הקדמה
נאמר בפרקנו:
טז. "ויקח יהושע את כל הארץ הזאת, ההר ואת כל הנגב, ואת כל ארץ הגשן, ואת השפלה, ואת הערבה, ואת הר ישראל ושפלתֹה.
יז. מן ההר החלק העולה שעיר, ועד בעל גד בבקעת הלבנון, תחת הר חרמון, ואת כל מלכיהם לכד, ויכם וימיתם.
יח. ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה.
יט. לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל, בלתי החוי ישבי גבעון, את הכל לקחו במלחמה.
כ. כי מאת ד' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל, למען החרימם, לבלתי היות להם תחנה, כי למען השמידם, כאשר צוה ד' את משה".
מאמר קצר זה יעסוק בפסוק י"ח על פי הפשט ועל פי הדרש.
א. שאלת הרד"ק ותשובתו
שאל הרד"ק: "ימים רבים - ולמעלה אמר: 'לכד יהושע פעם אחת'"!
כלומר: בסוף פרק י' (מב) נאמר: "ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת, כי ד' אלקי ישראל נלחם לישראל"!
ענה הרד"ק: "רצונו לומר כי כל המלכים ההם שזכר, לכד בפעם אחת בלי הפסק, קודם ששבו אל המחנה הגלגלה, ואחר כך עשה מלחמה ימים רבים עם שאר מלכי הארץ, עד שלקח הכל".
כלומר: במלחמה במלכי הדרום לקח יהושע את כל דרום הארץ בפעם אחת, תוך מספר ימים קטן, אבל המלחמה במלכי הצפון נמשכה ימים רבים. וזה מה שבא הפסוק להדגיש: המלחמה נמשכה זמן רב! ולפי מה שעולה מפרק י"ד היא נמשכה כשבע שנים! (ועיין שם במאמרי).
במדרש תנחומא בפרשת מצורע (ו) הוסיפו חז"ל ואמרו שכל מקום שכתוב בתנ"ך "ימים רבים" פירושו: "ימים של צער". והביאו מספר דוגמאות, וביניהן את פסוקנו: "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה". כלומר: המלחמה בצפון היתה ארוכה, והיה בה צער רב לבני ישראל, לא כמו במלחמה במלכי הדרום.
ב. הסבר רש"י ורד"ק על פי הדרש
רש"י כתב על פסוקנו: "ימים רבים עשה יהושע - בגנותו ספר הכתוב, שהיה מתכוון לדחות את כבוש הארץ, כדי להאריך ימיו, לפי שנאמר: 'ואתה תנחילנה אותם' (לעיל א, י). במדרש תנחומא (מטות ד)".
וכן כתב הרד"ק בהרחבה: "ויש בו דרש שנענש יהושע על שנתעצל במלחמת המלכים, כמו שנאמר: 'ימים רבים', שהרי אמר לו הקב"ה: 'כאשר הייתי עם משה אהיה עמך' (יהושע א, ה), ולמה חסרו משנותיו עשר שנים? אלא אמר יהושע: אם אני מנחיל הארץ במהרה לישראל ועושה להם המלחמות - מיד אמות. אמר הקב"ה: לא כך עשה משה רבך, כשאמרתי לו: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים, אחר תאסף אל עמך' (במדבר לא, ב), מיד: 'וידבר משה אל העם החלצו' (שם, ג), ואתה עלה בלבך כך, הנני מחסר משנותיך. אמר שלמה ע"ה: 'רבות מחשבות בלב איש, ועצת ד' היא תקום' (משלי יט, כא)".
מקור דברי רש"י ורד"ק הוא במדרש תנחומא (מטות ד), כמו שציין רש"י, וכך נאמר שם: "אמרו רבותינו: כתיב ביהושע: 'כאשר הייתי עם משה אהיה עמך' (יהושע א, ה), והיה צריך יהושע לחיות ק"ך שנה כמשה רבנו. ולמה נתקצרו שנותיו עשר שנים?
בשעה שאמר הקב"ה למשה: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים, אחר תאסף אל עמך' (במדבר לא, ב) אף על פי שנתבשר בשורות מות לא איחר הדבר, אלא נזדרז: 'וישלח אותם משה' (שם, ו). אבל יהושע, כיון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר: 'אם אני הורגם מיד, מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו'.
מה עשה? התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר: 'ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה' (יהושע יא, יח). אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכך עשית? הריני מקצר שנותיך עשר שנים. אמר שלמה: 'רבות מחשבות בלב איש, ועצת ד' היא תקום' (משלי יט, כא)".
ג. כיצד יתכן שיהושע לא עשה כראוי?
יש לשאול: כיצד יתכן שיהושע עיכב את המלחמה ולא עשה כמשה רבנו, רבו המובהק, שאליו היה צמוד כל ימיו (שמות לג, יא) ובכל נימי נפשו (במדבר יא, כח-כט)?!
1. הסבר המהרז"ו
המדרש שהובא בתנחומא הובא גם במדרש רבה בפרשת מטות (כב, ו), וכתב המהרז"ו שם: "ודעת יהושע היתה שיותר היתה טובה אריכות ימי משה כל מה שאפשר, וּלְאַחֵר נקמת מדין. וכן היה סבור על עצמו, שיותר טוב שיאריך ימים, שכל זמן שהיה יהושע חי לא חטאו ישראל, כמו שמפורש בסוף יהושע (כד, לא): 'ויעבוד ישראל את ד' כל ימי יהושע'".
