הקדמה
נאמר בפרקנו בפסוק י"ז:
"ותקראנה לו השכנות שם לאמר: יֻלַד בן לנעמי. ותקראנה שמו עובד, הוא אבי ישי אבי דוד".
יש לשאול שלש שאלות על פסוק זה:
- מדוע השכנות הן שקראו לו שם?
- מדוע אמרו השכנות: "יֻלַד בן לנעמי" והרי נעמי לא ילדה אותו? רות ילדה אותו!
- מה משמעות השם "עובד"?
א. וכי נעמי ילדה את עובד? והלא רות ילדה אותו!
1. הסבר הגמרא
על השאלה השניה מדוע אמרו השכנות: "יֻלַד בן לנעמי" והרי נעמי לא ילדה אותו? רות ילדה אותו, אמרו חז"ל במסכת סנהדרין (יט ע"ב): "כל המגדל יתום בתוך ביתו - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו... 'ותקראנה לו השכנות שם לאמר: יולד בן לנעמי'. וכי נעמי ילדה? והלא רות ילדה, אלא: רות ילדה ונעמי גידלה, לפיכך נקרא על שמה".
הסביר ה"תורה תמימה" (בהערה כא): "עיקר טעם דרשה זו שתלוי הדבר בגידול, נראה דמדייק מה שלא נכתב לשון זה על הסדר, אחר פסוק י"ג: 'ותלד בן', אלא מקודם כתיב: 'ותקח נעמי את הילד ותשיתהו בחיקה, ותהי לו לאומנת' (טז), ומיד אחר זה כתיב: 'ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי', מבואר דסבת קריאת שם זה הוא מפני שלקחתהו ותהי לו לאומנת, הרי מבואר דעל סבה זו נקרא על שמה".
עוד העיר המהרש"א שם: "ללמדך שכל המגדל יתום בתוך וכו' - לאו דוקא יתום, דכל הנהו דמייתי לאו יתומים היו! אי נמי יתומים היו, דעובד הנולד לרות היה יתום מאב, כדאיתא במדרש, שמת בועז מיד, ועל כן: 'ותקח נעמי את הילד וגו' ותהי לו לאומנת ותקראנה לו השכנות', שראו דבר זה שנעמי מגדלתו, ואמרו: 'יולד בן לנעמי, ותקראנה שמו עובד' וגו'".
2. הסבר הפסיקתא זוטרתא
בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) כתב הסבר נוסף:
"דבר אחר יולד בן לנעמי - היא אמרה לרות: 'הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך' (רות ג, א)".
כלומר: מתוך שנעמי היא שיזמה את הנישואין הללו, וממילא את הלידה הזאת, הבן נקרא על שמה, כאילו הוא שלה.
ב. מה משמעות השם "עובד"?
את משמעות השם "עובד" הסביר הראב"ע: "יתכן שנקרא 'עובד' שהולידו זקן, ולא לקח האשה כי אם בעבור כבוד ד', וגם האם עזבה דתה וארץ מולדתה, וחסתה בצל כנף ד'. על כן יהיה הבן עובד ד', כי רובי הבנים דומים לאב ולאם, כי הם השרשים".
כעין זה כתב גם בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב): "ותקראנה שמו עובד - על שם אביו ועל שם אמו. אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים, ונקרא 'עובד אלקים', וכן הוא אומר: 'ויעבד ישראל באשה' (הושע יג, ב).
על שם אמו, דכתיב: 'ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו' (מלאכי ג, טו). בין רות לערפה, ערפה היתה לחרפה, ורות דבקה בייחוד. לכך קראו שמו 'עובד'. צדיק נשא צדקת, והבן צדיק גמור. שלישי לו בחר בו הקדוש ברוך הוא, שנאמר: 'ויבחר בדוד עבדו'".
ג. מדוע השכנות הן שקראו לו שם?
על השאלה מדוע השכנות הן שקראו לו שם, יש להוסיף שבחתונה של בעז ורות השתתפו הזקנים וכל העם אשר בשער, והם שברכו את בעז, ומדוע הם לא היו בקריאת השם של הבן שנולד?
כך נאמר בפסוקים הקודמים: "ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים: עדים. יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל, ועשה חיל באפרתה, וּקְרא שם בבית לחם. ויהי ביתך כבית פרץ, אשר ילדה תמר ליהודה, מן הזרע אשר יתן ד' לך מן הנערה הזאת" (יא-יב). וכיצד יתכן שאחרי שברכתם התקיימה, ונולד לבעז בן מרות, הם לא השתתפו בברית המילה, והשכנות הן שקראו לבן בשם?
כתב על כך ב"ספר התודעה" (שבועות פרק יב) על פי המדרש, שבעז מת באותו הלילה שנשא את רות, וכל האנשים חשבו שבעז מת מפני שהוא טעה בדין, ואסור היה לו לשאת את רות המואביה. מתוך כך התרחקו האנשים מרות ומהבן שנולד לה, שחשבו שהוא פגום, ואסור לבוא בקהל. ורק השכנות, שאהבו את נעמי, וריחמו עליה, ניחמו אותה ועודדו אותה, והן שקראו לו שם.
אבל האמת היתה שבעז מת באותו הלילה לא מפני שנשא מואביה שלא כדין, אלא להיפך: הוא היה ראוי למות עוד קודם, אלא שד' השאיר אותו בחיים עד אותו לילה, כדי שהוא יוליד את עובד, אבי ישי, אבי דוד!
נמצאנו למדים עד כמה שונה המבט האנושי מהמבט האלקי:
האנשים חשבו שבעז מת מפני שעבר עבירה. אבל המבט האלקי היה שבעז היה ראוי למות עוד קודם, אלא שד' השאיר אותו בחיים עד אותו לילה, כדי שהוא יוליד את עובד, אבי ישי, אבי דוד!
יהי רצון שנזכה תמיד לכוון את מבטנו אל המבט האלקי ולראות בביאת משיח בן דוד בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
