בפרק כ בספר שמואל א מתוארת נקודת ההינתקות של דוד משאול המלך. דוד ו יהונתן בן שאול מתכננים לבחון באופן סופי עד כמה שאול עוין את דוד. כאשר הם מגלים ששאול מנסה להרוג אף את יהונתן מתוך כעסו על דוד, מתברר כי דוד צריך לנתק מגע ולברוח. מאז הוא לא שב עוד לחיות בבית שאול.
במוקד הבירור הנוקב בין שאול לבין דוד, עומד יהונתן. יהונתן הוא היורש המתוכנן של שאול, ולמרבה ההפתעה הוא בוחר בדוד בכל מחיר.
האידאל של מלכות שאול
ניתן היה לחשוב כי יהונתן הלך כנגד מה שהיה טוב וראוי למלכות אביו. כלומר יהונתן הבין שמלכות אביו צריכה להידחות מפני מלכות דוד, והוא הסכים באצילות נפש להיות שותף בדחיית ביתו לטובת בית דוד. אולם החיד"א (חומת אנך שמואל א יג) מבאר כי ההיפך הוא הנכון! יהונתן ידע כי היעוד הגבוה ביותר של מלכות אביו אמור להיות בהשתלבותה במלכות בית דוד. החיד"א אומר זאת בהקשר לדברי שמואל לשאול בעקבות חטא העלאת העולה בלא שמואל. אז אמר לו שמואל שלולא חטא היה זוכה להקים בית מלכות נצחי: "'כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם'. וכך מבאר החיד"א: הקשו המפרשים דאיך יתכן זה דהיה מקים ממלכת שאול עד עולם, והרי כתיב לא יסור שבט מיהודה? ...ואפשר דאם היה שומר מצות ה' אחרי מותו יהיה מלך משבט יהודה. ו יהונתן יהיה משנה למלך כמו שאמר יהונתן עצמו לדוד המלך עליו השלום: 'ואנכי אהיה לך למשנה'. והמשנה יהיה לו גם כן בצד מה הוד מלכות שיהיה הוא וזרעו משנה למלך".
מתברר שלא יהונתן הוא שהלך כנגד הראוי למלכות שאול, אלא שאול עצמו הרחיק את ביתו מן הגדולה הראויה לו מחמת הרוח הרעה! יהונתן ניסה להשיב את מלכות שאול אל ייעודה הנשגב המקורי – להשתלב במלכות הנצחית של דוד. והנה יש לשים לב שדברי יהונתן לדוד כי יהיה לו למשנה נאמרים בפרק כג בספר שמואל. דברים אלו של יהונתן נאמרים זמן רב לאחר ששאול התבשר כי ה' קרע את מלוכתו והעבירה לאחר. מתברר כי למרות בשורה זו, יהונתן ידע והבין כי יכולה עדין להיות אחרית טובה לבית שאול. הוא קיוה כי כאשר המלכות תעבור לדוד ישמש לו יהונתן כסגן, ובכך ישוב גם בית שאול לגדולתו.
אהבת יהונתן לדוד
אהבת יהונתן לדוד היתה פלאית, למעלה מגדר הטבע. על גדולת אהבה זו עמד בעל ספר צרור המור (פרשת ויחי): "ואף על פי שזה נראה דבר זר מאד איך אפשר שיאהב יהונתן את דוד שהיה ראוי ליקח ממנו המלכות? לזה אמר אל תתמה על החפץ כי נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. כלומר זה פלא גמור. אבל זאת האהבה היא ממין אהבת הנשים. שמצינו שהנשים אוהבות לבעליהן שלא כדרך העולם כי הנשים יודעות שהן מתעברות מבעליהן וכשחבלי יולדה יבואו להן והן בצרה גדולה יודעות שכל זה הרע בא להן מצד הבעלים. ועם כל זה, כשיושבות על המשבר הן מתאוות לראות בעליהן... וכן יהונתן היה יודע שדוד יקח מלכותו, ועם כל זה היה אוהב אותו כנפשו. וזהו: 'נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים'".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
