כתיבת מגילת איכה בימי יהויקים המלך
כדי להבין היטב את הרקע לכתיבת מגילת איכה יש להתייחס לעיתוי כתיבתה בשנה הרביעית ליהויקים מלך יהודה. יהויקים מלך במשך אחת עשרה שנה, בשנים בהן החורבן הלך והתקרב (בפועל החורבן אירע אחת עשרה שנה אחר מותו). המלך יהויקים עשה הרע בעיני ה' ואף הרבה בעושק וברצח, כפי שמבואר בדברי ירמיהו (ירמיהו כב, יג-יז): "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ. הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר... כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת". גם הנביא יחזקאל הצביע על רעותיו של יהויקים (יחזקאל יט, ו-ז): "וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל. וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ".
יהויקים היה מלך חלש מאד מבחינה מדינית. הוא לא היה עצמאי במעמדו, משום שהתמנה למלוך על יהודה על ידי מלך מצרים, ונשלט על ידו. מלך מצרים אף שינה את שמו מ'אליקים' ל'יהויקים' ובכך גילה לכל כמה רבה שליטתו במלך יהודה, עד שברצונו הוא קובע אפילו את שמו.
ענני הרעה של בבל החלו להתקדר מעל ממלכת יהודה בשנה הרביעית ליהויקים. בשנה זו הפכה בבל לממלכה עולמית כאשר כבשה את נינוה בירת אשור. בבל היתה עתידה להחריב את ירושלים, וחז"ל מגלים כי באותה השנה שבה היא הפכה לאימפריה, נחתם בשמים גזר הדין של החורבן (סדר עולם רבה פרק כד): "בשנת ארבע ליהויקים נתחתם גזר דינן של ישראל לגלות ועל ירושלם לשתות את כוס יין החמה". אכן, במהלך השנה הרביעית ליהויקים ניבא ירמיהו מספר נבואות קשות. לא עבר זמן רב, ונבוכדנצר מלך בבל כבר כבש את ממלכת יהודה. היה זה בשנה החמישית ליהויקים. אז מסר הקב"ה את ממלכת יהודה בידי כלל מלכי הסביבה: "וַיְשַׁלַּח ה' בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ" (מלכים ב כד, ב). הרד"ק (שם) מבאר שכולם עלו על ישראל בשליחות נבוכדנצר, כלומר נבוכדנצר הוביל התקפה כללית כנגד ישראל.
יש לזכור שבבל היא הראשונה מתוך ארבע המלכויות המתוארות בספר דניאל (פרקים ב, ז) שניתן להן כוח משמיים לשלוט בעולם כולו ולשעבד את ישראל. מבחינה זאת, כיבוש ירושלים בידי בבל הוא נקודת שבר בהיסטוריה העולמית. אותה השנה היתה גורלית כל כך עד שהיא נחשבת כשנה הראשונה במנין שנות הגלות: כאשר ירמיהו הודיע (ירמיהו כט) שבמלאת שבעים שנה לבבל ה' יגאל את ישראל, כוונתו היתה שלצורך מניין זה נחשבת השנה החמישית ליהויקים בתור השנה הראשונה (סדר עולם רבה פרק כח). זאת אומרת שלמרות שהגלות טרם נראתה לעין במלואה, וירושלים עדין עמדה על תילה, כבר נקרא עליה שם הגלות משנה זו ואילך. ירמיהו זיהה במבטו הנבואי שכוחה הפנימי של מלכות בבל מתחיל להתעצם מאז כיבושם את ישראל.
מגילת איכה נכתבה בדיוק בשנים הארבע והחמש ליהויקים, בהן השתנו סדרי העולם והחורבן הפך לקרוב ומוחשי. ברוך כתב את המגילה מפי ירמיהו בשנה הרביעית, והקריא אותה במקדש בשנה החמישית. בעקבות כך המגילה נקרעה בידי המלך יהויקים, ונכתבה שנית בהרחבה. מתברר שבאותן השנים הגורליות ראה הנביא בעיני רוחו את השלבים הבאים של תהליכי החורבן, והוא העלה אותם על הכתב בתור ספר קינות.
יש מקום גדול לומר שלא במקרה נקבע יום צום באותה השנה בה כבש בסופו של דבר מלך בבל את ממלכת יהודה וירושלים. הצום נקבע מחמת הצבא הבבלי שהלך והתקרב לירושלים[1]. בספר טל אורות (לר' יהודה טביומי כרך ב עמוד עז) מוסברת מטרת הצום באופן דומה: "'ויהי בשנה החמישית ליהויקים בן יאשיה מלך יהודה בחודש התשיעי קראו צום לפני ה'... דהיינו כי ראו שצרות החורבן והגלות מתקרבת לבוא על העם קיימו מצות התורה וקראו לתפלה ציבורית בצום ותחינות כמצות התורה...". אם כן, במעמד הצום שנקבע מפחד הבבלים, בא ברוך והקריא לעם מגילה כתובה בה מתוארת ירושלים כעיר חרבה ושוממה. זוהי הסיבה שמגילה זו החרידה כל כך את הלבבות.
[1] מחשבון החודשים עולה שירושלים נכבשה בשלושת החודשים שבאו אחרי הצום. שהרי הצום נקבע בחודש התשיעי (כסליו), והשנה החמישית ליהויקים בה נכבשה ירושלים תמה שלושה חודשים מאוחר יותר בחודש השנים עשר (אדר).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
