על חלומות וציורים מכוננים

חלומות המלכים בתנ"ך

במספר מקומות עוסק התנ"ך בחלומות של מלכים. בדרך כלל חלומות המלכים עוסקים בפחד. חלומות אבימלך עוסקים בפחד כתוצאה ממעשים רעים.  חלומות פרעה עוסקים בחשש בסוגיית הבטחון הכלכלי והתזונתי של מצרים.  חלומות נבוכדנצאר השונים העוסקים בתחושת חוסר היציבות של מעמדו. בתחילה חולם נבוכדנצאר על עצמו כפסל שנופל ובהמשך חולם על עצמו כעץ שנכרת. הגמרא[1] מתארת מעשה בו מבקש קיסר רומי מרבי יהושע לגלות לו על מה הוא עתיד לחלום ורבי יהושע מתאר לו את פחדיו העמוקים בנוגע להפסד במלחמה למלכות פרס. כמובן, על כך חולם הקיסר בלילה. מלכות היא ריכוז עצום של עוצמה אנושית. בדרך כלל, מלכי אומות העולם תופסים את העוצמה כשייכת להם "לי יאורי ואני עשיתיני". בתוך עולם מחשבה כזה, התודעה של המוגבלות והסופיות האנושית היא מקור לפחד ולסיוטי לילה.

לעומת זאת, החלומות הישראליים בתנ"ך הם חלומות של שייכות וחיבור למקור העוצמה והיציבות. כך חלומות יעקב השונים וכך גם חלום שלמה המוזכר בהפטרתנו.[2] בנוסף, חלום שלמה אינו עוסק רק בהתגלות וחיזוק אלא גם בבחירה אנושית הבאה לידי ביטוי בחלום. שלמה נחשף בחלום לעומק הרצון הפנימי שלו במלוכה. המלוכה אינה רק איסוף עוצמה לאומית או אישית אלא תפקיד השייך לחשיפת הצדק והמשפט. דווקא בבחירה זו מתחבר שלמה אל מקור עוצמה אינסופי. "וגם אשר לא שאלת נתתי לך"[3]

משפט ומלחמה

 שני תפקידים מרכזיים למלך – משפט ומלחמה.

ובכל יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.

(רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה י)

בשורשם של דברים מגמת  שני התפקידים זהה: "להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים"... במשפט פועל המלך כדי להגיע למטרה זו בתוך עם ישראל. ובמלחמה- רודף המלך צדק ואמת במערכת היחסים בין אומות. לא בכדי ספר שופטים משתמש בשם זהה לשני התפקידים. הביטוי הרווח בספר שופטים "לשפוט את ישראל" פירושו גם לשפוט את ישראל מאויביהם, במלחמה וגם לשפוט את ישראל כדיין היושב בדין. אומנם, באופן פשוט, בקשת מלך לצורך עשיית משפט, יש לה סיכוי גדול יותר לבוא ממקום טהור של בקשת הצדק. בעוד הביקוש למלחמה, עלול לנבוע מהצורך לפתור בעיות בטחוניות ולשפר את מצבינו ולא מבקשת הצדק וקידוש ד'.

וכך מלמדינו ר' אלעזר בר' יוסי בתוספתא, בעניין בקשתם של ישראל לשום להם מלך:

ר' אלעזר בר' יוסי אומ' זקנים שאלו כהלכה שנ' תנה לנו מלך לשפטינו אבל עמי הארץ חזרו וקילקלו שנ' והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכינו ויצא לפנינו ונלחם וגו':

(תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ד הלכה ה - ו)

בקשת המשפט – נשארה בטהרתה בשעה שבקשו ישראל מלך. אבל בקשת המלחמה – הפכה להיות בקשה של "ככל הגויים", ולא הייתה כהוגן.

