נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י אֲ֝דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃
(איוב י א)
יתנצל בזה, אם לפעמים ידבר מרוב שיחו וכעסו דברים עזים, אשר השומע יחשבם לרע הנה הוא חושבם לטוב. רק לפי שכבר אמר בסוף הפרק הקודם שהשתיקה גם כן עוון, ובהכרח יעזוב שיחו ולא יעצרהו, אז בַּהֲגִיגו תִבְעַר־אֵ֑שׁ. ובעבור כי מתקוטטת וקצה נַפְשִׁ֗י בחיי, ובעבור כי אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י, שאיני מורשה לעצור במילים ולחדול שיחי, על כן אֲ֝דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי, ואל תחשבו עלי אוון אם דברי לעו.
אֶל־אֱ֭-לוֹהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי׃
(איוב י ב)
פירוש, אַל תגרום לי להרשיע על ידי הייסורים הקשים לדבר שלא כדת. וכיוון שאתה הגורם, הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי להענישני על עווני, הלא אתה עשית! וכדרך שאמר הנביא "וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית"(מלכים א יח לז) ודרך רשעים צלחה. על כן אומר אליך בתחינתי להקל העונש מבריותיך, או להראות משפטיך לעיני כל בשר. כי –
הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃
(איוב י ג)
הלא תעשה בזה עושק ועוול, במה שתִמְאַס יגיע כפיך ותעלים עיניך מהם כאילו מאוסים הם בעיניך, ועל ידי זה תגרום להם לחטוא וללכת בעצת רשעים, שהרי עַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ, להצליח עצתם הרעה וּכמֵ֥י מָ֝לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ.
הַעֵינֵ֣י בָשָׂ֣ר לָ֑ךְ אִם־כִּרְא֖וֹת אֱנ֣וֹשׁ תִּרְאֶֽה׃
כִּֽי־תְבַקֵּ֥שׁ לַעֲוֺנִ֑י וּ֭לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ׃
עַֽל־דַּ֭עְתְּךָ כִּי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל׃
(איוב י ד,ו-ז)
וכי לא הבנת מלפנים שיגבור הרשע וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ? ואם כי תדע כי זה הגורם והמסבב אם כן יפלא כִּֽי־תְבַקֵּ֥שׁ לַעֲוֺנִ֑י וּ֭לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ, למה יהיה לי עונש, הלא עַֽל־דַּ֭עְתְּךָ כִּי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל, אתה היודע כִּי־מעצמי לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע, רק אתה בהנהגתך הֲסִבֹּ֥תָ רשעי, שְאֵין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל, כי אתה עשית, ואם כן למה אענש?
ועתה רעי אל תיישרו ההנהגה בזה העולם, רק בעולם הצפון לצדיקים. ומבאר שבח הבורא –
יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃
(איוב י ט)
היעלה על הדעת אם יָדֶ֣יךָ עשו לי צורה ועשיה, וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי להשחיתני בלי קיום נצחי? זה בלתי אפשרי שיעשו פלאות גדולות מן בורא החכמה לבלי יועיל. הֲלֹ֣א כֶ֭חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֝כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי׃ ע֣וֹר וּ֭בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּֽבַעֲצָמ֥וֹת וְ֝גִידִ֗ים תְּסֹכְכֵֽנִי, ולא להבל וריק ולאבדון תעשה כל אלה. אך חַיִּ֣ים וָ֭חֶסֶד אמיתיים-נצחיים עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י, לא חיים של הבל וריק אם פְקֻדָּתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי. כי פה הכל מהופך ומעוקש, ואמנם זאת תלונתי ובקשתי, מדוע –
וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃
(איוב י יג)
למה צָפַ֣נְתָּ דבר זה ולא גילית כזאת לבריותיך להוליכם בדרך מישור ולא בדרך עיקש? ואנכי יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־ידיעה זֹ֥את עִמָּֽךְ, שידעת מלפנים אשר יהיה באחרית, שיוגדל הרשע על ידי זה, ולמה עשית כה לעבדיך? הלא טוב לעשות משפט לעשוקים, או לתת דת ותורה, ומִמָּה נַפְשָׁךְ אם כה עשית, למה תענישני?
על זה אמר –
אִם־חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּ֝מֵעֲוֺנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי׃
(איוב י יד)
למה תשמור חטאי ולֹא תְנַקֵּֽנִי מעווני? ולמה תענישני בייסורים קשים, הלא אתה ה' גרמת והֲסִבֹּתָ לִבּי לעוון.
ואמנם ידעתי כי כה עשית למען לא יהיה לי שום עונג בזה העולם ויהיה שכרי משלם בעולם הבא, על כן הסתרת פניך ממני למען לא אשא ראש בצדקתי, כי אם אראה בעיני הטוב הצפון לצדיק [אשר] אין תענוג גדול מזה, לכן גזרת לבל ישבו בשלווה הצדיקים בעולם הזה, רק יהיו שְׂבעי קָ֝ל֗וֹן ועוני, למען ייטב להם באחריתם. ועל זה אמר –
אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֭צָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי׃
(איוב י טו)
פירוש, אִם־רָשַׁ֡עְתִּי וחטאתי ודאי לבי עלי דווי, ואם צָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י בזה להתנשא ולאמר בלבבי רק טוב צפון לי, כי אם כן יהיה לי בזה עונג רב בעולם הזה, רק אהיה שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי. ולמה תעשה כזאת, הלא אחרי כל הניסיון הגדול כי רואה הצדיק את הצלחת הרשעים וכי שלו בוגדים, די לו שיעמוד באמונתו ובמעשיו הטובים, ולמה לא יתענג על טוב אחריתו?
