אלו עקרונות מתחדשים בספר דניאל ביחס לשאר התנ"ך?

כאשר אנו ניגשים ללמוד את ספר דניאל, חשוב להתבונן במבט-על ולבחון: מה מחדש ספר דניאל, מבחינת המגמות הגדולות ביותר של התנ"ך? אלו מבטים על יד ה' ועל דרכי השגחתו עולות בספר זה?

בסקירה זו נמנה את החידושים באופן תמציתי, ולא נתמקד בפירוט והרחבת משמעותם:

• חזון ארבע מלכויות. ספר דניאל הוא המקום בתנ"ך בו מוצג מבנה ההיסטוריה כפי שמתכנן אותו הקב"ה החל מגלות ישראל ואילך. בספר דניאל מופיע פעמיים(פרקים ב, ז) מבנה ובו ארבע מלכויות ישלטו בעולם, ולאחר מכן עם ישראל ישלוט במקומם.

• שליטים עולמיים שמפארים את הקב"ה. עד ספר דניאל הופיעו בתנ"ך מקרים שונים של קידוש ה', בהם אנשים מן האומות נחשפו לגדולתו של הקב"ה. אך בספר דניאל מופיעה מדרגה חדשה, כאשר ישנו שליט המושל בעולם כולו, והוא לא רק פוגש את גדולת ה', אלא גם מפרסם אותה בכל האומות:

כך מכריז נבוכדנצר (ג, כח-כט): "עָנֵה נבוכדנצר וְאָמַר: בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ גשמיהון גֶשְׁמְהוֹן דִּי לָא יִפְלְחוּן וְלָא יִסְגְּדוּן לְכָל אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן: וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי יֵאמַר שלה שָׁלֻו עַל אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָהּ אָחֳרָן דִּי יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה".

וכן בפרק ד (לד): "כְּעַן אֲנָה נבוכדנצר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה".

• ניסים גלויים לאנשים פרטיים בגלות: הצלה מן האש ומגוב האריות. בספר דניאל מופיעים שני ניסים גלויים ובהם חנניה מישאל ועזריה נזרקים לאש אך אינם נשרפים בה. בהמשך דניאל נזרק אל חבורת אריות רעבה שבדרך הטבע תטרוף אותו מיד [ואכן היא טורפת לבסוף את אויבי דניאל], אך בדניאל היא אינה נוגעת לרעה. מצינו בתנ"ך ניסים גלויים רבים, אך הם נעשו תמיד לאנשים מעם ישראל בארץ ישראל. אך בספר דניאל מופיעים ניסים גלויים גם בגלות.

• תפילה בגלות לכיוון ירושלים. בפרק ו מחדש דניאל את דרך התפילה בגלות, כאשר המתפלל פונה לכיוון ירושלים.

• חזון על מלכות יון. התנ"ך מספר את ההיסטוריה עד מלכות פרס שבימיה נבנה הבית השני. בספר דניאל נחשף השלב הבא בהיסטוריה, שיתרחש רק לאחר חתימת התנ"ך: מלכות יון תכבוש את פרס ותמשול במקומה בכיפה.

• פרקי ארמית בתנ"ך. עד לספר דניאל הופיעו בתנ"ך מילים בארמית, ובמקרה חריג – פסוק בארמית. אולם בספר דניאל מופיעים בתנ"ך פרקים שלמים בארמית.

• קץ מסדר גודל של אלפי שנים. לאורך התנ"ך יש מערכת של קיצים – נבואות המגלות באופן מספרי-ריאלי מה הקב"ה מתכנן לעשות. אולם עד ספר דניאל סדר הגודל של השנים הנמנות לקץ הוא של עשרות עד מאות שנים (כגון ארבע מאות שנה בברית בין הבתרים, ושבעים שנה בנבואת ירמיהו). בספר דניאל מתחדש מבט ארוך טווח הרבה יותר של אלפי שנים: "עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ" (ח, יד); "יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים" (יב, יא).

• מבט חדש על עולם המלאכים ושרי השמים. החל מימי אברהם אבינו מופיעים בתנ"ך מלאכים. אך באופן עקבי הם ללא שמות, ואדרבא – כשהם נשאלים מה שמותיהם, הם עונים שזהו סוד ופלא. אולם בספר דניאל מתברר כי למלאכים בשמים יש שמות, כגון: מיכאל וגבריאל. חז"ל עמדו על חידוש זה בירושלמי (ראש השנה פרק א הלכה ב): "רשב"ל אמר: אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה (ישעיהו ו): 'ויעף אלי אחד מן השרפים'... שרפים עומדים ממעל לו'. מכאן והילך (דניאל ט): 'והאיש גבריאל... כי אם מיכאל שרכם'"

בנוסף מתחדש שלכל אומה יש בשמים שר שפועל לטובתה בבית דין של מעלה (י, יג): "וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס... וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא. אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם".

אם כן, בספר דניאל מתחדשים מספר עקרונות אשר משליכים על הבנת כלל ספרי התנ"ך, וכדאי לזכור אותם במהלך הלימוד בספר דניאל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.