הפרק שלנו מספר איך בשנה השלישית של יהויקים מלך יהודה, שמונה עשרה שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון, כבש נבוכדנצר מלך בבל את יהויקים. הוא לקח את המלך וחלק מהכלים של בית המקדש איתו לבבל לבית של העבודה זרה שלו, כדי להראות שהאלהים של בבל כביכול השתלט על ה'.
יחד איתם הוא הביא גם ילדים שמתאימים להיות יועצים של המלך או שרים בעתיד. כשהמטרה היתה ללמד אותם שלש שנים חכמות שונות ואת השפה הכשדית שבה דיברו חכמי בבל, ומי שימצא מספיק מוכשר, יעמוד לפני מלך בבל ויוכל לייעץ לו כשצריך. וזו בעצם הגלות הראשונה של ממלכת יהודה.
בתוך חבורת הילדים הזו שהובאה לבבל היו ארבעה ילדים: דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. שהם הנפשות הפועלות בספר דניאל.
מה מיוחד דווקא בארבעת הילדים האלו? חלק גדול מהפרק מוקדש לסיפור שקרה: כל הילדים היו מקבלים את האוכל המשובח של ארמון המלוכה. אלא שהוא לא היה כשר כמובן. ולכן דניאל החליט שהוא לא יאכל ממנו, ויחד איתו הוא דאג גם לשלשת החברים שלו: חנניה מישאל ועזריה.
דניאל ניהל משא ומתן מתוחכם עם שר הסריסים שאחראי עליו, ועם המלצר שאמור להגיש להם את האוכל, ובסופו הוא השיג הסכמה לניסוי: במשך עשרה ימים ארבעת הילדים האלו יקבלו לאכול רק קטניות ודגנים, ובסוף הזמן יראו איך הם נראים לעומת שאר הילדים. אם הם ייראו שמחים כמו השאר ולא יהיו רזים לעומת השאר, הנוהל הזה יימשך.
בסוף עשרת הימים הם באמת נראו שמחים ובריאים יותר משאר הילדים שאכלו את האוכל שמוגש בבית המלך, ולכן המלצר היה ממשיך לקחת לעצמו את האוכל המשובח, ולתת להם קטניות ודגנים.
וכפי שאומרים האלשיך והמלבי"ם התוצאה היתה שה' נתן לארבעת הילדים האלה יכולת הבנה מיוחדת בכל חכמה. ולדניאל, שיזם וניהל את המשא ומתן, נתן גם יכולת להבין בחזונות וחלומות.
ולכן כשבחנו את הילדים השונים בסוף הזמן נמצאו ארבעת הילדים האלה החכמים מכולם והם אלו שעמדו לפני נבוכדנצר כדי לייעץ לו.
עד כאן הפרק. והשאלות שנשאל עליו הם כך:
קודם כל דניאל הוא לא ספר שמספר סיפור כל כך, זה בעיקר ספר של חזונות וחלומות על הגלות. אם הספר הזה לא היה בכתובים היינו אומרים שהוא ספר של נבואות. ואם כך, למה הוא מתחיל בסיפור? על אף נביא לא מספרים לנו איך הוא הגיע למדרגת הנבואה שלו, פשוט כותבים את הנבואות שלו.
שאלה שניה: למה הסיפור על האוכל חשוב לנו כל כך? הספר מקדיש לו כמעט חצי מהפרק, וזה לא סיפור כל כך מיוחד. שמענו במשך הגלות הארוכה על הרבה אנשים שסירבו לאכול אוכל לא כשר. היה אפשר לכתוב אותו במשפט אחד.
ושאלה אחרונה: דניאל הוא מרכז הספר, הוא מי שרואה או מפענח את החזונות שכתובים בו. חנניה מישאל ועזריה הם המרכז של פרק אחד בלבד, שבו הם לא משתחווים לצלם שעשה נבוכדנצר ולכן הוא זורק אותם לכבשן האש והם יוצאים ממנו בלי פגע. כלומר הם דמויות יחסית שוליות בתנ"ך.