ספר שופטים- מחלק בין בקשת המשפט לבקשת המלחמה

התבוננות במבנה ספר שופטים תראה שאכן ישנה חלוקה ברורה בין שני הביקושים. החלק הראשון של הספר[4]. עוסק בישועת ישראל מיד אויביהם. בחלק זה מודגש מאד שאין צורך במלך, ובכל מקום שנעשה ניסיון למנות מלך לצורך המלחמות , נשלל הרעיון או מתגלה כמביא תקלה ומכשול. השופטים אותם שולח ד' אלינו בעת צרתינו, מהווים כלי למלוכת ד' עלינו. נסיון להחליפם במלך קבוע – נחשב כנובע מרצון להשתחרר מהנהגת ד'. וכך מסכם שמואל הנביא את תקופת השופטים:

וַיִּשְׁלַ֤ח יְקֹוָק֙ אֶת־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח: וַתִּרְא֗וּ כִּֽי־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּוֹן֘ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם:

(שמואל א פרק יב פסוק יא - יג)

לעומת זאת, החלק השני של הספר[5], עוסק בעניני הפנים של עם ישראל ובהעדר משפט ראוי. בחלק זה, העוסק בפסל מיכה ובפילגש בגבעה, מודגש שוב ושוב החוסר במלך.

בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה:

(שופטים פרק כא פסוק כה)

אצל הלומד חלק זה של ספר שופטים – תפרוץ בכל עוזה בקשת המלוכה לצורך המשפט.

מלכות שלמה – מלכות המשפט

מכל תפקידי המלך מבקש שלמה מהקב"ה "לב שומע לשפוט את עמך הגדול הזה". על כך משיב לו הקב"ה:

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֵלָ֗יו יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר שָׁאַ֜לְתָּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־שָׁאַ֨לְתָּ לְּךָ֜ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים וְלֹֽא־שָׁאַ֤לְתָּ לְּךָ֙ עֹ֔שֶׁר וְלֹ֥א שָׁאַ֖לְתָּ נֶ֣פֶשׁ אֹיְבֶ֑יךָ וְשָׁאַ֧לְתָּ לְּךָ֛ הָבִ֖ין לִשְׁמֹ֥עַ מִשְׁפָּֽט: הִנֵּ֥ה עָשִׂ֖יתִי כִּדְבָרֶ֑יךָ הִנֵּ֣ה׀ נָתַ֣תִּי לְךָ֗ לֵ֚ב חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן אֲשֶׁ֤ר כָּמ֙וֹךָ֙ לֹא־הָיָ֣ה לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹא־יָק֥וּם כָּמֽוֹךָ: וְגַ֨ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁאַ֙לְתָּ֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ גַּם־עֹ֖שֶׁר גַּם־כָּב֑וֹד אֲ֠שֶׁר לֹא־הָיָ֨ה כָמ֥וֹךָ אִ֛ישׁ בַּמְּלָכִ֖ים כָּל־יָמֶֽיךָ:

(מלכים א פרק ג פסוק יא - יג)

לאור המתבאר לעיל, יש מקום להוסיף בהבנת ברכת ד' זו. ברכת ד' שורה בתוך גודל רצונו של המתברך. כמו בימי השופטים, המשפט יכול להיות גם גורם מניע במלחמות ישראל, ובמדיניות החוץ המוצלחת שלה. המושג "לשפוט את ישראל" יכול להתרחב גם להעצמת בטחונם וכלכלתם .

המשפט והמקדש

ייעודו של שלמה הוא הקמת המקדש. אחד מתפקידיו המרכזיים של המקדש הוא היותו מקום המשפט האלוקי. מן המקדש שופט אלוקים את הארץ. כך בפרשיית סוטה – העפר אשר בקרקע המשכן מחולל משפט אמת בין איש לאשתו. גם בקשתו הראשונה של שלמה בתפילתו על המקדש היא על היות המקדש מקום להופעת המשפט האלוקי:

 אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יֶחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָֽשָׁא־ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַֽאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִֽזְבַּחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה: וְאַתָּ֣ה׀ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְעָשִׂ֙יתָ֙ וְשָׁפַטְתָּ֣ אֶת־עֲבָדֶ֔יךָ לְהַרְשִׁ֣יעַ רָשָׁ֔ע לָתֵ֥ת דַּרְכּ֖וֹ בְּרֹאשׁ֑וֹ וּלְהַצְדִּ֣יק צַדִּ֔יק לָ֥תֶת ל֖וֹ כְּצִדְקָתֽוֹ

(מלכים א פרק ח פסוק לא - לב)

בתפיסה שטחית עבודת ד' יכולה להתפס כהסרת אחריות מן האדם והעברתה אל הקב"ה.

