מה היתה "הבמה הגדולה אשר בגבעון", ומדוע ההקרבה בה היתה כל כך רצויה עד ששלמה זכה מכוחה למעלות רבות?
הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים, ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד, עד כַּלֹתוֹ לבנות את ביתו ואת בית ד' ואת חומת ירושלים סביב.
ב. רק העם מזבחים בבמות, כי לא נבנה בית לשם ד' עד הימים ההם.
ג. ויאהב שלמה את ד' ללכת בחֻקות דוד אביו, רק בבמות הוא מזבח ומקטיר.
ד. וילך המלך גבעֹנה לזבֹח שם, כי היא הבמה הגדולה, אלף עֹלות יעלה שלמה על המזבח ההוא.
ה. בגבעון נראה ד' אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלקים: שאל מה אתן לך.
ו. ויאמר שלמה: אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך, ותשמר לו את החסד הגדול הזה, ותתן לו בן יֹשֵׁב על כסאו כיום הזה.
ז. ועתה ד' אלקי, אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי, ואנכי נער קטן, לא אדע צאת וָבֹא.
ח. ועבדך בתוך עמך אשר בחרת, עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב.
ט. ונתת לעבדך לב שֹׁמֵע לִשְׁפֹּט את עמך, להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה.
י. וייטב הדבר בעיני ד' כי שאל שלמה את הדבר הזה.
יא. ויאמר אלקים אליו: יען אשר שאלת את הדבר הזה, ולא שאלת לך ימים רבים, ולא שאלת לך עֹשר, ולא שאלת נפש אֹיביך, ושאלת לך הבין לשמֹע משפט.
יב. הנה עשיתי כדבריך, הנה נתתי לך לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך.
יג. וגם אשר לא שאלת נתתי לך, גם עֹשר, גם כבוד, אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך".
יש לעיין בפסוקים אלו:
מצד אחד נאמר על העם (בפסוק ב'): "רק העם מזבחים בבמות", ומשמע שההקרבה בבמות היתה אסורה.
מצד שני נראה שבאותו פסוק עצמו הנביא מצדיק את ההקרבה בבמות בימים ההם: "כי לא נבנה בית לשם ד' עד הימים ההם"!
לעומת זאת מהאמור על שלמה (בפסוק ג'): "ויאהב שלמה את ד' ללכת בחקות דוד אביו, רק בבמות הוא מזבח ומקטיר", משמע שההקרבה בבמות היתה אסורה!
נשאלת אם כן השאלה: האם הבמות היו מותרות בזמן שלמה, או אסורות?
אם הן היו מותרות - מדוע יש ביקורת על שלמה ועל העם שהקריבו בבמות?
אם הן היו אסורות - מדוע נראה שהכתוב מצדיק את הקרבת העם בבמות באותו זמן?
עוד יש לשאול: מהי "הבמה הגדולה" הנזכרת בפסוק ד', ומדוע משמע שההקרבה בה היתה חיובית, עד כדי כך שבזכותה זכה שלמה להתגלות ד', ובאותה התגלות ברכו ד' בברכות הנפלאות של חכמה, עושר וכבוד?
מאמר קצר זה יעסוק רק בביאור "הבמה הגדולה" הנזכרת בפסוק ד', והמאמר הבא יעסוק בשאלה האם הבמות היו מותרות בזמן שלמה.
א. הסבר רש"י
כתב רש"י (בפסוק ד): "היא הבמה הגדולה - הוא מזבח הנחשת שעשה משה במדבר, והוקבע בשילה, חרבה שילה בימי עלי ובא לנוב, חרבה נוב בימי שאול, ובאו לגבעון".
כלומר: "הבמה הגדולה" היא המזבח שעמד בחצר המשכן!
על פי זה מובן מדוע זכה שלמה להבטחות הנפלאות של ד', כיון שהוא הקריב קרבנות במזבח שעמד בחצר המשכן!