אבל זה ממש לא היחס של חז"ל אליהם במדרשים. למשל אומר המדרש שמרות יצאו ששה צאצאים שהתברכו בשש ברכות כל אחד, והם דוד מצד אחד, המשיח מצד שני, ודניאל, חנניה, מישאל ועזריה באמצע. כלומר משום מה מעמידים אותם בשורה אחת עם דוד והמשיח. ויש עוד מדרשים כאלו.
מה מיוחד כל כך בילדים האלו, ובמיוחד בחנניה מישאל ועזריה, שהם כל כך מרכזיים אצל חז"ל?
לא סתם הילדים האלה נלקחים מיד כשנבוכדנצר כובש את ממלכת יהודה. שני דברים משתנים כשזה קורה: הראשון הוא שנוצרת מלכות עולמית אחת. בסוף התהליך נבוכדנצר ישלוט על כל העולם התרבותי הידוע בימיו, והשלטון הזה ימשך במשך יותר מאלפיים שנה, כשהוא עובר בין ארבע מלכויות. והשינוי השני הוא שעם ישראל יוצא לגלות, ובאופן טבעי הוא אמור להעלם. הגלות היא הסתר פנים מצד הקב"ה, ועם שנמצא מעורבב בתוך עמים אחרים לא אמור לשרוד. או כי הוא יתבולל, או כי הם ישנאו אותו ויהרגו אותו.
ארבעת הילדים האלה אמורים ללמד אותנו ואת העולם כולו מה האמת מאחרי התהליך של הגלות. מול הענין הראשון דניאל ילמד את מלכי העולם שה' באמת הוא מי שמולך על כל העולם ולא הם.
ומול הענין השני יש לנו כמה שלבים בספר: חלק משמעותי מהספר בא להראות לנו שלמרות שהגלות היא הסתר פנים, היא מונהגת בסדר מאוד מדוייק מאת ה'. והספר גם מסביר לנו מה הסדר הזה ושיש קץ ידוע לגלות.
ועוד שני שלבים: כבשן האש של חנניה מישאל ועזריה, וגוב האריות של דניאל. כבשן האש הוא משל לכילוי הטבעי של עם בין העמים כי הוא מתבולל ונהיה חלק מהם. וחנניה מישאל ועזריה לא מקבלים את התרבות ולא משתחווים לצלם, ובכל זאת האש לא אוכלת אותם כמו שעם ישראל לא יתבולל בגלות. גוב האריות הוא משל לרצון של העמים שמסביבנו להרוג אותנו, כמו האריות. ודניאל לא יהרג על ידם והם לא יוכלו לפגוע בו, כמו שעם ישראל לא יכלה על ידי הגויים והם לא יוכלו להשמיד אותו.
כשהקב"ה בוחר את הילדים שילמדו את עם ישראל והעולם את הענינים החשובים האלו, הוא מלמד אותנו עוד ענין: עם ישראל לא יכלה בגלות, הוא לא יתבולל והגויים לא יוכלו להשמיד אותו. כל זה בהשגחה אלוקית. אבל לא כל האנשים של עם ישראל ינצלו. כדי לעבור את הגלות עם ישראל חייב לשמור מעצמו על ההפרדות מהגויים. הוא צריך לא להסכים להתערב איתם, ולא לעבור על מצוות התורה. ולכן הילדים שזוכים ללמד את הענין הזה הם דווקא אלו שמעצמם לא אכלו מאכלות אסורים, ולא התערבו בגויים.
ולכן יש לנו בתהליך הגאולה של עם ישראל את דוד המלך מצד אחד, שהוא מי שייסד את מלכות ישראל. ויש בצד השני את המשיח שהוא מי שיתקן את העולם כולו. ובאמצע יש את דניאל, חנניה, מישאל ועזריה, שהם אלו שמלמדים על ההתמודדות של עם ישראל לכל אורך הגלות עד שיבוא המשיח.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
