העין הטובה של בעז
מה חשבו אנשי בית לחם, כאשר רות הגיעה אליהם עם נעמי?
מן הסתם הם חשבו: מי צריך את ה"שיקצה" הזאת, את המואביה הזאת!
לא מספיק שהיא הרגה את מחלון בעלה, היא באה לכאן לגרום לעוד מישהו שימות בגללה?!
לעומת זאת בעז אומר לה:
"הֻגֵד הֻגַד לי את כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך, ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשֹם. ישלם ד' פעלך, ותהי משכֻרתך שלמה מעם ד' אלקי ישראל, אשר באת לחסות תחת כנפיו" (ב, יא-יב). רק טוב הוא מצא בה: החסד שהיא עשתה עם נעמי חמותה, מסירות הנפש שלה בעזיבתה את משפחתה ואת ארצה, והתדבקותה בד'!
אחר כך, כאשר רות הלכה בלילה לגורן, ושכבה למרגלותיו של בעז, מה היינו אומרים עליה?
אמרנו לכם כמה לא טוב לקבל אשה מואביה לעם ישראל! תראו באיזה חוסר צניעות היא מתנהגת: לשכב בלילה ליד אדם זר?!
אבל בעז, במקום "להשחיל לה קללה", כלשון חז"ל בילקוט שמעוני (תר"ו), או לפחות לגעור בה בחריפות על חוסר הצניעות שהיה בהתנהגותה, בשכיבתה לידו, אומר לה:
"ברוכה את לד' בתי. היטבת חסדך האחרון מן הראשון" (ג, י) - כמה חסד את עושה במעשה הזה! את מוכנה לותר על נישואייך לאדם צעיר, ומוכנה להתחתן אתי, שאני זקן בן שמונים, כדי לקיים את ענין היבום של הקמת השם למחלון בעלך (מלבי"ם)!
ומוסיף בעז ואומר: "לא רק אני יודע שאת אשה טובה", "כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את" (ג, יא)! כלומר: כל אנשי בית לחם יודעים כמה את אשה טובה!
איזו גדלות נפש של בעז! לראות רק את הטוב שבמעשיה, ולהתעלם מכל הצדדים האחרים!
יהי רצון שנזכה תמיד להסתכל על כולם במבט טוב, ולברך אותם, ואף פעם לא להיפך.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.