משני כיוונים יכול המקדש לטשטש את אחריות האדם על המשפט. או מתוך מחשבה שקורבן ופולחן יחליפו את המשפט, או מתוך מחשבה שאחריות המשפט בעולם היא על הקב"ה ולא על האדם.

התורה הזהירה מאד מתפיסה כזו והבהירה שאין לאפשר בריחה אל עולם המקדש כהתחמקות ממשפט:

וְכִי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת:

(שמות פרשת משפטים פרק כא פסוק יד)

לא זו בלבד אלא שהתורה הצמידה את המשפט למצוות בניית המזבח:

מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ:.... וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם:

(שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק כא - כג)

המקדש והשראת השכינה לא זו בלבד שאינם מצמצמים את המשפט האנושי אלא גם משקים אותו ממעיינם והופכים אותו למדויק ואלוקי יותר.

 יואב נידון על ידי שלמה על דקות טהרת כוונותיו בעת ששפך דמים של אנשים שנתפשו בעיניו כאויבי הממלכה. מעשה זה הרי הוא מעשה מכונן של הקמת מלכות שלמה, מלכות המקדש והמשפט .וכך מציינת הפסיקתא :

ואלה המשפטים. למדנו שסנהדרין בצד המזבח היו. וזכר לדבר, וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח (מ"א ב כח):

(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק כג)

יואב נידון אצל המזבח. דין נוקב מכפר ומטהר, וחוזר להקבר בביתו ובעירו על חסדיו אשר עשה עם ישראל. דין וכפרה. משפטו של  המזבח בישראל .

משפט הנשים הזונות

מקום לעצמו קובע משפט הנשים הזונות. משפט זה מופיע כאירוע המכונן בתחילת ימי שלמה. וראשיתו בניסוח חגיגי, בסגנון השמור למעמדים מכוננים בתנ"ך:

 אָ֣ז תָּבֹ֗אנָה שְׁתַּ֛יִם נָשִׁ֥ים זֹנ֖וֹת אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖דְנָה לְפָנָֽיו:

(מלכים א פרק ג פסוק טז)

 כמו: אז ישיר משה, אז ישיר ישראל, אז יבדיל משה, אז ידבר יהושע, אז יבנה שלמה.

 ופי' אז כאשר שב מגבעון ובא לו לירושלים בא לו זה הדין לידו ונראתה בו המתנה הטובה שנתן לו הקדוש ברוך הוא חכמה ובינה:

(רד"ק מלכים א פרק ג פסוק טז)

משפט הנשים מבטא יסוד מכונן בתפיסת המשפט של שלמה. בלבו השומע. המשפט אינו רק מברר בצורה חיצונית מיהי האם האמתית. המשפט מחולל ומייצר מהפכה האמיתית בליבה של האישה הזונה. מתפיסת אימהות אגואסיטית, הרואה כעקר את הנאת האם מילדה. מתעלה האם בכח המשפט של שלמה למקום בו טובת ילדה היא העיקר אליו היא מתמסרת, גם על חשבון טובתה הפרטית.

