את הפרק הזה נחלק לשניים, כי החלק השני של הפרק מחייב התייחסות נפרדת.
בפרק שלנו נבוכדנצר חולם חלום שמטריד אותו מאוד, אבל הוא לא זוכר את החלום, וכמובן הוא גם לא יודע מה הפתרון. המלך קורא לכל החכמים של בבל שמבינים בדברים שמעל הטבע, ודורש מהם לספר לו גם את החלום וגם את הפתרון. אם הם יצליחו, הם יקבלו כבוד ועושר, אם הם יכשלו, הם ימותו והבתים שלהם יהרסו. החכמים האלה מסבירים לנבוכדנצר שאין להם יכולת לעשות דבר כזה, ואין מי שיכול לדעת מה נבוכדנצר חלם אם הוא לא מספר את החלום. רק האלוקים שבשמים יכול, אבל הוא לא נמצא על הארץ ואין איך לשאול אותו. וכאן מוסיף המדרש שזה בגלל שנבוכדנצר החריב את בית המקדש ומאז אין אפשרות לקשר ישיר עם האלוקים.
נבוכדנצר לא מקבל את ההסבר, ושולח את כל החכמים של בבל להריגה, לא רק את המכשפים השונים אלא גם את כל החכמים בכל סוג אחר של חכמה, למרות שהם בכלל לא הובאו אליו מראש.
דניאל, חנניה, מישאל ועזריה נשלחים להריגה יחד עם שאר החכמים של בבל. ואז שואל דניאל את אריוך, רב הטבחים, שמופקד על ההריגה, על מה הורגים אותם? אריוך מסביר לו, ודניאל נכנס למלך ומבקש שיתן לו זמן לדעת את הפתרון. דניאל, חנניה מישאל ועזריה מתפללים ומבקשים מה' שיתן להם את הפתרון, כדי שהם לא ימותו עם שאר החכמים של בבל, וה' מגלה את החלום ואת הפתרון לדניאל בחלום.
דניאל מודה לה' בתפילה מיוחדת, לא רק על הגילוי של החלום, אלא קודם כל על התוכן של החלום שמגלה שה' הוא ששולט גם בגלות, וכל המלכויות השונות שיהיו הוא מעלה והוא מוריד אותם, וגם מגלה את התהליך הזה לבני האדם בארץ.
לאחר מכן אומר דניאל לאריוך להפסיק את ההריגה של חכמי בבל כי יש לו פתרון. ואריוך מביא אותו לפני נבוכדנצר.
דניאל מבהיר לנבוכדנצר שהחכמים באמת לא אשמים, ואין להם איך לדעת את מה שהוא יאמר לו עכשיו, אלא שה' הוא שמגלה את הסודות האלה כי ה' רצה להודיע למלך מה יהיה באחרית הימים.
עד כאן החלק הראשון של הפרק.
שאלה ראשונה שצריך לשאול עליו: למה נבוכדנצר רוצה להרוג את כל החכמים של בבל, אם הם לא יכולים לעשות משהו שהוא בסך הכל יודע שאי אפשר לעשות? הרי הוא מבטיח שאם הם כן יצליחו להגיד לו גם את החלום וגם את הפתרון, הוא יתן להם מתנות וכבוד גדול, כלומר הוא מבין שזו לא בקשה רגילה. אז למה אם הם לא יצליחו הוא יהרוג את כולם? ובכלל, איך הוא יסתדר בלי חכמים?
שאלה שניה: למה צריך בכלל את כל ההקדמה הארוכה הזו לפני החלום עצמו? למה צריך שנדע מה אמר נבוכדנצר למכשפים השונים ומה הם ענו לו? למה צריך לשמוע איך נודע לדניאל ואיך הוא עצר את ההריגה של חכמי בבל? הרי מה שמענין אותנו באמת בפרק זה החלק השני, שמדבר על ארבע מלכויות. למה התנ"ך מוסיף לנו לפני זה סיפור כל כך ארוך?
