בפרק שלנו מגיע הזמן בו אפשר לחנוך סוף סוף את בית המקדש. שלמה אוסף את כל זקני ישראל ועוד הרבה מעם ישראל כולו, והכהנים מעלים את הארון מעיר דוד אל קודש הקודשים. ויחד איתו הם מעלים גם את המשכן, ולפי הגמרא מכניסים אותו למחילות שמתחת לבית המקדש, ושם הוא נמצא עד היום.
כשהארון מוכנס לקודש הקודשים והכהנים יוצאים, הבית מתמלא בעשן, ושלמה אומר לעם שזו דרך השכינה של ה' בבית כמו שהיה בחנוכת המשכן.
בסוף הפרק כתוב שאחר כך עשו את חנוכת המקדש במשך שבעה ימים. בדברי הימים מפורש שהם שבעת הימים שלפני חג סוכות, כולל יום כיפור שלא צמו בו באותה שנה, והם התחברו לשבעת ימי סוכות. ובכל הזמן הזה הקריבו כמות גדולה מאוד של קרבנות שלמים שכל ישראל שהיו שם יוכלו לאכול.
המרכז של הפרק, הוא תפילה ארוכה ומפורטת מאוד ששלמה התפלל אחרי הכנסת הארון, מול כל ישראל. ובתפילה הזו, קודם כל שלמה מודה לה' שקיים את ההבטחה לדוד שהבן שלו יבנה את בית המקדש. ואז שלמה מבקש שתפילות שאנשים יתפללו במקדש ייענו, וגם אם גוי יתפלל במקדש, ה' יעשה מה שיבקש. ואם עם ישראל לא יכולים להתפלל במקדש, גם אם הם יתפללו לכיוון המקדש, בכל מקום שהם יהיו, כמו שאנחנו עושים היום, ה' יענה לבקשה שלהם.
בסוף התפילה מציין שלמה שכאן הגיע הרגע שבו התקיים כל מה שאמר ה' למשה. כי עד עכשיו עוד לא היה בית מקדש של קבע, ובעצם הפרק הזה הוא סיום של חמשה חומשי תורה. כי כמו שאומרת הגמרא "אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד", כי הרי כל התורה מלאה בהבטחה שעם ישראל יקבל את ארץ ישראל, וזה לא קורה בתורה עצמה, ולכן חייבים גם את ספר יהושע. כך גם הפרק שלנו שבו מתמלאת ההבטחה האחרונה שעוד לא התמלאה, שיהיה בית מקדש קבוע באחד משבטי ישראל שייבחר על ידי ה'.
עד כאן הפרק.
שאלה ראשונה שצריך לשאול היא: למה כששלמה חונך את בית המקדש, שעיקר העבודה בו היא הקרבנות, הוא מתפלל תפילה כל כך ארוכה על התפילות שישמעו במקום הזה? ולא מזכיר אפילו במילה את הקרבנות שיקריבו כאן? לכאורה העובדה שהתפילות נשמעות דרך בית המקדש זה ענין צדדי לעומת הקרבנות, ולמה הוא תופס את עיקר התפילה של שלמה?
ושאלה שניה: למה שלמה צריך להתפלל שה' ישמע לתפילות שיתפללו במקדש? זה לא יקרה אם הוא לא יבקש את זה? זה לא חלק מהתפקיד של בית המקדש בכל מקרה?
נראה וכך משמע במפרשים, שמצד עצמו בית המקדש לא היה אמור להיות מקום תפילה באופן מיוחד, אלא באמת מקום להקרבת קרבנות. אלא ששלמה ביקש מה' שהתפילה בבית המקדש תשמע יותר מבמקום אחר, ואפילו תפילה לכיוון בית המקדש תשמע יותר. ולמה?
כי כמו שאומר שלמה עצמו: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" הקב"ה לא נמצא דווקא בבית המקדש, מה שיש בבית המקדש הוא מקום שבו אנחנו יכולים להפגש עם הקב"ה. אלא שסתם בן אדם לא מרגיש את הקשר הזה. כשאדם בא ומקריב קרבן, הוא לא מרגיש שהיה בצד השני מי שקיבל אותו. מבחינתו לא נוצר כאן קשר.
ולכן מבקש שלמה שה' ישמע את התפילות במקום הזה, ואז בני אדם ירגישו את הקשר בינם לבין ה'. הם יראו שכשהם באים לבית המקדש התפילות נשמעות באופן מיוחד, ואז יש כאן קשר דו צדדי. האדם מבקש, וה' עונה. והאדם מרגיש ממש את קרבת האלוקים שעונה לבקשה שלו ועושה בעקבותיה. ואז גם כשהוא יקריב קרבנות, הוא ירגיש שהוא נותן את הקרבן לה' ממש, כי למרות שה' לא נמצא בבית, אלא בכל מקום, אבל השכינה שלו שורה שם ושם אפשר להפגש איתו ולדבר איתו ממש.
ואת זה אנחנו עושים גם היום, כשאנחנו מתפללים לכיוון בית המקדש, ואנחנו מבקשים וה' לפעמים עונה. ולמרות שלא באותה רמה כמו בזמן שהיה בית המקדש בנוי, כי נאמר באיכה שמאז שחרב בית המקדש "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה", אבל עדיין לפעמים התפילות שלנו נענות. וכשאנחנו יודעים שהתפללנו לכיוון בית המקדש, אנחנו מבינים ששם אפשר לפגוש את ה' ולדבר איתו ממש.
ולכן מבקש שלמה בזמן חנוכת המקדש בעיקר את ענין התפילה, כי עבודת הקרבנות קיימת בכל מקרה, אבל ענין התפילה הוא חידוש ובקשה מיוחדת שלו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
