החסד השיטתי

למדנו בפרשה שבריתו של אברהם אבינו היא עשיית חסד כדרך חיים וכנורמה חברתית. למדנו בפרשה שעשיית חסד זו היא עבודת השם והיא מעלה גדולה כהקבלת פני השכינה. אף למדנו שהיא מקרבת את הבריות לתורה "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם השם אל עולם". ברית המילה שבסוף פרשת לך-לך, מביא את אברהם בפרשת וירא לדרגה מאד מיוחדת; לדרגה המאחדת את דעת אלוקים ברמה מאד עליונה ומתקדמת עם עשיית חסד באופן קבוע ושיטתי. אחדות זו מנוסחת בדברי ירמיהו "השכל וידוע אותי, כי אני השם עושה חסד משפט וצדקה בארץ", והיא מבוטאת בלשון חז"ל "כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלו-ה, שנאמר ימים רבים לישראל ללא אלו-הי אמת".

ההפטרה מתארת חלק ממפעלי אלישע בעם ישראל. אלישע, כפי תיאורו בספר מלכים, מרבה מאד בעשיית ניסים גלויים, ניסים היוצאים מגדר הטבע על מנת ללמד ולהחדיר שנביא בישראל הוא מתנה טובה מאד לישראל, כי השכינה המלווה את הנביא יכולה להיטיב באופן ממשי ומוחשי בכל מצבי החיים ללא גבולות ומיגבלות, כמעט.

ההקרנה של ניסי אלישע על עם ישראל

ומה קורה עם עם ישראל החווה הצפה כזאת של ניסים? האם הוא נהיה פאסיבי ו"קפוא" מתוך המגע הקרוב עם נפלאות הנביא? האם הקירבה עם הקודש המתעלה מאד מתנאי עולם הזה, משתקת את היוזמה והפעילות של עם ישראל? נראה מתיאור השונמית ומעשיה, ומתיאור האשה מנשות הנביאים, בהפטרה, שההפך הוא הנכון! ניסי אלישע מדרבנים מאד את המוטיבציה להתמסר לעשיית חסד ולכבד מאד את אנשי הקודש ואת נושאי הקדש בזריזות ובחכמה, בדיוק כפי שהזדרז אברהם להיטיב למלאכים שהתארחו בביתו. אשת הנביא ממלאת בדייקנות את הוראות הנביא, ומזדרזת ושואלת את רשותו והדרכתו בכל צעד ושעל. השונמת מכינה את העליה ומזדרזת ללכת אליו בשבת ובחודש ללמוד ממנו. היא אינה מבקשת ניסים, כי מבחינתה, עליה להשתדל בדרך הטבע ככל שניתן. רואים אנו שפגישת הניסים המקרבת את ישראל לאביהם שבשמים מביאה ממילא, כדבר המובן מאליו, כביכול, לריבוי עשייה חיובית. כי כאמור בריתו של אברהם היא שדעת אלוקים אמת פירושה עשיית חסד משפט וצדקה בארץ.

יכולים אנו, אם כן, להסיק ולומר, שישראל זוכים לניסים למעלה מן הטבע, משום שניסים אלו אינם גורמים להם להתרחק מן הטבע או להתעצל או לזלזל ח"ו בעשייה האנושית ובברכה הגדולה שנתן הקב"ה את הארץ לבני אדם. קירבת אלוקים מחזקת את ישראל בכל המובנים, ובפרט את רצונם להרבות טובה בעולם. אברהם, מיד לאחר התרוממותו הפלאית בעקידה הולך לבאר שבע להגביר את מפעל החסד שלו שם. וכן כל ישראל זרע אברהם, מודים בכל לב על הניסים ועל התשועות, וראש לכל ההודאות היא ההליכה בדרכי השם, מה הוא גומל חסדים אף אנחנו עם ישראל מצווים ורוצים מאד ומצליחים בעזרת השם להיות גומלי חסדים.   

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.