הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "בן שבע שנים יֹאש במלכו, וארבעים שנה מלך בירושלם, ושם אמו צביה מבאר שבע.
ב. ויעש יואש הישר בעיני ד' כל ימי יהוידע הכהן.
ג. וישא לו יהוידע נשים שתים, ויולד בנים ובנות.
ד. ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית ד'".
יש לשאול על הנאמר בפסוק ג': מי נשא שתי נשים - יהוידע או יואש?
לכאורה פשוט. כתוב: "וישא לו יהוידע נשים שתים, ויולד בנים ובנות". אם כן יהוידע הוא שנשא שתי נשים. אבל מצד שני הפסוק הקודם והפסוק הבא מתארים את יואש, ומדוע בין שני פסוקים המתארים את יואש מופיע פסוק העוסק ביהוידע?
בהסבר פסוק זה נחלקו המפרשים.
א. הסבר הראב"ד
1. פסק הרמב"ם
כתב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פי"ז הי"ג): "מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה... ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת, שנאמר: 'אשה' - אחת ולא שתים".
2. השגת הראב"ד
כתב עליו הראב"ד: "לא אמרו במסכת יומא אלא 'ביתו' אמר רחמנא, ולא שני בתים. ואפשר שלא נאסר בשתי נשים אלא ביום הכפורים, שמא ימשוך לבו אחריהן... אבל הדעת נותנת כן, כדי שלא יצטרך לגרש ערב יום הכפורים. אלא שאני מוצא: 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות' (דהי"ב כד, ג)".
לפי הראב"ד הנאמר בפסוק ג' מתיחס ליהוידע, שהוא זה שנשא שתי נשים.
ב. הסבר החיד"א בשם מהר"ר יצחקי
כתב על כך החיד"א בפירושו "חומת אנך": "וישא לו יהוידע נשים שתים. הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהלכות אסורי ביאה ובפ"ה מהלכות כלי המקדש פסק דכהן גדול לא ישא שתי נשים. והשיג עליו הראב"ד ז"ל מהך קרא דכתיב: 'וישא לו יהוידע נשים שתים'.
ושמעתי שהרב הגדול, שארינו, כמהר"ר אברהם יצחקי ז"ל, היה תמיה על הראב"ד ז"ל דקרא לפניו ואחריו מדבר ביואש, ואם כן מאי דכתיב 'וישא לו' היינו שיהוידע לקח ליואש נשים שתים, בכלל מה שעשה לו, ואין כוונת הכתוב דיהוידע נשא נשים שתים כאשר חשב הראב"ד. והרב ז"ל היה תמיה ומתחזק בקושיא זו".
לפי מהר"ר יצחקי הנאמר בפסוק ג' מתיחס ליואש, שהוא נשא שתי נשים, ולא ליהוידע!
הסבר החיד"א
כתב על כך החיד"א שם: "ואני בעניי אומר דאין כאן תימה כלל. דודאי כוונת הכתוב כמו שפירש הראב"ד. גם הרב המגיד ז"ל עינו ראה כי טוב פתר, וכן כתבו תוספות ישנים ביומא דף י"ג, והדבר ברור דכוונת הכתוב על יהוידע. דאי כוונת הכתוב כמו שפירש הרב הנזכר, דיהוידע השיא ליואש נשים שתים, מאי רבותיה? ותו דהמלך נושא שמונה עשרה נשים, ומאי איריא שתים? ותו דהכתוב הוה ליה למימר: 'וישיא לו יהוידע'"!
כלומר: לפי הראב"ד הפסוק מתיחס ליהוידע. שאם כוונת הפסוק ליואש מה החידוש בפסוק? הרי המלך יכול לשאת שמונה עשרה נשים!
ועוד שלפי פירוש מהר"א יצחקי היה צריך להיות כתוב: "וישיא לו יהוידע נשים שתים"! ולכן נראה יותר לפרש כמו הראב"ד שהפסוק מתיחס ליהוידע.
המשיך החיד"א וכתב: "ואפשר דשמע השומע ממורינו הרב הנזכר, ולא כיוון שמועתו, דכוונת מורינו הרב ז"ל לא היתה להקשות על הראב"ד ז"ל, רק דהיה אומר דהרמב"ם ז"ל פירש דיואש נשא שתי נשים, ובא הכתוב לומר דיואש גם זה לא רצה לעשות מעצמו, רק שיהוידע הוא יבחר לו נשים צדקניות שתים, כהלכתן. וזהו שאמר: 'וישא לו יהוידע', והינו רבותא, דיואש בתחילה היה עושה הכל על פי יהוידע, ולא רצה לישא כי אם על פי יהוידע, והוה ליה כאילו כתוב: 'וישיא לו יהוידע'. זה אפשר שהיה כוונת מורינו הרב לישב להרמב"ם ז"ל".
כלומר: לפי הרמב"ם הפסוק מתיחס ליואש. ומה החידוש בפסוק? שיואש עשה את כל מעשיו על פי הדרכת יהוידע הכהן, עד שגם את נשיו נשא על פי מה שאמר לו יהוידע הכהן.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את המלך המשיח ואת הכהן הגדול עובד בבית המקדש.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