נבוכדנצר לא זכר את החלום, אבל הוא ידע שהחלום מדבר על שאלה שהטרידה אותו כשהוא הלך לישון: הרעיון שיש מלכות אחת על כל העולם היה חדש מאוד, ונבוכדנצר ניסה להבין לאן זה הולך. האם הוא בעצם סוג של אל והוא ישאר חי לנצח? האם בבל תשלוט תמיד על כל העולם? האם העולם יחזור למה שהוא היה קודם ויהיו שוב הרבה מלכויות שונות? בשביל נבוכדנצר בתור מלך העולם אלו שאלות קיומיות. כשנבוכדנצר הבין שבחלום היתה לו תשובה, אבל הוא לא זוכר את החלום, הוא רצה לקבל תשובה למרות שזה בלתי אפשרי. הוא שיער שהחכמים של בבל לא ירצו להסתכן בלנסות לתת תשובה גם אם יש להם איזה יכולת בנושא. כי זו בקשה לא מקובלת. והסיכוי שלהם לטעות גדול מאוד. וממילא גם הסיכון שנבוכדנצר יהרוג אותם גדול מאוד כי החלום שהם יגידו לא יהיה החלום הנכון. ולכן נבוכדנצר מבהיר להם שהם בכל מקרה ימותו, כדי שהם יגידו כל מה שיש להם לומר, ואם מישהו כן מסוגל לתת פתרון הוא יסתכן ויתן אותו.
נבוכדנצר לא רוצה חכמה, הוא רוצה לשלוט. בשביל זה הוא צריך חכמים שייעצו לו מה לעשות. ולכן מבחינתו אם בנושא המהותי, שהוא השלטון שלו, הוא לא מצליח לקבל תשובה מהחכמים מה נכון לעשות, אז אין לו צורך בחכמים בכלל. אז כנראה שהמלכות הכלל עולמית היא נושא חדש והיא צריכה חכמים מסוג חדש. ולכן מבחינתו אפשר להרוג את כל החכמים.
ממילא, אם דניאל לא היה פותר את החלום, לא היתה נשארת חכמה בבבל, ולא היתה עוברת אחר כך לממלכות הבאות, וחלק גדול מהחכמה האנושית שנצברה עד אז היה הולך לאיבוד.
כאשר דניאל פותר את החלום הוא מבהיר לנבוכדנצר שהמלכות בסופו של דבר הולכת לחזור לעם ישראל, בזמן המשיח. וזו עצמה הסיבה לקיים את החכמה האנושית.
כל ארבע המלכויות לא מעוניינות בחכמה אלא בכוח ובשלטון. אבל מלכות המלך המשיח תהיה מלכות של חכמה. חכמת התורה תגיע אז לכל האומות, ובזכותה עם ישראל ישלטו בעולם, כי הגויים ירצו לדעת את החכמה הזו שיש אצלנו.
על ידי מה שדניאל גורם לכל שאר החכמים של בבל להשאר בחיים, הוא מלמד אותנו שכל החכמות קיימות בעולם, רק בגלל שבסופו של דבר עם ישראל ישלוט. ובזכות היהודים, כמו דניאל, יש בכלל חכמים גם בשאר החכמות. וכל החכמות הם בעצם חלק מחכמת התורה ולא ענין נפרד.
וכמו שמלמדת אותנו מנורת המקדש שרומזת לחכמה: כי האור הוא החכמה, שיש שבעה קנים כנגד כל שבעת ימי בראשית. קנה אחד כנגד השבת שהוא חכמת הקודש, וששה קנים שהם ששת צדדי חכמות החול של ימי הבריאה. והחידוש הוא שהקנה של הקודש הוא המרכז והוא מגיע עד הרצפה, וכל צדדי חכמת החול יוצאים ממנו, והם באמת חלק מהתורה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
