על דיוקים נדרשים בדור גאולי
זכר נא מה יעץ בלק
מיכה הוא תלמידו הגדול של ישעיה הנביא. בדורם, דורו של חזקיה המלך מאוימת מלכות יהודה על ידי ההתפשטות האשורית. מאידך, הנביאים מנבאים על הפוטנציאל המשיחי הגנוז דוקא בדור הזה. נראה שרקע זה מעמיק ומחדד את ההפניה שמפנה מיכה לפרשייתם של בלק ובלעם. אירוע מאיים ומסוכן שהופך לברכה גדולה.
איום ופוטנציאל
שני דגשים בנבואת מיכה באים לדייק את אנשי הדור בעל פוטנציאל הגאולה. הראשון, ההכרה בכך שלצד הפוטנציאל יש גם איום גדול וסכנה. כשם שהקללה והאיום יכולה להפוך לברכה, כך חלילה פוטנציאל שמוחמץ על ידי מעשים רעים, עלול להביא לחורבן ממש. דווקא ההכרה באיום כזה, יכולה לתקן את החשש:
וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: מִיכָה֙ הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ יְקֹוָ֣ק צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר: הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻהוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכָל־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֘ יָרֵ֣א אֶת־יְקֹוָק֒ וַיְחַל֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְקֹוָ֔ק וַיִּנָּ֣חֶם יְקֹוָ֔ק אֶל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם ...
(ירמיהו פרק כו פסוק יז - כ, יז-כ)
והלא כך אנו קוראים כל יום בפרשת והיה אם שמוע. דווקא השימה אל הלב ובין העיניים את האיום הקיים לגלות בחטאינו, היא זו שמאפשרת לננו לחיות על האדמה כימי השמים על הארץ. גם אצל חזקיה עצמו, דווקא האיום הוליד תפילה ותיקון גדולים שהביאו לישועתו:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה: וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְקֹוָ֖ק לֵאמֹֽר: אָנָּ֣ה יְקֹוָ֗ק זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל:
(מלכים ב פרק כ פסוק א - ד, א-ד)
הצנע לכת עם אלוקיך
עניין שני שיש להדגיש בדור הזה, הוא הצניעות והעמידה הרפויה אל מול ד' עמידה שאינה בוטחת במעשה ידינו. בטחונו הגדול של חזקיה בא לידי ביטוי בהכנות נחרצות למלחמה. חזקיה עורך אותן מתוך בטחון בד', אך הציבור במלכות יהודה מתייחס אליהם כחלק ממפעל של כוחי ועוצם ידי.
וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר: וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה: וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה: וּמִקְוָ֣ה׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵֽרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם:
(ישעיהו פרק כב פסוק ח - יב, ח-יב)
אם תאמרו אף חזקיה עשה כן... חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' אבל אתם ...לא הבטתם אל עושיה.
(רש"י ישעיהו פרק כב פסוק יא)
ישעיה ומיכה קוראים לציבור להדבק בחזקיה כמוקד למשפט וצדק, ולא כמשען חומרי
הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ:
(ישעיהו פרק לב פסוק א - ב, א-ב).
מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם: הֹלֵ֣ךְ צְדָק֔וֹת וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים מֹאֵ֞ס בְּבֶ֣צַע מַעֲשַׁקּ֗וֹת נֹעֵ֤ר כַּפָּיו֙ מִתְּמֹ֣ךְ בַּשֹּׁ֔חַד אֹטֵ֤ם אָזְנוֹ֙ מִשְּׁמֹ֣עַ דָּמִ֔ים וְעֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְא֥וֹת בְּרָֽע: ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים: מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים:
(ישעיהו פרק לג פסוק יד - יז, יד-יז)
חזקיהו יהיה למגן על יהודה לא בזכות מפעלי הבניה והמלחמה שלו אלא בזכות יפיו הפנימי. הליכתו צדקות ומאיסתו בבצע. כחלק משמעותי מתיקון העמדה הבוטחת במבצרים, יפלו כל ערי יהודה הבצורות בידיו של מלך אשור.
וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ: וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ:
(מיכה פרק ה פסוק ט - יא, ט-יא)
וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם:
(מלכים ב פרק יח פסוק יג - יד, יג-יד)
ותשאר רק ירושלים, כמוקד פנימי וצנוע של בטחון בד'. בטחון שילמד את כל ערי יהודה החרבות את גילוי כבוד ד':
עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַּ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם הָרִ֙ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם:
(ישעיהו פרק מ פסוק ט - י, ט-י)
התנהלות צנועה ומדויקת זו נכונה בהשתדלות החיצונית אך לא פחות מכך שורשיה בעבודת ד' צנועה ומדויקת במקדש. גם בתחום זה, שהוא שורשם של כל התחומים נדרשת ההבנה שלא ברעש ד' ורחמנא ליבא בעי:
בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְקֹוָ֔ק אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה: הֲיִרְצֶ֤ה יְקֹוָק֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי: הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְקֹוָ֞ק דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ:
(מיכה פרק ו פסוק ו - ט, ו-ט)
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.