ב. הוספת הרד"ק
הרד"ק (שם) הרחיב יותר בהסבר המושג "הבמה הגדלה": "היא הבמה הגדולה - לא קראה 'גדולה' לגודל מדתה, כי הוא מזבח הנחֹשת שעשה משה, וכן בדברי הימים (ב א, ו): 'ויעל שלמה שם, על מזבח הנחֹשת אשר לפני ד', אשר לאהל מועד, ויעל עליו עֹלות אלף'. אלא נקראת 'גדולה' למעלתה על האחרות, כי הוא המזבח שעשה בצלאל במצות משה, כמו שציוהו הא-ל, ובו היתה תמיד האש העליונה שירדה ביום השמיני למלואים. והאחרות היו נעשות על ידי הדיוט, איש הישר בעיניו, והן היו במות קטנות במעלה כנגד אותה אשר בגבעון, וכן במשנה: 'אין בין במה גדולה לבמה קטנה' (מגילה ט ע"ב)".
גם לפי הרד"ק "הבמה הגדולה" היא המזבח שעמד בחצר המשכן, והרד"ק הוכיח את דבריו מהפסוקים המקבילים בספר דברי הימים, וגם הוסיף שהמלה "הגדולה" מתיחסת למעלתה הרוחנית, הקדושתית, ששם היתה האש שיצאה מאת ד' ביום חנוכת המשכן, ולא למידותיה הגשמיות.
יש להוסיף ששם הקריבו את כל התמידים והמוספים, כמו שמפורש בספר דברי הימים א פרק ט"ז (לט-מ): "ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן ד' בבמה אשר בגבעון. להעלות עֹלות לד' על מזבח העֹלה תמיד לבֹּקר ולערב, ולכל הכתוב בתורת ד' אשר צוה על ישראל".
ג. מדוע לא נאמר ששלמה הלך להקריב במשכן?
יש לשאול: אם מדובר במזבח שבחצר המשכן, מדוע נאמר: "וילך המלך גבעֹנה לזבֹח שם, כי היא הבמה הגדולה"? מדוע לא נאמר: "וילך המלך גבעֹנה לזבֹח שם, כי שם היה המשכן"? או: "וילך המלך גבעֹנה לזבֹח שם, כי שם היה אהל מועד"?
דבר זה ניתן ללמוד ממה שכתוב בספר דברי הימים (ב א, ג-ו), במקבילה של פסוקנו: "וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר. אבל ארון האלקים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד, כי נטה לו אהל בירושלים. ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור שם לפני משכן ד', וידרשהו שלמה והקהל. ויעל שלמה שם, על מזבח הנחשת, לפני ד', אשר לאהל מועד, ויעל עליו עֹלות אלף".
אם כן נאמר בספר דברי הימים ששלמה הלך להקריב על המזבח שבחצר המשכן, אלא שהמשכן נקרא "הבמה הגדולה", כיון שארון הברית לא היה במשכן, וכאשר הארון אינו נמצא במשכן - דרגת קדושתו של המשכן יורדת, ואין הוא נקרא בשם "משכן" סתם, אלא אם כן מפורט שלא היה בו ארון, או שהוא נקרא רק: "הבמה הגדולה".
דבר זה מפורש כהגדרה הלכתית בתוספתא בסוף מסכת זבחים (קרבנות פי"ג ה"ח):
"איזוהי במה גדולה בשעת היתר הבמה? אהל מועד נטוי כדרכו, אין הארון נתון שם".
עולה מהתוספתא שלא רק שבזמן שארון הברית לא היה במשכן, דרגת קדושתו של המשכן יורדת, ואין הוא נקרא בשם "משכן" סתם, אלא שאז גם היה היתר במות.
לפי זה מתעוררת שאלה גדולה: מדוע לא העלו בני ישראל את הארון למשכן? מדוע השאירו בני ישראל את הארון מחוץ למשכן וגרמו לכך שהמשכן לא יהיה בדרגתו העליונה?
בנושא זה עסקנו בקיצור במאמר "מדוע לא החזירו את הארון למשכן בשובו משדה פלשתים?" שנדפס באתר בספר שמואל א' פ"ו, ובאריכות בספרנו "הדר הנביאים" שם. ועיין במאמר הסמוך "האם הבמות היו מותרות בתחילת מלכות שלמה?".
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש השלישי, שיהיה גדול וחשוב מכל המשכנים ומכל בתי המקדש שקדמו לו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.