חזר למרי שיחו כי יגדלו היסורים יותר מדי.
וְ֭יִגְאֶה כַּשַּׁ֣חַל תְּצוּדֵ֑נִי וְ֝תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־בִֽי׃
(איוב י טז)
אם השַּׁ֣חַל יצודד נפש, הנה יגוע וימות [הניצוד], וישא השחל בשרו בשיניו. אבל אתה, אחרי אשר תְּצוּדֵ֑נִי כַּשַּׁ֣חַל, עוד לא תיקח נשמתי, רק עוד תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־בִֽי; על דרך הפלא אני חי להאריך מכאובי. וזה פלא, כמו שאמר אל השטן "אַ֖ךְ אֶת־נַפְשׁ֥וֹ שְׁמֹֽר"(איוב ב ו).
תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ ׀ נֶגְדִּ֗י וְתֶ֣רֶב כַּֽ֭עַשְׂךָ עִמָּדִ֑י חֲלִיפ֖וֹת וְצָבָ֣א עִמִּֽי׃
וְלָ֣מָּה מֵ֭רֶחֶם הֹצֵאתָ֑נִי אֶ֝גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹא[־תִרְאֵֽנִי׃
(איוב י יז-יח)
פירוש, אחרי כי פלאות מעשיך עמי להענישני בדרך הפלא אשר רבים שממו עלי ויקחו ממני מוסר, הנה לא די לך באשר כבר בא עלי, רק תמיד למופת אהיה, ובכל יום תְּחַדֵּ֬שׁ בי ייסורים נפלאים חדשים אשר ישובו יתפלאו וראו עֵדֶ֨יךָ בי, אשר הראית כַּֽ֭עַשְׂךָ מתחדש עִמָּדִ֑י, והיו לך לעד ליראה מפניך ומענשך.
"חֲלִיפ֖וֹת" – תחליף יסורי, בכל יום יתחדשו גזרותי ויתחלפו הייסורים בצבא רב. וְלָ֣מָּה מֵ֭רֶחֶם הֹצֵאתָ֑נִי לייסרני?
והגם כי כבר השיבו בלדד, כאשר ביארנו דבריו בפרק ח', שהוכרחה הנשמה לבוא הנה כמו אילן הטוב אשר יושת למקום אחר והוא משוש דרכו, כן הנפש תרד משמים ארץ להטיבה באחריתה (איוב ח י), על זה אמר –
כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל׃
(איוב י יט)
הלא היה די לי אם מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל, והייתי בא ממקור עליון אל זה העולם השפל, שהרי מעשי לא מועילים כלל, כי לא לחינם ייסורים ומכאובים ארוכים באו אלי, אם לא כי כל טובי כאין נחשב, וכלֹא־הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה, אם כן למה לא מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל?
אמנם ידעתי כי עוד יש תשובה, שאחרית טוב יותר יהיה לי לעולם הבא על ידי המכאובים הללו ממה שהיה לי אם מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל. על זאת אמר –
הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י יחדל (וַחֲדָ֑ל) ישית (וְשִׁ֥ית) מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט׃
בְּטֶ֣רֶם אֵ֭לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב אֶל־אֶ֖רֶץ חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת׃
אֶ֤רֶץ עֵיפָ֨תָה ׀ כְּמ֥וֹ אֹ֗פֶל צַ֭לְמָוֶת וְלֹ֥א סְדָרִ֗ים וַתֹּ֥פַע כְּמוֹ־אֹֽפֶל׃
(איוב י כ-כא)
טוב לי שְאַבְלִיגָה מְּעָֽט ויהיה חוזקי בטח ושאנן, ממה שאבוא אל מקום סכנה, מקום חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת, אשר אולי אלך ולא אשוב אל מקומי אשר חוצבתי משם, כי תגבורת היצר יורידני.
וזהו שאמר "הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י", ימי מועטים וראי שתחדול הימים ממני וַחֲדָ֑ל השִׁית אשר תשת עלי, ובאמת אבליגה רק מעט במקום נאמן ובטוח, וזה טוב לי ממה שאבוא אל אֶ֤רֶץ עֵיפָ֨תָה ׀ כְּמ֥וֹ אֹ֗פֶל.
ואמר "בְּטֶ֣רֶם אֵ֭לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב" – טוב לי שמִבֶּטֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל בדרך ברור ושמור מן המכשול, ממה שאלך אל אֶ֤רֶץ צַ֭לְמָוֶת אשר אולי לֹא אָשׁ֑וּב עוד אל שרשי ומחצבתי, ויצא שכרי בהפסדי. ואתה כטובך תוכל להטיבני מבלי אשר אעמול ואלך בסכנת נפש במקום צר וְלֹ֥א סְדָרִ֗ים, רק תושיבני בטח עמך.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.