בהתבוננות מעמיקה במגילת אסתר ניתן לעמוד על חכמתה של אסתר, שסייעה לנס ההצלה הגדול. בהשגחת הקב"ה ובתבונתה הרבה הצליחה אסתר לכלכל את צעדיה, במציאות מורכבת מאד. במאמרינו נעמוד על 6 נקודות המוכיחות את עוצמתה של אסתר המלכה.
- פירגון. משנודעה לאסתר מזימת בגתן ותרש, שרוצים להרוג את המלך, גילתה זאת למלך, ומדגישה המגילה: "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (ב, כב). על אף שמרדכי לא ביקש זאת מאסתר, היא אמרה את הדברים למלך בשם מרדכי. מדוע אמרה בשמו? כתוב בפסיקתא זוטרתא: "כדי שימצא מרדכי חן בעיניו", הפירגון שלה היה מושלם.
- קבלת דעה (אמנם שונה אך) הגיונית. אסתר קיבלה מרות, ויישמה את הוראת מרדכי, "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (ב, י). אבן עזרא ביאר שלא גילתה, כדי שתוכל לשמור את התורה בסתר, שלא תאכל נבילות ותשמור שבתות, מבלי שירגישו המשרתים. אם המלך היה יודע שהיא יהודיה, יתכן שהיה מכריח אותה לחלל שבת או שהיה הורג אותה.
- קריאת מנהיגה לאחדות. כנגד דברי המן שאמר על עם ישראל: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (ג, ח), שאינם מאוחדים, רצתה אסתר לתקן את ה"לשון הרע" של המן ואמרה למרדכי "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", והדגישה שילך בעצמו לכנוס את כל היהודים, ולא שישלח שליח. היא ביקשה ממנו שיאחד את עם ישראל, שיינצלו בזכות אחדותם.
- מסירות נפש להצלת עם ישראל. אסתר ידעה שכניסתה למלך, לאחר שלא קרא לה 30 יום מלווה בסיכון אישי. אולם משהבינה שיכולה במהלך זה להציל את עם ישראל, החליטה להיכנס למלך, תוך מסירות נפשה על עם ישראל. היא העריכה שלכל היותר המלך יהרוג רק אותה, אך לעמה – עם ישראל תהיה תשועה, ועל כן אמרה 'וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי' – התוצאה הגרועה ביותר תהיה שיהרגו אותה, אך התנחמה שרק היא תמות, ולמרות התוצאה הקשה, תשועה והצלה תעמוד ליהודים.
- אמונה בהקב"ה. אסתר ביטאה ברבים את אמונתה בהקב"ה, שאינה עושה השתדלות ואפילו מינימלית, בכניסתה אל המלך, להיראות בצורה טובה, ולא זו בלבד שלא קישטה עצמה כדרך הנשים שמתייפות, אלא הגיעה אל המלך כשהיא חלושה לאחר שלושה ימי תענית שמכחישים את הגוף. אסתר לימדה את עם ישראל פרק באמונה, היא הכריזה שללא מציאת חן בעיני הקב"ה, שהוא היחיד שמנהל את העולם, לא יתרחש הנס, ועל כן החליטה שתכנס למלך על אף שתהיה לאחר שלושה ימי צום, למרות שכתוצאה מכך לא תיראה במיטבה.
- חכמה ופקחות. אסתר רצתה שאחשורוש יגיע לפורום מצוצמם, שבו תשטח את דבריה. כדי לגרום לו להגיע, היא הקפידה על ניסוח מדויק של ההזמנה ואמרה: "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ" (ה, ד). אסתר העריכה שאם ימלא את מבוקשה, יהיה זה רק כשליבו יהיה טוב ביין, וביודעה שהוא אוהב משתאות הזמינה אותו למשתה היין. ועשתה זאת בפורום מאד מצוצמם, ללא נוכחות יועצים ושרים, שעלולים להשפיע על דחיית בקשתה.
חכמתה ניכרת בהמשך, לאחר שהמן נתלה על העץ, כתוב "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים". לאחר שהושיט לה המלך את שרביט הזהב, עמדה אסתר לפני המלך ובניסיון לבטל את האגרות אמרה: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב... יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ". מדוע ביקשה "לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים", ולא דרשה לבטל? אסתר ידעה שנכתבו שני מיני כתבים, ויש צורך לבטלם: א. 'פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה', אגרות שלא ידעו מה כתוב בהן. ב. הספרים שנשלחו בידי הרצים לכל מדינות המלך, 'לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים'. אסתר הבינה שאם המלך חוזר בו ממה שכתוב באגרות שנשלחו, יהיה לו ביזיון מכך, ועל כן הציעה וביקשה שלא יכתוב שהוא חוזר מדבריו, אלא שיכתוב לשרים שישיבו לו את הספרים ששלח אליהם, (שהם עדיין לא יודעים מה תוכנם) וכישיגיע מועד הביצוע, וירצו לפתוח את הספרים כדי לראות מה לעשות יגלו שהספרים נעלמו, וכך תבוא ההצלה מאליה, ולא ייגרם למלך נזק, שהרי אינו מבטל את הגזירה, אלא היא תתבטל מאליה.
מידות והנהגות מיוחדות אלו עמדו לה לאסתר, בכל מהלכיה להצלת עם ישראל, שיצא מאפילה לאורה, ממצב של גזירה השמדה המונית, שאיימה על כלל ישראל לגאולה וישועה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