תהליך התעלות הרגש האמהי מצינו גם בתחילת ספר שמואל, כמובן בדרגה גבוהה הרבה יותר. חנה מרוממת את אהבת האם לבנה, ואת הכעס והתחרות בין הנשים הצרות זו לזו. מרצון בסיסי אנושי לבן, אשר יזקוף קומתה מול צרתה - מתעלה רצונה של חנה לבן אשר יוקדש לד'. והיא עצמה לא תהנה ממנו כלל, כי במשכן  ד' ישב. האישה הזונה אינה מגיע לדרגה של הקדשת הילד לד', אך בכח משפטו של שלמה עוברת גם היא תהליך של עלוי ועדון הרגש האמהי.

בשורש יסודה של מלכות דוד- תקעה חנה יתד עליונה בהרמתו וקידושו של הרגש האמהי.

בחיתומו של התהליך, לקראת בניין המקדש – מרומם שלמה את הרגש הזה גם בתחתיות החברה. בשוליים החלשים ביותר, שוליים בהם נפלו רגשי בניין המשפחה לתהומות הזנות.

לא בכדי מקדים משפט זה לבניין המקדש. המקדש- מקור עילוי כל הרגשות ותנועות החיים הטבעיות. עיסוק אנושי ברגש האמהי, היסודי – מקדים ומכין את האנושות לתהליכי רוממות הרגש והדמיון המצפים לה במקדש.

מהלך התיקון של הנשים הזונות בתנ"ך

הבנה פשטית זו של עומק התהליך אותו מחולל שלמה במשפט. טווה לנו חוטים דקים אל ההתייחסות הפנימית למשפט זה כתיקון כולל של כח הדמיון. כח שנפל בימי המבול, ונתקן בשני שלבים. הראשון בכניסה לארץ והשני בהקמת המקדש. בשני שלבים אלו מוזכרות בתנ"ך דמויות של נשים זונות.

יסודם של דברים בתורת הנסתר[6] הראי"ה בספר אורות, מקדיש פרקים ארוכים לתיקונו של כח הדמיון ובתוכם, מתייחס גם למהלך התיקון של הנשים הזונות בתנ"ך.

כשלא הגיע עדיין הזמן של כל הטהר להופיע אל המרומים המגמתיים, נשלחו מאת יהושע שניים אנשים מרגלים חרש לרגל את הארץ ובאו לבית אישה זונה ושמה רחב. והכל נקשר בקדש ובטוב העליון, אבל מידת הדין מתעוררת ויראת העונש האמיתית נצרכת לפי ערך השלטת כח המדמה והתעמקותו. אבל בעצמיות החפץ האומתי לא נשלם אז עדיין הפרצוף הדמיוני, לאחיזת הדעת בהגלמותו מצד אחד והיופי בכל תיאוריו מצד השני, וזה הושלם בימי שלמה: "אז תבואנה שתיים נשים זונות" לפני משפט מלך ישראל היושב על כסא ה'.

(אורות, ישראל ותחייתו פסקה יח)

בשני שלבים עובר התיקון של כח המדמה. שלב ראשון שלב יראת העונש. הוא השלב המתחולל בכניסתם של ישראל לארץ. רחב הזונה מצהירה על פחד גדול. יראת העונש:

 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְקֹוָ֛ק לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם:ִּ....וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּֽחַת:

(יהושע פרק ב פסוק ט - יב)

התיקון מושלם בימי שלמה. עם רוממותו ותיקונו של הרגש האמהי, רגש אהבת אם לבנה מתוך ויתור על ההנאה האישית בגדול הבן.  קו ארוך נמתח בין טהרת הרגש המשפחתי ונקיונו ממניעים אנוכיים ובין התכנסות העולם כולו לעבודת ד' במקום העקדה, מסירת הרצונות כולם אל מקורם הכללי. אשר יאמר היום בהר ד' יראה.

[1] ברכות דף נה ע"ב.

[2] יוצאים מכלל זה חלומות יוסף בעלי התוכן החריג . חריגות זו באה לידי ביטוי גם בתוצאות המורכבות של החלום.

[3] מלכים א ג,  יד.

[4] פרקים א - טז

[5] מפרק יז עד הסוף

[6] עי' במקורות הרצ"יה לפסקאות המובאות לקמן באורות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.