הקדמה

נאמר בפרקנו: "בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבֹד רשעים רנה" (משלי יא, י).

בדברי חז"ל נאמרו על פסוק זה דברים נפלאים:

א. הסבר התנא דבי אליהו

התנא דבי אליהו רבא (סוף פרק י"ח) הקשה על סתירה בין הפסוק שלנו לבין פסוק אחר בספר משלי, תירץ את הסתירה והוכיח את דבריו.

כך אמרו חז"ל בתנא דבי אליהו: "הרי הוא אומר: 'בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך' וגו' (משלי כד, יז), ולהלן הוא אומר: 'ובאבד רשעים רנה' (משלי יא, י)! כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?

אלא תלמיד חכם שנצחך היום בהלכה, ולמחר בא דבר לידו - אל תשמח בו, שנאמר: 'פן יראה ד''. אבל אם אחד מישראל שהוא רוצה לשמוח במפלתן של רשעים - באותן המבקשים לעשות רעה לישראל חברו, שהם רשעים גמורים - מותר לשמוח ברעתן!

ושמא תאמר: מנין לך לומר כך?

תדע לך שכך הוא, צא ולמד מנבל הכרמלי, שבאו אצלו אותן עשרה התלמידים של דוד, וראו אצלו כל אותה הסעודה ולא רצו ליהנות ממנה, שהיו אומרים להם שלא ביקש זה אלא להורגן. ברוך המקום, ברוך הוא, שאין לפניו לא עוולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים. כשם שביקש נבל הכרמלי מיתתן של תלמידי חכמים, לפיכך נפל וימת. וכי מה כתיב בענין של אחריו? 'וישמע דוד כי מת נבל, ויאמר: ברוך ד' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל' (שמואל א כה, לט)".

ב. הסבר הפסיקתא זוטרתא

בהמשך לדברי התנא דבי אליהו ששיש לשמוח במפלתם של רשעים נאמרו בפסיקתא זוטרתא, לקח טוב, בתחילת פרשת כי תצא מקורות רבים שעליהם דרשו חז"ל את פסוקנו: "'בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבוד רשעים רנה' (משלי יא, י). אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר זצ"ל: שמחה גדולה בעולם בזמן שהצדיקים בטוב, והן יושבין ועוסקין בתורה, שהיא מלאכת שמים, שכן אמרו דבורה וברק: 'לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם ברכו ד'' (שופטים ה). 'ובאבוד רשעים רנה' - אלו אויבי ישראל שנקראו רשעים, כענין שנאמר בפרעה: 'ד' הצדיק, ואני ועמי הרשעים' (שמות ט). וכאשר אבדו מן העולם, כענין שנאמר: 'אשר הציף את מי ים סוף על פניהם' (דברים יא) - רנה היתה בעולם, ואמר משה ובני ישראל שירה.

דבר אחר: 'ובאבוד רשעים רנה' - זה קרח ועדתו, שנאמר: 'ותכס עליהם הארץ ויאבדו' (במדבר טז).

דבר אחר: זה סיסרא, כדכתיב: 'כן יאבדו כל אויביך ד'' (שופטים ה).

דבר אחר: זה אחאב בן עמרי - רנה היתה, שנאמר: 'ותעבור הרנה במחנה' (מלכים א כב).

דבר אחר: 'בטוב צדיקים תעלוץ קריה', דכתיב: 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב' (אסתר ח). וכתיב: 'והעיר שושן צהלה ושמחה'.

'ובאבוד רשעים רנה' - זה המן ואשתו ובניו, דכתיב: 'ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה' (שם ז).

דבר אחר: 'בטוב צדיקים' - אלו ישראל, שנאמר: 'ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ' (ישעיה ס). בזמן שעושין רצונו של הקדוש ברוך הוא הם מבושרין שאויבים נופלין בידיהם, כענין שנאמר: 'כי תעשה הישר בעיני ד''. מה כתיב בתריה? 'כי תצא למלחמה'.

'תעלז קריה' - שהם נותנים הודייה למלך מלכי המלכים ברוך הוא, כענין שנאמר ביהושפט: 'ובצאתו לפני החלוץ אמר הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו' (דה"ב כ).

יהי רצון שנזכה לראות ברוממות קרנם של ישראל ובשבירת קרנם של אויבי שראל והמבקשים לראות רעתם.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.