מעלתו של יפתח

כאשר מתבוננים בדמותו של יפתח, עלולים אנו להפחית ממעלתו מחמת פרשת הנדר שלו. גם מלחמתו עם בני אפרים יכולה להביא לכך שנדונו לכף חובה. ולכאורה גם דברי חז"ל שמנו את יפתח עם 'קלי עולם' יכולים להביא לזלזול ביפתח.

על כן, יש להזכיר את מעלתם העצומה של כל השופטים, ובתוכם יפתח הגלעדי. ישנה הסכמה רחבה בדברי חז"ל ומפרשי המשנה כי התורה שבעל פה עברה דרך השופטים. כל פרטי התורה וכללותיה שנאמרו למשה מסיני הועברו לעם ישראל לדורות באמצעות הלימוד, השינון השקידה והגדלות של השופטים, בזה אחר זה. מכאן מתבררת גדלותם הרוחנית וקדושתם של השופטים.

השופטים: מעבירי התורה שבעל פה

באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק א) נאמר: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לשופטים ושופטים לנביאים ונביאים לחגי ולזכריה ולמלאכי חגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנסת הגדולה". כלומר, השופטים הם חלק בלתי נפרד משושלת מסירת התורה ממשה רבנו ועד אלינו.

לפי גרסת המשנה במסכת אבות (א, א) לא נזכרים השופטים, אלא הזקנים בלבד – "ויהושע לזקנים". אולם המפרשים תמימי דעים בדבר כי השופטים כלולים במושג 'זקנים'. כך לדוגמה מבאר המאירי (בית הבחירה מסכת אבות פתיחה): "שיהושע מסר תורה שבעל פה לזקנים... והם מסרוה לזקנים אחרים דור אחר דור עד שהגיע לזמן השופטים ואף הם בכלל הזקנים... והשופטים נכללו בענין הזקנים".

אם כן, בבואנו לעסוק בכל אחד מן השופטים עלינו לזכור את קדושתו וגדלותו העצומה בתורה.

השופטים: בעלי רוח הקודש

זאת ועוד: כל השופטים היו בעלי רוח הקודש. חז"ל לומדים זאת במדרש במדבר רבה (יט, טו) מיפתח הגלעדי. יפתח נחשב כקטן השופטים, ובכל זאת היתה לו רוח הקודש לדעת כי ישראל שלחו מלאכים למלך מואב, אף שהדבר לא נזכר בתורה. ואלו דברי המדרש: "ואחר כך שלחו אל מלך מואב ולא אבה. אף על פי שאינו מפורש כאן הרי מפורש בשופטים. מלמד שהכל [=כל השופטים] ברוח הקודש, שלא היה בכולן קל מיפתח והוא פירש..."

רבו של יפתח

בתוך השושלת הכללית, מפתיע לגלות מי היה רבו של יפתח אשר מסר לו את כל התורה. רבו אינו אלא פנחס – הכהן הגדול של התקופה. כך נאמר בסדר תנאים ואמוראים (לאחד מן הגאונים; חלק א. סדר זה מופיע גם במחזור ויטרי): "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לעתניאל בן קנז, ועתניאל בן קנז לאהוד, ואהוד לשמגר, ושמגר לדבורה, ודבורה לברק, וברק לגדעון, וגדעון לאבימלך ואבימלך לתולע ותולע ליאיר הגלעדי ויאיר לפנחס ופנחס ליפתח ויפתח לאבצן ואבצן לאילון ואילון לעבדון ועבדון למנוח ומנוח לשמשון ושמשון לאלקנה ואלקנה לעלי ועלי לשמואל". לא נאמר כאן שיפתח קיבל מן השופט שלפניו (יאיר הגלעדי), אלא מפנחס. ויש לתמוה: מדוע מקומו של פנחס בשושלת דווקא בין יאיר הגלעדי ליפתח, הן פנחס היה הכהן הגדול ונביא הדור במשך מאות שנים?

ועוד יש לשאול, שבמדרשים (בראשית רבה פרשה ס) מצינו שהתחולל ויכוח גדול בין פנחס ליפתח, והם סירבו לראות זה את זה. האם מדובר ברב ותלמיד?

יתכן לומר שיפתח בתחילת דרכו לא היה מגדולי הדור. כך אכן מתאים לפשט הסיפור שהוא נדחה ממשפחתו כבר מקטנותו והסתובב עם אנשים ריקים. לא נראה שהיה לו זמן ופנאי ללמוד תורה. אם כן, מתברר כי רק לאחר שיפתח הציב את דגל האמונה בה' – מול זקני גלעד ומול בני עמון, ורק בעקבות זכייתו לרוח ה' שחלה עליו, החל יפתח בשלב חדש בחייו של לימוד התורה והנחלתה ושפיטת ישראל. דווקא בעקבות ההתנגשות הגדולה שהיתה לו על פי חז"ל עם פנחס – בויכוח מי מהם יבוא אל רעהו, הפכו פנחס ויפתח לרב ותלמיד והמשיכו את שושלת קבלת התורה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.