בהפטרת השבת אנו קוראים חלק מתוך החזון העתידי של יחזקאל – בניין הבית השלישי שיוקם באחרית הימים. חזון זה מרובה בפרטים של מידות הבניין, ושל פרטי הקרבנות שיוקרבו בחנוכת הבית העתידה.
והנה, יחזקאל מתנבא על בניית בית המקדש השלישי שנים ספורות לאחר תחילת הגלות – ארבע עשרה שנה לאחר חורבן בית המקדש (עיין יחזקאל מ, א), ויש לשאול – מה תפקידו של חזון כה מפורט שעתיד להתרחש רק שנים רבות מאוחר יותר?
ארבעה הסברים על מטרת תיאור המקדש השלישי
- מפשט הפסוק בתחילת ההפטרה (מג יא) עולה שמטרת החזון היא ליידע את העם כיצד לבנות את הבית בעתיד: "וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם". וכן ברש"י: "ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ". ברד"ק (שם, י) אף משמע שיחזקאל לא הסתפק באמירת החזון לעם, אלא יצר על פיו 'דגם' מוחשי של המקדש.
אולם קשה – מדוע נבואה זו נמסרת לישראל בתחילת שנות הגלות, ולא באחריתה, לפני בואם לבנות את בית המקדש בפועל?
- הרד"ק ומלבי"ם מבארים (בתחילת פרק מ) שמטרה נוספת יש לחזון – והיא לנחם את ישראל בגלותם. חזון המקדש מחזק אותם שלא יאבדו תקוה – כי הם עוד ישובו לארץ, ויבנו בית לה', מפואר עוד יותר מזה שחרב.
על פי הסבר זה, תפקיד חזון המקדש בשנות הגלות הוא להקל על קשייה. אמנם, לפי זה הפירוט הרב של החזון, לכאורה אינו נצרך, שהרי הוא שייך בעיקר לשלב העשייה בפועל. הקשר בין שני הטעמים מתברר על ידי הסבר נוסף, המרומם מאד את הבנת התפקיד של חזון המקדש.
- מוסיף הרד"'ק (מג יא) ומבאר שיש תפקיד משמעותי מאד לחזון הבית כבר בדורות הגלות: "וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם" – "ישמרו אותם בלבם ויאמינו כי כן יהיה ויעשו אותם הבניינים והצורות והתורות לעתיד. ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו לא יעשו אותם כי כן מדת הקדוש ברוך הוא ישלם לאדם מדה כנגד מדה כל המאמין בביאת גואל יזכה לגאולה ואם לא יאמין לא יזכה...". אם כן, הפירוט הרב של מעשה המקדש נועד להעמיד באופן חי את האמונה בבניינו, ואמונה זו היא עצמה מביאה לבניינו בפועל.
- האמונה בחזון המקדש של יחזקאל מקבלת משמעות נוספת בדברי התוספות יו"ט (בספרו 'צורת הבית'): "וישמרו הצורות בלבבם שמא היום יבא משיח ואין כאן בונה פונה לבניין בית המקדש". על פי דבריו, ישראל צריכים לחיות בכל יום ויום של הגלות, מתוך מוכנות לבנות באופן מיידי את בית המקדש. זהו חיבור של האמונה בבניינו עם הצורך לדעת כיצד לבנותו למעשה.
על גבי כל זאת, אין לנו אלא להביא את דברי המדרש תנחומא (צו יד): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שבית המקדש עתיד ליחרב והקרבנות בטלין לא תשכחו עצמכם לסדר הקרבנות, אלא הזהרו לקרות בהן לשנות בהן ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאלו בקרבנות אתם עוסקים, ואם רצונך לידע בא וראה כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר: 'הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית' (יחזקאל מג). אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית, וכתוב אותו לעיניהם, וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו – וכי יכולין הן לעשות? הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם. אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל? אמר לו הקדוש ברוך הוא: גדול קרייתה בתורה כבנינה, לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
