בהפטרת השבת קוראים אנו על ניצחונם של דבורה וברק על יבין מלך כנען, ועל שירת דבורה שנאמרה בעקבות ניצחון זה. שירת הים ושירת דבורה מתאחדות בשבת זו.
והנה את המעלה המיוחדת שהובילה לשירת הים קל לכאורה להבין – נס היציאה ממצרים לא הושלם עד שהמצרים טבעו בים, וישראל ניצלו בבת אחת ממוות לחיים ויצאו מעבדות לחרות. אך יש להבין מה כה מיוחד בניצחון של ברק על יבין ביחס לרוב רובם של ניצחונות ישראל על אויביהם, ובפרט בספר שופטים בהם לא מצינו שישראל שרו שירה?
תום עידן עמי כנען
אמנם באמת ניצחון זה מהווה את סיומו של עידן היסטורי מהותי מאד בתולדות ימי עם ישראל – עידן הכיבוש הראשוני של ארץ ישראל. ונבאר את הענין:
כבר בהר סיני ייעד הקב"ה שלמרות הסיוע האלוקי של כיבוש ארץ ישראל, כיבוש זה יארך זמן רב – "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ" (שמות כג, כט-ל). ובאמת, למרות ההנהגות הפלאיות בדורו של יהושע, ועל אף הצדקות שהופיעה בדורו, בסופו של דבר כיבוש הארץ לא הושלם בימיו. אף שנאמר בספר יהושע כי בני ישראל כבשו את כל ארץ ישראל – "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" (יא, כג) – מתברר שהכוונה היא לכיבוש עד כדי ריבונות כללית על הארץ, ומכל מקום לא כל המקומות נכבשו בפועל וישראל לא זכו להכרית את כל עמי כנען. רשימה ארוכה של שאריות ומובלעות של עמי כנען מפורטת בתחילת ספר שופטים.
והנה, בימי דבורה וברק חל מפנה לרעה. בעקבות חטאי ישראל השליט הקב"ה את ישראל ביד יבין מלך כנען – "וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה" (שופטים ד, ב-ג) יבין הוביל למעשה מגמה של התעצמות הכנעניים והשתלטות מחדש על ישראל עד כדי פחד לנוע בדרכים ולהתגורר מחוץ לחומות – "...חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ"
במצב שכזה מתעוררת דאגה רבה אצל ישראל. נדמה כאילו שלטון ישראל בארץ נסוג לאחור, מי יודע עד היכן יגיעו הדברים.
שתי שירות על שני מהפכים
נמצא שמצב ישראל בימי דבורה דומה למצב שלאחר יציאת ישראל ממצרים – עד שהושגה ב'מאמצים אלוקיים' רבים יציאת ישראל ממצרים, הנה המצב מתהפך: מצרים רודפים אחרי בני ישראל, וכמעט שמשיגים אותם. על הרקע הזה מגיעה ההתערבות האלוקית:
הקב"ה קרע את הים ובכך לא רק שהציל את עם ישראל מן הצרה המתחדשת, אלא אף הביא לידי מדרגה שעדיין לא הושגה – אובדן מוחלט של המצרים.
וכן הוא בתקופת השופטים: יד ה' שהביסה את יבין וסיסרא הביאה להשתלטות ישראל על עמי כנען באופן סופי – "וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן" (ד, כג-כד).
על כך ראוי לשיר שירה!
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.