לי"י שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תלים צח) ירצה כי ראו לשיר לפניו שיר חדש ונפלא כי נפלאות עשה ומה הן אלו הנפלאות כי הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו מה שאין הפה יכולה לדבר שיהיו ימינו וזרוע קדשו צריכין לישועה. אמנם ביאר ענין הישועה הזאת בו יתעלה ואמר הודיע י"י ענין ישועתו זאת כי הוא דבר שראוי להגלות לעיני הגוים לפי כבודו כי הוא אינו רק שזכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ועם זה ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.