על כהונה ומלוכה

בנין המקדש – ביצור הכהונה על ידי המלוכה

כל עוד לא נבנה בית המקדש וההקרבה היתה בבמות לא היה מעמד מיוחד לכהונה בעבודת הקורבנות. הקרבתם הייתה כשרה גם בזר.[1] לקראת בניין בית המקדש מבססים דוד ושמואל את מעמדם של הכהנים ומחלקים אותם למשמרות. נמצא שכשמבקש דוד לבנות בית קבוע לד' הוא מבקש בכך גם לבסס את מעמד הכהונה. בקשה זו אינה מובנת מאליה. המלכים בעולם האלילי העתיק לא אפשרו כלל למעמד כהונה נפרד להפתח לצידם. בממלכות אלו המלך היה הכהן במקרה הטוב או האל עצמו. להבדיל, גם שאול מרגיש מאוים על ידי מעמד הכהנים. בתחילת דרכו הוא מקריב את העולה בעצמו לפני המלחמה ובסופה מדרדר לאירוע קשה מול נוב עיר הכהנים. דווקא נכונותו זו של דוד להעמיד מעמד מתחרה כביכול, לעצמו, מבטיחה לו מלכות נצח. את ההבטחה הגדולה לנצחיות מלכותו מקבל דוד בשעה שמבקש לבנות את בית המקדש לדורות. בקשה הכרוכה בביסוס מעמד הכהונה.

אכן, קיומו של מעמד כהונה עצמאי הציל את מלכות דוד מעצמה. כשמשתלטת עתליה על בית המלוכה ומשמידה את כל צאצאי המלך, מחביאה אלישבע, אשת הכהן הגדול את הנצר האחרון לבית המלוכה בבית המקדש. בעלה, יהוידע הכהן הגדול, מארגן מרד על ידי הכהנים והם אלו שממליכים את יואש למלך והורגים את עתליה. יואש המלך החדש הולך בדרך ד' ופועל לפי הוראותיו של יהוידע. נראה שמעולם לא היו הכהונה והמלוכה קרובות יותר.

המלוכה מתערבת בתפעול בית המקדש

בהפטרתנו אנו לומדים על מעורבות של יואש בתפעול בית המקדש. מעורבות זו מסתיימת בהפקעת הטיפול בחיזוק בדק הבית מן הכהנים והעברתו לניהול המלך. במקום שהכהנים יקבלו תרומות מן העם ואחריות התפעול תהיה עליהם, עברה ההתרמה להתנדבות אישית בקופה מיוחדת ואחריות העל לתפעול נמצאת כנראה בידי המלך עצמו:

וַיִּקְרָא֩ הַמֶּ֨לֶךְ יְהוֹאָ֜שׁ לִיהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם מַדּ֛וּעַ אֵינְכֶ֥ם מְחַזְּקִ֖ים אֶת־ בֶּ֣דֶק הַבָּ֑יִת וְעַתָּ֗ה אַל־תִּקְחוּ־כֶ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת מַכָּֽרֵיכֶ֔ם כִּֽי־לְבֶ֥דֶק הַבַּ֖יִת תִּתְּנֻֽהוּ: וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּֽהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם וּלְבִלְתִּ֥י חַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת: וַיִּקַּ֞ח יְהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ אֲר֣וֹן אֶחָ֔ד וַיִּקֹּ֥ב חֹ֖ר בְּדַלְתּ֑וֹ וַיִּתֵּ֣ן אֹתוֹ֩ אֵ֨צֶל הַמִּזְבֵּ֜חַ בימין מִיָּמִ֗ין בְּבֽוֹא־ אִישׁ֙ בֵּ֣ית יְקֹוָ֔ק וְנָֽתְנוּ־שָׁ֤מָּה הַכֹּֽהֲנִים֙ שֹׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְקֹוָֽק:

(מלכים ב פרק יב פסוק ח - יא, ח-יא)

קשה למצוא בפרקנו נימת ביקורת על התהליך הזה. הוא תוצאה של חולשת הצד המעשי של הכהונה. הרצון הטוב של יואש מביא לתפעול טוב יותר של תחזוקת המקדש. אומנם, ברור שתהליך זה החליש את הקישור של העם לכהנים. במקום לתרום לכהנים את כספי בדק הבית הם תורמים אותם ישירות בארון התרומות שבמקדש.

הדרדרות יואש

אומנם, יתכן שהמשך התהליך מעיד גם על תחילתו. לאחר מות יהוידע הכהן הופכים שרי יהודה את יואש לאל.  הם משתחווים לו השתחוואה דתית והוא מקבל את הדברים:

וְאַֽחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם:

(דברי הימים ב פרק כד פסוק יז - יח)

המפרשים מציינים שיש קשר בין התופעה הזו ובין הערבוב שנוצר בין המלוכה למקדש.

וכך אמרו והזר הקרב יומת ואתה אדוני המלך היית בבית המקדש שש שנים ועדיין אתה חי וראוי אתה שנעבדך עבודת אלוה:

(רד"ק דברי הימים ב פרק כד פסוק יז)

כשמנסה זכריה בן יהוידע הכהן למחות על הדברים מצווה יואש לרגום אותו באבנים בבית המקדש עצמו.

עוזיה

הטשטוש בין מקומה של המלוכה למקומו של הכהונה ממשיך גם בימי עוזיה, נכדו של יואש. הוא מנסה להכנס לקודש הקודשים להקטיר אך נהדף על ידי הכהנים:

וַיָּבֹ֥א אַחֲרָ֖יו עֲזַרְיָ֣הוּ הַכֹּהֵ֑ן וְעִמּ֞וֹ כֹּהֲנִ֧ים׀ לַיקֹוָ֛ק שְׁמוֹנִ֖ים בְּנֵי־חָֽיִל: וַיַּעַמְד֞וּ עַל־עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹא־לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַֽיקֹוָ֔ק כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵי־אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא־לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְקֹוָ֥ק אֱלֹהִֽים: וַיִּזְעַף֙ עֻזִּיָּ֔הוּ וּבְיָד֥וֹ מִקְטֶ֖רֶת לְהַקְטִ֑יר וּבְזַעְפּ֣וֹ עִם־הַכֹּהֲנִ֗ים וְ֠הַצָּרַעַת זָרְחָ֨ה בְמִצְח֜וֹ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּבֵ֣ית יְקֹוָ֔ק מֵעַ֖ל לְמִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת:

(דברי הימים ב פרק כו פסוק יז - יט)

הפטרת שקלים

פרשת שקלים היא המקום בו מוגדש בתורה הקשר האישי והבלתי תלוי של כל אחד מישראל עם המקדש. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. בקריאת ההפטרה אנו נרמזים גם לצד השני של המטבע. לצד הקשר החשוב הזה והרצון הגדול של כל אחד מישראל להיות חלק מבניין הקודש יש צורך במעמד כהונה חזק. מעמד שיאזן את כוחה של המלוכה וישמור עליה בדרך ד'.

[1] ראה משנה זבחים יד, א

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.