בדברי המהרז"ו שני חלקים:
- "ודעת יהושע היתה שיותר היתה טובה אריכות ימי משה כל מה שאפשר, ולאחר נקמת מדין".
- "וכן היה סבור על עצמו, שיותר טוב שיאריך ימים, שכל זמן שהיה יהושע חי לא חטאו ישראל, כמו שמפורש בסוף יהושע (כד, לא): 'ויעבוד ישראל את ד' כל ימי יהושע'".
החלק הראשון בדבריו קשה, שלפיו עולה שיהושע חשב שמשה רבנו לא עשה טוב, וזה קשה.
אבל החלק השני של דבריו יפה מאד, ויש להרחיב את דבריו.
ביומו האחרון אמר משה לבני ישראל: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תַשְׁחִִתוּן וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם, וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו את הרע בעיני ד' להכעיסו במעשה ידיכם" (דברים לא, כח-כט).
שאל על כך רש"י שם (כט): "אחרי מותי כי השחת תשחיתון - והרי כל ימות יהושע לא השחיתו, שנאמר: 'ויעבד ישראל את ד' כל ימי יהושע' (יהושע כד, לא)"!
ענה רש"י: "מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו. כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי".
נמצאנו למדים שיהושע ידע שאחרי מותו בני ישראל יכשלו בעבודה זרה!
לכן חשב יהושע שראוי לו לאחר את זמן הסתלקותו מהעולם, כדי שבני ישראל יהיו דבקים בד' כמה שיותר שנים, ומתוך כך גם כאשר הם ישחיתו - נפילתם תהיה קלה וקצרה. מה שאין כן אם הם לא יתרגלו להיות בעבודת ד' זמן רב - הם עלולים ליפול נפילה קשה וארוכה. לכן חשב יהושע שראוי לו לאחר את זמן הסתלקותו מהעולם.
2. תוספת הסבר של "מוסר הנביאים"
יש לשאול על כך: לכאורה מדברי חז"ל במדרש לא נראה כך, שהרי נאמר שם: "אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכך עשית? הריני מקצר שנותיך עשר שנים! אמר שלמה: 'רבות מחשבות בלב איש, ועצת ד' היא תקום' (משלי יט, כא)"! ואם יהושע התכוון לשם שמים מדוע הוא נענש?
נראה לומר שחז"ל באו לומר שבסתר לבו של יהושע היו גם נימים דקים של מחשבה אישית להאריך את ימיו, ועל כך אמר המדרש שד' אמר לו ביקורת.
כך כתב בספר "מוסר הנביאים": "והנה מה שהתחיל יהושע לעכב את המלחמות, לא היה רק שדרש טובת עצמו, דאם כן הרי הוא כמועל בשליחותו! אלא הוא חשב שיותר טוב יהיה לישראל אם הוא יאריך ימים, מפני שכל זמן שהוא יחיה - לא יסורו בני ישראל מדרך התורה והמצוות. וכן היה באמת, כדכתיב: 'ויעבד ישראל את ד' כל ימי יהושע' (יהושע כד, לא)!
ועוד טעם היה בדבר, משום דסמך על מה שנאמר: 'לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. מעט מעט אגרשנו מפניך, עד אשר תפרה ונחלת את הארץ' (שמות כג, כט-ל).
ועל זה אמרו חז"ל כאן דאֵלו החשבונות שחשב היו משום שבמעמקי לבבו רצה לעכב את כיבוש הארץ כדי שיאריך ימים, והיה נדמה לו שהוא עושה כן מחמת חשבונות אחרים, כי זה דרכו של יצר הרע, שמפתה את האדם לעשות דבר שאינו הגון, ומלביש את הדבר בלבוש של מצוה".
3. תוספת הסבר של הרב שפירא
עדיין יש לשאול שלשון חז"ל נשמעת כביקורת קשה מאד על יהושע: "אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכך עשית? הריני מקצר שנותיך עשר שנים! אמר שלמה: 'רבות מחשבות בלב איש, ועצת ד' היא תקום' (משלי יט, כא)"!
יש לומר שכך דרכם של חז"ל במדרשים. גם על הברית של אברהם עם אבימלך (בראשית כא, כב-לב) אמרו חז"ל כאילו הקב"ה אמר לאברהם אבינו לשון קשה.
כך אמרו במדרש בראשית רבה בפרשת וירא (נד, ד): "אמר לו הקדוש ברוך הוא:
אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני - חייך, שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות.
אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני - חייך, כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואלו הן: חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול ושלושת בניו.
אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני - כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין.
אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני - כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים שבעה חדשים".
שאלתי את מורנו ורבנו, ראש ישיבת "מרכז הרב" והרב הראשי לישראל, הרב אברהם שפירא זצ"ל, שנראה מדברי המדרש שאברהם עבר עבירה חמורה מאד בכריתתו ברית עם אבימלך! וענה לי בערך בלשון הזו: "וכי חז"ל חשבו שאברהם אבינו חבר שלהם?! אלא כוונתם היתה למשהו דק דק עד אין נבדק". כך גם בעניננו (ועיין במה שכתבתי במאמרי שם באריכות)!
יהי רצון שכשם שלימדנו זכות על יהושע, כך ד' ידון אותנו תמיד לכף זכות.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
