מטרת שליחת המרגלים

מה היתה מטרת שליחת המרגלים על ידי יהושע? מצינו מספר דעות במפרשים לענין זה:

• המלבי"ם: המרגלים נשלחו בכדי לבדוק באיזו דרך בדיוק לכבוש.
• הרלב"ג: מטרתם היתה לפגוש את חולשת עמי כנען ולספר זאת לבני ישראל, בכדי לחזק את לב בני המלחמה.
• האברבנאל: גם משה שלח את שניים עשר המרגלים בכדי לחזק את לב העם. אלא שמשה שלחם לחזק באמצעות גורמים טבעיים שאותם יפגשו בארץ. לעומת זאת, ויהושע שלח את המרגלים בכדי לפגוש את השגחת ה' שבארץ ולא את תנאיה הטבעיים.
• הלב אהרון מבאר שהתעורר חשש כי פחד העמים מישראל יתפוגג לאחר מות משה. המרגלים נשלחו בכדי לראות האם גם לאחר מות משה נמוגים כל יושבי הארץ.

המשותף למפרשים אלו היא ההסכמה כי המרגלים לא נשלחו בכדי לבדוק האם לכבוש את הארץ, כמרגלי משה, אלא מתוך ודאות בכניסה אליה ובכיבושה. הרלב"ג מוסיף ומוכיח זאת מכך שעוד קודם לשליחת המרגלים, אמר יהושע בודאות כי בעוד שלושה ימים יכנסו.

הצלחת שליחות המרגלים

בפשט הפרק ביהושע, היה מקום להבין שהמרגלים בעצם לא הצליחו למלא את שליחותם מחמת הנסיבות - הואיל וגילו אותם מיד, הם נאלצו לצאת תוך יום מן העיר וכל שהצליחו הוא לדבר עם רחב.

אך במדבר רבה (פרשה טז) מבואר כי היתה זו שליחות מוצלחת ביותר: "ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונותנין נפשם להצליח בשליחותן כאותם שנים ששלח יהושע בן נון שנא' (יהושע ב) וישלח יהושע בן נון מן השטים. שנים – מי היו? שנו רבותינו אלו פנחס וכלב והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן".

לכשנתבונן בפרק נגלה כי למעשה, המרגלים הצליחו בשליחותם במהירות מפליאה. אמנם הם נאלצו לברוח מהר מאד מיריחו, אך לא מחמת ששליחותם נכשלה, אלא להיפך – מחמת שהיא הצליחה במהירות עצומה. המרגלים פגשו ביריחו אצל רחב, מציאות שהיתה יכולה להיחשב דמיונית בטרם בואם: הם גילו שאין צורך בשליחותם המקורית להסתובב בארץ ולגלות את דרכי הגישה, משום שיושבי הארץ מוחלשים ונמסים מתוכם מרוב פחד. כמו כן, המרגלים גילו כי אינם צריכים להסתבוב בשווקי יריחו ולנסות ללמוד מתוך דברי ההמון על רחשי ליבם. הכל נגלה להם בשיחה אחת עם רחב. המרגלים הצליחו בשליחותם מעבר למצופה!

פחד הגויים התגלה במשא ומתן עם רחב

מפליא לגלות כיצד שני המרגלים המסתתרים בלב עיר עויינת, מתנהגים כאדוני הארץ וכורתים ברית חנינה לרחב - תושבת מרכזית של יריחו. תחת שנראה את המרגלים עסוקים בהימלטות ובריחה, רחב היא המתנהגת כשבויית מלחמה – היא מתחננת בפניהם שיחוסו עליה כשיכבשו את העיר. בדו-שיח בין המרגלים ורחב ניכר כי הודאות של רחב כי כיבוש הארץ יתרחש בקרוב, שוכנת בלב הכנעניים כולם. שהרי המרגלים משביעים את רחב שלא לגלות את הסכם ההצלה שלה, מפני שברור שאם תגלה זאת, יבואו כל יושבי העיר לבית רחב בכדי להינצל באמצעותה. יש כאן חידוש עצום - פחד ישראל נפל על כל העמים באופן כזה שברור למרגלים ולרחב שאם תהיה ליושבי העיר המבוצרת אפשרות להמלט מעם ישראל, ובה בעת להסתכן ממלך יריחו בהטלתם מורך לב, הם יעשו זאת. רחב היא הנכנעת ראשונה, אך כל אחד מבני יריחו, לו יכל, היה עושה זאת.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.